Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרעת חרדה מוכללת (באנגלית: Generalized Anxiety Disorder, בראשי תיבות: GAD) היא הפרעת חרדה המאופיינת בדאגה רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום של האדם. חרדה רגילה יכולה להיות תגובה פרופורציונלית וסתגלנית של אנשים לאיום, המכינה את האדם להתמודדות עם איום זה. עם זאת, אנשים המגיבים בחרדה כמעט על כל סוג של אירוע, (ולעיתים קרובות בצורה שאינה פרופורציונלית לאיום) עשויים לקבל אבחנה של הפרעת חרדה מוכללת.
GAD היא הפרעה שכיחה יחסית. עם זאת כיוון שהיא נלווית להפרעות רבות, ישנן חילוקי דעות לגבי שכיחותה המדויקת.[2] השכיחות המקובלת כיום נעה בין 2% ל-5%. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1. בקרב מתבגרים השכיחות היא 0.9%. השכיחות בקרב בוגרים בארצות הברית היא 2.9%. במדינות אחרות בעולם השכיחות נעה בין 0.4% ל-3.6%. הסיכוי לפתח את ההפרעה לאורך החיים הוא 9%. אצל נשים הסיכוי כפול.[1]
על פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ -2004 2003 שיעור ה GAD בישראל גבוה משיעורו בארצות מערב אירופה שנכללו בסקר בריאות הנפש הבינ"ל. הפרעת חרדה מוכללת היא השכיחה מבין הפרעות החרדה בישראל ושיעור המאובחנים בה על פי הסקר עמד על 2.7%. מתוכם כשליש (32.7%) ברמת תסמינים חמורה, 41.3% ברמה מתונה, ו- 26% קל.[3][4]
תחלואה גופנית ממושכת ובפרט כאבים ממושכים ומחלות לב, קשורה בעליה בהסתברות לנוכחות GAD. שיעור חוויית המוגבלות הסובייקטיבית עליה דיווח המרואיין, עמד בהפרעת חרדה מוכללת היה גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה הייתה גבוהה יותר: בעלי הכנסה גבוהה דיווח על 55% מוגבלות, בעלי הכנסה בינונית דיווח על כ-45%. ובעלי הכנסה נמוכה דיווחו על רמת מוגבלות של פחות מ-30%.[4]
גיל תחילת התסמונת אינו ברור. רבים מן הסובלים מ-GAD טוענים כי תמיד היו אנשים חרדתיים. רוב הסובלים מההפרעה מגיעים לטיפול רפואי בסביבות גיל 20, אך רק שליש מהם פונים לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי. השאר פונים אל מומחים במקצועות רפואיים אחרים, על פי התסמינים הגופניים מהם הם סובלים. ככלל, זוהי הפרעה כרונית הנמשכת כל החיים[דרוש מקור], אם כי עשויה להיות הקלה בתקופות מסוימות או תחת טיפול מוצלח.
המאפיינים המרכזים של GAD הם חרדה ודאגות מתמשכות ומוגזמות, המלוות במספר תסמינים פזיולוגים, בהם מתח מוטורי, פעילות יתר של מערכת העצבים האוטונומית ודריכות קוגניטיבית. חרדה זו מפריעה להיבטים אחרים של חייו של האדם. דפוס זה קיים במשך מרבית הימים לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים. אם בהפרעות חרדה אחרות החרדה היא אפיזודיאלית ונוכחת כשהאדם נחשף לגירוי מפחיד (אובייקט, מצב וכדומה) או בציפייה לחשיפה לגירוי כזה, בהפרעת חרדה מוכללת יש חרדה מתמשכת וכרונית, הבאה לידי בצורה של מהלך כרוני.
המתח המוטורי מופיע לרוב כנטייה לרעד, חוסר מנוחה וכאבי ראש. פעילות יתר של המערכת האוטונומית מתבטאת בקוצר נשימה, הזעה מוגזמת, פעמת ותסמינים שונים של מערכת העיכול. הדריכות הקוגניטיבית מתבטאת ברוגזנות ותגובת בהלה מהירה. לעיתים קרובות אנשים הסובלים מ-GAD פונים לרופא כללי בשל התסמינים הפיזיולוגים הללו.
