חסידות ברדיוב

חסידות ברדיוב הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז. מקים השושלת היה רבי משה הלברשטאם, בנו של רבי ברוך מגורליץ, בנו של רבי חיים מצאנז.

חסידות ברדיוב

שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
קבוצה	תנועת החסידות
מקום ייסוד	גליציה
מייסד	רבי משה הלברשטאם

תולדות החסידות

אמו של רבי משה הייתה בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה"ייטב לב" מסיגט. היה תלמידו של סבו רבי חיים שאף מסר לו לסדר את ספרו שו"ת דברי חיים (יחד עם בן דודו, רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב). אביו שלחו בצעירותו ללמוד אצל הרב שמואל אנגל שהתפעל מכישרונו. נישא לבת דודו רבי אהרן הלברשטאם מצאנז. בשנת תרל"ד הציעו סבו רבי חיים לקהילת ברדיוב^[1] לכהן כרב העיר במקום הרב הקודם הרב חיים אברהם אורנשטיין שנפטר בשנת תרל"א. בהיותו שם קנה אהדה ורבים מחסידי צאנז בהונגריה נסעו אליו. בגיל חמישים וארבע קיבל אירוע מוחי ונפטר בחיי אביו, בכ' בתשרי^[2] תרס"ד.

את מקומו מילא בנו רבי יחיאל נתן. נולד בשנת תרכ"ה. היה חתנו של רבי אריה לייבוש הלברשטאם מדוקלא. בשנת תרמ"ה התמנה לרב בצאנז-ישן ולאחר פטירת אביו הגיע לברדיוב למלא את מקומו. נפטר בז' בניסן תרצ"ג.

בנים נוספים של רבי משה היו:

• רבי יהושע מדולינא חתנו של רבי יהודה צבי מדולינא וממלא מקומו ברבנות ואדמו"רות. נולד בשנת תרנ"ו. היה ידוע כבעל תפילה מלהיב ומעורר. נשרף בשואה עם כל משפחתו בבית הכנסת שלו.
• רבי אריה לייב ממושינא. נולד בשנת תר"ל, היה חתנו של רבי שמואל רוקח מסקאהל. לאחר פטירת אביו החל לכהן גם כאדמו"ר במושינא בה שימש עד אז כרב. נרצח בשואה.
• הרב שמואל שהתגורר בברדיוב. הדפיס את ספרו של רבי חיים מצאנז. שימש כגבאי קופת רבי מאיר בעל הנס בברדיוב.
• רבי יצחק (תר"מ - כ"ט באלול תש"ג) שכיהן כאדמו"ר בארצות הברית. חתנו של רבי יהושע שפירא מריבטשיטש.
• הרב יקותיאל יהודה. התגורר בברדיוב.
• חתנו רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ.
• חתנו רבי אפרים הלברשטאם, בנו של רבי אריה לייבוש מגריבוב.
• חתנו רבי נפתלי צבי אונגר (תר"מ - ט"ז באב תש"ב), בנו של רבי משה אליקים בריעה מדומברובה. כיוון שהתגורר אצל חמיו ויתר על רבנות דומברובה לאחיו הצעיר רבי יצחק אלעזר. כיהן כראש ישיבה בברדיוב.

בני רבי יחיאל נתן

לאחר פטירת רבי יחיאל נתן, מילא את מקומו ברבנות בנו רבי אביגדור צבי. רבי אביגדור צבי נולד בשנת תרמ"ד. בשנת תרס"ד התמנה לרב בצאנז-ישן במקום אביו שהחל לכהן בברדיוב. היה חתנו של רבי אריה לייבוש מגריבוב, בנו של רבי אהרן הלברשטאם מצאנז "רב הקרייז". על אף שלא התנהג באדמו"רות פנו אליו מאות חסידי צאנז מהונגריה. נרצח במחנה בלזץ.

ילדים נוספים של רבי יחיאל נתן היו: (הרשימה אינה לפי סדר גילם)

• רבי יקותיאל יהודה שכיהן כאדמו"ר בגורליץ.
• רבי אפרים דוד (תרמ"ה - תש"ב) שכיהן כרב ביאשלסק ואדמו"ר במישליניץ. חתן דודו (אחי אמו) רבי מנחם מנדל רבה של פריסטיק.
• חתנו רבי חנה הירש רובין. כיהן כאדמו"ר בצאנז-ישן. כונה האדמו"ר מסאטמר.
• חתנו אחיינו (בן אחיו הרב שמואל) רבי יקותיאל יהודה (זלמן לייב) הלברשטאם אדמו"ר מברדיוב בוויליאמסבורג. לפני המלחמה התגורר בנייטרא. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית והתיישב ברובע הברונקס ובשנת תשי"ח עבר לווילאמסבורג ופתח את בית מדרשו. נולד בערך בתר"ס. נפטר בח' בתשרי תש"ל.
• הרב יעקב. התגורר בסטריזוב. חתנו של רבי אלתר זאב הורוביץ מסטריזוב.
• הרב יחזקאל שרגא. רב בטרבישוב(אנ').
• הרב משה אהרן. דיין בסטרופקוב. חתנו של רבי מנחם מנדל הלברשטאם אדמו"ר מסטרופקוב.
• חתנו- בזיווג ראשון אחיינו הרב חיים יוסף הלברשטאם (בן אחיו הרב יקותיאל יהודה), בזיווג שני הרב ישכר דוב ליפשיץ (שהיה חתנו של רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב).
• חתנו הרב ישראל משה סילמן דיין בברדיוב.

החסידות אחרי השואה

רבי יצחק בנו של רבי משה, היגר לארצות הברית בשנת תרצ"ג ופתח בית מדרש בבורו פארק. נפטר בכ"ט באלול תש"ד. לאחר פטירתו נמכר בית המדרש שלו לאדמו"ר מחוסט-טאש. בניו הסתופפו אצל דודם האדמו"ר מבלאז'וב^[3].

בניו של הרב שמואל בנו של רבי משה מברדיוב כיהנו כאדמו"רים בברוקלין. רבי יקותיאל יהודה (זלמן לייב) חתנו של דודו רבי יחיאל נתן ורבי חיים דוב בעריש (תרנ"א - תשל"א, חתן רבי יוסף מדינוב). חתנו של הרב שמואל, רבי דוד משה הלברשטאם כיהן אף הוא כאדמו"ר מברדיוב בברוקלין.

נכד נוסף הוא רבי טוביה מברדיוב.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 190-194.

הערות שוליים

1. כך שמה הסלובקי ובו השתמשו היהודים, שמה הגרמני וההונגרי היה ברטפלד.
2. לפי אלפסי, א' באלול.
3. מקור.