דרך בורמה (בורמה)

דרך בורמה הייתה דרך שנסללה במהלך מלחמת סין–יפן השנייה, הובילה אספקה מבורמה לדרום סין ועקפה את השליטה של כוחות האימפריה היפנית בנמלי הים.

דרך לדו, המשכה של דרך בורמה

קווי התקשורת של בעלות הברית בדרום מזרח אסיה (1942-43). דרך בורמה מוצגת בקצה הימני.

פריצת דרך בורמה

במהלך מלחמת סין–יפן השנייה שהחלה לפני מלחמת העולם השנייה כבשה האימפריה היפנית, חלקים גדולים של סין, ובכללם את שאנגחי ואת בירת סין נאנג'ינג. הפיקוד הסיני עבר לתוך היבשת, כשהוא מנותק ממקורות אספקה חיצוניים - הן רוסיים והן מערביים. בעבודת כפיים עצומה חוברו דרכי סחר עתיקות שקישרו את בורמה (כיום מיאנמר) ודרום מזרח סין שהוחזקה על ידי הצבא הסיני, בראשות צ'יאנג קאי שק (גיאנג ג'אישה). בכך הובטח משלוח אספקה מבורמה, שהייתה מושבה בריטית אותה עת. דרך בורמה, המובילה מן העיר לאשיוֹ שבבורמה, בדרך הררית ומפותלת לאורך כ-1130 קילומטר, לקונמינג בירת מחוז יונאן שבדרום סין, נסללה על ידי 200,000 פועלים סינים. הדרך נסללה בשנת 1937 והושלמה בשנת 1938. במלחמת העולם השנייה, עד הכיבוש היפני של בורמה ב-1942, מילאה הדרך תפקיד אסטרטגי חשוב כאשר בעלות הברית השתמשו בה כדי להעביר ציוד מלחמתי לסין. הסחורות שהובאו לבורמה בדרך הים, נפרקו בנמל רנגון (היום יאנגון) ומשם הובלו ברכבת ללאשיו, מקום בו החלה דרך בורמה. דרך זו שימשה כנתיב אספקה עיקרי של ציוד לחימה ותומך לחימה לסין, בימי מלחמת סין יפן השנייה ובראשית מלחמת העולם השנייה. זמן לא רב לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בגזרה הפאסיפית, כבשו היפנים את בורמה כולה וניתקו את הנתיב. הבריטים נאלצו לסגת להודו והאספקה לסין בוצעה באמצעות רכבת אווירית מוטסת מעל ה"גבנון" (The Hump), אך בגלל השליטה היפנית בבורמה נאלצו המטוסים לטוס בנתיב ארוך מעל הרי ההימאליה והאספקה הייתה מועטה ולא מספקת.

דרך סטילוול (דרך לדו)

ערך מורחב – דרך לדו

הבריטים והאמריקאים ריכזו כוחות בהודו, ובמקביל אימנו אלפי חיילים סינים. לקראת סוף שנת 1942 החלו כוחות בעלות הברית בגיבוי סיני במתקפה נגד היפנים בבורמה, כשבמקביל החל מאמץ הנדסי עילאי של פריצת דרך מקצה מסילת הברזל בעיירה לדו (כיום במדינת אסאם שבהודו), מזרחה לבורמה, במטרה לחברה לצומת מונג-יו (Mong-yu) שבדרך בורמה המושבתת. המאמץ נמשך כשנתיים ובמהלכן נסללה דרך בידי 15,000 אמריקנים בראשות גנרל ג'וזף סטילוול (מהם כ-10,000 שחורים) וכ-35,000 פועלים מקומיים, כשהסלילה מתבצעת תוך לחימה וכיבוש של הכוחות האמריקנים/סינים וכוחות הברית בראשות הבריטים. עם סיום כיבוש צפון בורמה מידי היפנים, חוברו שתי הדרכים, ודרך בורמה המקורית הורחבה וחוזקה. המהנדסים אף הניחו במהלך הבנייה, לאורך 748 הקילומטר של הדרך, צינור נפט במקביל לדרך כדי לתדלק את כלי הרכב.

עם סיום הבנייה בינואר 1945, היו יכולות להגיע שיירות מהודו לסין. אורך המסלול המלא היה יותר מ-1,700 קילומטרים והנסיעה של השיירה הראשונה ארכה יותר מעשרים יום. הדרך החדשה נקראה "דרך לדו" ושם נוסף אותו נתן המפקד העליון צ'יאנג קאי שק הוא "דרך סטילוול" על שם הגנרל האמריקאי ג'וזף סטילוול שהוביל את המהלך. משתתף נוסף במערכה סמוכה לשחרור בורמה היה צ'ארלס אורד וינגייט, אשר מצא את מותו בהודו, עם שובו מביקור של כוחותיו שלחמו בבורמה. הוא נהרג בהתרסקות במטוס נוסעים אמריקני, עם רוב נוסעים אמריקנים בטיסה מנהלתית, ולכן נקבר בארצות הברית ולא בבריטניה.

בהשאלה, דרך בורמה הישראלית הוא כינויה של הדרך שנסללה במהלך מלחמת העצמאות ועקפה את הכוחות הערבים שהטילו מצור על ירושלים.

ראו גם

• אקספרס הכדור האדום

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דרך בורמה בוויקישיתוף

• דרך בורמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)