GAD היא כפי הנראה ההפרעה השכיחה ביותר שמתלווה להפרעות נפשיות אחרות. דפוסי התחלואה הנלווית שונים בין המינים: התחלואה הנלווית של נשים מוגבלת בעיקר להפרעות חרדה, ולדיכאון. אצל גברים התחלואה הנלווית נוטה להיות יותר של שימוש בסמים שונים.
כמו בהפרעות חרדה אחרות נעשה ניסיון מתמשך להבין לעומק את הביטויים הפיזיולוגיים של הפרעת חרדה מוכללת,[5] גורמי הסיכון הקשורים אליה (בעיקר הגורמים הגנטיים) והמכנים המשותפים בין הפרעה זו לבין הפרעות אחרות.[6] כמו כן נערכים מחקרים במטרה לבדוק סוגי טיפול חדשים ולנסח פרוטוקולים לטיפול בסוג זה של הפרעת חרדה.[7]
גישת הטיפול הפסיכולוגי המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה התנהגותית- קוגניטיבית. גישות נוספות הן פסיכותרפיה תמיכתית ופסיכותרפיה מכוונת תובנה.[7] כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. פסיכותרפיה מוכוונת תובנה מתמקדת בחשיפת הקונפליקטים התת מודעים וזיהוי כוחות האגו, אך עדיין חסרים מחקרים מבוקרים המאששים את יעילותו של טיפול זה לבדו.[2]
במקביל לפסיכותרפיה, נראה כי רוב הסובלים מ-GAD חווים שיפור ניכר בחרדה כאשר ניתנת להם האפשרות לדון בבעיה עם איש מקצוע אמפתי. לעיתים בתהליך זה ניתן לזהות את המצבים החיצוניים המעוררים את החרדה, ולנסות בעזרת האדם ומשפחתו להוריד את הלחצים בסביבה. הגישה הפסיכואנליטית רואה את החרדה כמסמנת של סערה תת-מודעת שנדרש בירור לגביה. החרדה עשויה להיות נורמלית, מוגזמת, מסתגלת או בלתי מסתגלת. החרדה יכולה להופיע במצבים רבים במהלך החיים, ולעיתים ההקלה על התסמין אינה הפתרון הנכון. לחולים המעוניינים להבין את מקורות החרדה, פסיכותרפיה בגישה זו עשויה להועיל; עם זאת, בטיפול בגישה אנליטית-פסיכודינמית, העוסקת יותר בבירור עמוק של התסמין ופחות בטיפול בתסמין עצמו - הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי החרדה, ולאו דווקא למגרה.[2]
שיטות טיפול נוספות שקיים ניסיון מוצלח לגביהן הן קשיבות (Mindfulness)[8] וכן סוג תרפיה בשם[9]Forgiveness Therapy. כמו כן ישנן עדויות לגבי הצלחה של טיפול קבוצתי קצר מועד.[10]
טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא שיטת טיפול העוסקת בהבנה כיצד דפוסי חשיבה והתנהגות משפיעים על הרגש, ומשמרים את הקשיים שהאדם מתמודד עמם. טיפול CBT יכול להיות מיושם בפני עצמו, או יחד עם טיפול תרופתי.[11] החלק הראשון בטיפול CBT בהפרעת חרדה מוכללת הוא פסיכו-חינוך לגבי המצב. בשלב זה המטופל מקבל ידע לגבי ההפרעה, מנגנונים הנמצאים בבסיסה, והטיפול בה. בהמשך ניתנים למטופל כלים המסייעים לצמצם את הדאגנות המופרזת. הכלים יכולים להיות שונים ממטופל למטופל, בהתאם לביטוי הספציפי של ההפרעה אצלו. בין הטכניקות המרכזיות נמנות:
טיפול CBT בחרדה מוכללת אינו יעיל כמו טיפולי CBT בהפרעות אחרות. רק 50% מהמטופלים חווים שיפור משמעותי או היעלמות מלאה של הסימפטומים לאחר טיפול.[15]
ההחלטה לטפל ב-GAD באמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח. קבוצות התרופות העיקריות בטיפול כוללות נוגדי דיכאון טריציקליים וטטרציקליים, בנזודיאזפינים, SSRI או SNRI.[16] השילוב של תרופות נוגדות דיכאון והתרופות נוגדות החרדה משפיע לטובה ובדרך כלל הטיפול יכול להקל מאוד את התסמינים בכ־70% מהמטופלים.[2]
אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי, בעקבות הפרעה פסיכיאטרית זכאי לקבל שירותי סל שיקום.[17] פירוט להלן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.