Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות נובומינסק היא שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין ובהמשך בארצות הברית.
שורשים, סיווג והנהגה | |
---|---|
דת | יהדות |
ענף | יהדות חרדית |
קבוצה | תנועת החסידות |
מייסד | רבי יעקב פרלוב (הראשון) |
היו שכינו אותו "פוילשע קרלינרס", "פוילשע", כי חסידות נובומינסק משתייכת לחסידי פולין, שזה התאפיין בלבוש פולני במיוחד בכובע הפולני ספודיק. אך מנהגים היו של חסידי קרלין וכן אדמו"רים שינו את שם משפחתם מקנצלבויגן לפרלוב, כמו שם משפחתם של אדמו"רי קרלין.[1]
מייסד השושלת רבי יעקב פרלוב היה מצאצאי רבי מרדכי מנסכיז ורבי שלמה חיים מקוידנוב. נינו, רבי יעקב פרלוב, כיהן כאדמו"ר מנובומינסק בניו יורק כמו כן שימש כיושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.
מייסד חסידות נובומינסק, היה רבי יעקב פרלוב (תר"ז – כ"ג באדר א' תרס"ב, 1902), בן נינו של רבי מרדכי מנשכיז. אביו, רבי שמעון מזאוויחוואסט, נשא את שם משפחת חותנו, רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב. רבי יעקב התייתם מאביו בגיל צעיר וגדל בבית סבו בקוידנוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי לייבוש מפרוסקורוב התגורר בעיירה סטארשלה וכיהן שם ברבנות. בשנת תרל"ב (1872) עבר לנובומינסק (מינסק-מזובייצקי) הסמוכה לוורשה, שם זכה לפרסום רב ורבים נהרו לפתחו. בשנת תרנ"ו (1896) הקים בנובומינסק ישיבה שבה למדו כ-200 תלמידים.[2] חתנו היה רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה (אביו של הוגה הדעות אברהם יהושע השל).
בניו, רבי אלתר ישראל שמעון, רבי יהודה אריה ורבי שלמה חיים, כיהנו כאדמו"רים.
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב (תרל"ד – ו' בטבת תרצ"ג) היה בנו הבכור של רבי יעקב פרלוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי ברוך מאיר מאזרניץ (בן רבי מנחם נחום בן רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל) התמנה לראש הישיבה שהקים אביו. באותן שנים היה צמוד לאביו ורשם את דברי תורתו. בשנת תרס"ב (1902), בגיל 28, נפטר אביו והוא התמנה כאדמו"ר במקומו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה והמשיך שם להנהיג את עדתו. התפרסם בגדולתו בתורה ובצדיקותו ועמד בקשר עם גדולי האדמו"רים בפולין. נפטר בשנת תרצ"ג. דברי תורתו נאספו בספר "תפארת אי"ש" (על הגדה של פסח - ורשה תרצ"ג, על המועדים - ירושלים תשכ"ט). שניים מבניו, רבי נחום מרדכי ורבי יוסף, כיהנו כאדמו"רים. גידל את אחיינו, אברהם יהושע השל שהתייתם מאביו.[3]
רבי יהודה אריה פרלוב (תרל"ז – י' באלול תשכ"א, 1961), בנו השני של רבי יעקב מפרלוב, היה חתן רבי דוד טברסקי ממקארוב. התיישב בוואלדובה ושימש שם רב ואדמו"ר. בשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית, והקים את חצרו בויליאמסבורג, ברוקלין. היה ממיסדי אגודת האדמורי"ם ואגודת ישראל בארצות הברית. ספריו "לב אריה החדש" ו"קול יהודה".[6]
שלמה חיים פרלוב (תר"מ – י"א בתמוז תש"ג, 1943), בנו השלישי של רבי יעקב פרלוב, התפרסם כגדול בתורה כבר בצעירותו ובגיל 12 כבר שלח מכתבים לגדולי דורו. לאחר פטירת דודו-חותנו, רבי יהושע השל פאדובה מבולחוב, התמנה כאדמו"ר ורב במקומו. הקים ישיבה בעירו. היה חותנם של הרב אלימלך בן ציון שפירא בנו של האדמו"ר מפיאסצנא ושל רבי דוד משה מגוואדז'יץ. בתקופת השואה עודד וחיזק את בני קהילתו. בשנת תש"ג נלקח לגטו סטרי ובי"א בתמוז הוצא שם להורג בכיכר העיר כשהוא עטוף בטלית. בני משפחתו נספו גם הם בשואה מלבד בתו וחתנו. ספריו: "קהלת שלמה", "מקדש שלמה" ו"מעשה אבות".[7]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.