יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה

יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה מצוין ב-27 בינואר, התאריך שבו שוחרר ב-1945 מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים. תאריך זה שימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים^[1].

פורטל

למושגים, אישים ומאמרים בנושא השואה, ראו פורטל השואה.

יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה נקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-1 בנובמבר 2005. ההחלטה מספר 60/7 נושאת את הכותרת "זיכרון השואה" וכוללת בסעיפי המבוא שלה אזכור של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם, מגילת האומות המאוחדות ואת האמנה לענישה ומניעת רצח עם. כמו כן מאזכרת ההחלטה את המושב המיוחד ה-28 של העצרת הכללית שהתקיים ב-24 בינואר 2005, וכן מאזכרת כי בשואה נרצח שליש מהעם היהודי וכן מיעוטים נוספים^[2].

בסעיף האופרטיבי הראשון של ההחלטה קובעת העצרת הכללית את 27 בינואר כ"יום הזיכרון הבינ"ל לזכר קורבנות השואה". עוד בחלקה האופרטיבי של ההחלטה קוראת העצרת הכללית למדינות לפתח תוכניות לימוד בתחום זיכרון השואה, דוחה כל ניסיון להכחשת השואה, מעודדת מדינות לשמר את אתרי מחנות הריכוז וההשמדה, מגנה תופעות של שנאת זרים ואלימות על רקע מוצא אתני או אמונה דתית, ולבסוף מבקשת ממזכ"ל האו"ם לפתח במסגרת מזכירות האו"ם תוכנית "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת הכללית על הפעולות השנתיות של התוכנית.

העצרת הכללית לא הצביעה על ההחלטה - היא התקבלה פה אחד וללא הצבעה. את ההחלטה יזם מנהל מחלקת האו"ם במשרד החוץ דאז רון אדם, ולצורך קידום ההחלטה חברו שר החוץ דאז סילבן שלום ושגריר ישראל באו"ם דן גילרמן. את המבצע המדיני שהוביל לקבלת ההחלטה והקיף את כל נציגויות ישראל בעולם הוביל וניהל מנכ"ל משרד החוץ באותה תקופה, רון פרושאור. היוזמה כללה גם את קיומו של מושב מיוחד של העצרת הכללית בנושא השואה, שהתקיים בינואר 2005. שר החוץ סילבן שלום השתתף במושב המיוחד בנושא השואה ואף חנך, לצד מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, את התערוכה על מחנה ההשמדה אושוויץ שהוצגה במסגרת המושב המיוחד, לראשונה אי פעם במטה האומות המאוחדות בניו יורק. למהלכים הדיפלומטיים של ישראל למען קבלת ההחלטה סייעו מדינות ידידות באו"ם כמו ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, מדינות האיחוד האירופי וכן רוסיה, כמי שחייליה (כוחות הצבא האדום) שחררו את מחנה אושוויץ ב-27 בינואר 1945.

מדי שנה, מאז אימוץ ההחלטה, מציין האו"ם באמצעות מרכזי האו"ם בעולם כולו את יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה.

ערך מורחב – יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בישראל קיים תאריך מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כ"ז בניסן. עם זאת, יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה מצוין גם בישראל. נציגי ממשלת ישראל, שגרירים ודיפלומטים המכהנים בישראל מבקרים ביד ושם ומניחים זרי פרחים, ובמקומות שונים בארץ אף נערכים טקסים לציון היום, כגון באשדוד, בה נערך טקס הוקרה לחסידי אומות העולם והצדעה לניצולי השואה. כמו כן, גם כנסת ישראל מציינת את התאריך מדי שנה ומעלה את נושא השואה והאנטישמיות על סדר היום.^[3]

בכל שנה מגיש משרד התפוצות לממשלה את הדו"ח השנתי לרגל יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה^[4] במסגרת ישיבת ממשלה מיוחדת. הדו"ח מקיף את המגמות והאירועים המרכזיים של השנה שחלפה באשר לתופעת האנטישמיות בעולם, והמאבק למיגור התופעה.

ב-23 בינואר 2020 נערך בישראל יום השואה הבין-לאומי במתכונת שונה^[5]. נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, אירח בירושלים, במסגרת פורום השואה העולמי החמישי, אישים חשובים מכל רחבי העולם, בהם מלכים, נשיאים וראשי ממשלה ממדינות שונות. בין היתר הגיעו לישראל נשיאי הארצות רוסיה, גרמניה, איטליה, צרפת, גאורגיה וארגנטינה; מלכי המדינות ספרד, הולנד,יורש העצר הבריטי וסגן נשיא ארצות הברית מייק פנס. האירוע ארך יומיים כאשר ב-23 בינואר 2020 בשעת צהרים התקיים בכיכר גטו ורשה באתר יד ושם טקס לציון יום השנה ה-75 לשחרור מחנה אושוויץ ולזיכרון הקורבנות שנספו בשואה. במהלך הטקס מנהיגי העולם הניחו זרי פרחים לזכרם של הקורבנות שנספו בשואה למרגלות אנדרטת רפפורט. האירוע התקיים על רקע אירועים אנטישמיים שהתרחשו לאחרונה ברחבי העולם.^{[דרושה הבהרה]}

בגרמניה מציינים ביום זה את "יום הזיכרון לקורבנות הנאציזם" ("Tag des Gedenkens an die Opfer des Nationalsozialismus"). ההחלטה על ציון היום נתקבלה על ידי הנשיא הפדרלי רומן הרצוג, אשר הפיץ כרוז ב-3 בינואר 1996, ובו הקריאה לציין את התאריך 27 בינואר כיום הזיכרון לשואה.

גם ברוסיה וגם במדינות שהיו בעלות הברית מציינים יום זה, אך יש חילוקי דעות על ציון התאריך. חלק מהאנשים מציינים את שחרור אירופה המערבית וחלוקת גרמניה, ואחרים מציינים יום זה כיום אבל על קורבנות היהודים באירופה.

גם מדינות חברות באו"ם שמעולם לא הזכירו את השואה, מיישמות את הקריאה של העצרת הכללית ומקיימות ימי זיכרון לאומיים ב-27 בינואר.