חדר כושר

חדר כושר הוא אולם המכיל מכשירים לשיפור ושימור כושר גופני. לרוב נכלל כחלק אינטגרלי ממכון כושר, אך קיימים חדרי כושר בבתי מלון, בבתים פרטיים ובבתי ספר.

חדר כושר מיועד לשיפור אלמנטים מסוימים של כושר גופני: סיבולת לב ריאה, גמישות וכוח. ניתן לשמר אלמנטים כגון מהירות וזריזות גם בתנאי חדר כושר, אך לרוב אימונים אלו מתבצעים מחוצה לו. בין המתקנים הנפוצים בחדרי כושר נכללים מסילות כושר, אליפטיקלים, אופניים נייחים, ספסלי משקולות (חופשיות ומוט), מתקן מתח ומזרנים. חדרי כושר רבים כוללים מגוון וכמות מתקנים גדולה יותר.

מאפיינים

שטח אימון אירובי בחדר הכושר של מכון פיין ויטני באוניברסיטת ייל

חדרי כושר התפתחו עם השנים, וכיום רובם כוללים מספר חלקים:

שטח אימון אירובי

ערך מורחב – אימון אירובי

אזור המכיל מכונות המאפשרות אימון אירובי ארוך וקצר טווח, לרוב מכונות ממונעות, המאפשרות לעצב תוכניות אימונים המתאימות אישית לכושרו הגופני של המתאמן. כך למשל אופניים נייחים מאפשרים תוכנית אימונים בה סיבוב הדוושות ידמה עלייה במדרון ודרגת קושי משתנה, ומסילת כושר מאפשרת שיפוע ומהירות משתנים. על מנת לייעל את האימון, אזור האימון האירובי לרוב יהיה עתיר מכונות עם מעברים מסומנים ביניהן, ויופרד משטח אימון המשקולות או שטח המתיחות או שטח אימון מכשירי הכוח. עם התקדמות הטכנולוגיה, מסכי טלוויזיה נתלו מול מכונות האימון על מנת להקל על הריכוז של המתאמנים. בשנות ה-2000 אפשרית הצבת מסך-מרקע דק בנפרד מול כל מכונה.

שטח מתיחות

אזור מוגדר, לרוב עם מזרנים על רצפתו, המיועד לאימוני גמישות ואימוני בטן, הדורשים בין השאר שכיבה או ישיבה על הרצפה. לעיתים שטח המתיחות יהיה סמוך לקיר ועליו סולם שוודי, כעזר למתיחות בעמידה. בשנים האחרונות נוספו לשטח זה כלי עזר רבים, כגון פיטבול וכדורי כוח לאימון שיווי משקל, מכשירים המסייעים לאימון בטן ועוד.

שטח אימון משקולות

ערך מורחב – אימון משקולות

אזור מוגדר, לרוב רצפתו תהיה מרופדת. יכלול כמעט תמיד ספסלים עליהם ניתן לשכב בשיפוע משתנה, מתקן מתח ומקבילים, מערכת של משקולות חופשיות במשקלים שנעים מקילוגרם ועד כשלושים קילוגרם, ופעמים רבות מכונות בהם המשקולות מורמות בסיוע כבל. מכונות אלו מאפשרות למתאמן להתמקד בטווח תנועה מצומצם ומוגדר, להעלות משקלים בקלות בין סט לסט, ולהבטיח יציבה נכונה בעת ביצוע התרגיל. חלקן מחקות תנועות של תרגילים במשקולות חופשיים, כגון מכונת-סמית' המאפשרת דחיקת מוט בצמצום הסכנה שבשמיטתו.

שטח אימון מכשירי כוח

אזור המכיל מכשירים ומתקנים אשר מיועדים לאימוני כוח אשר יש בהם מספר משקולות אשר המתאמן יכול לבחור את כמות המשקל שהוא מעוניין להשתמש בו בזמן פעולתו במכשיר.

חדר ריקודי זומבה

ערך מורחב – זומבה

חדר מוסגר אשר נעשים בו שיעורי זומבה ולפעמים גם סוגים של תרגילי כוח ומתח מסוימים לרוב קבוצתיים עם מוזיקה ברקע תחת מדריך, על אף שמדי פעם נעשים גם אימוני כוח ומתח הכוללים יותר מאדם אחד תחת מדריך בתוך שטח המתיחות.

חדר אופניים

ערך מורחב – אופניים נייחים

חדר מוסגר אשר נעשים בו שיעורי אירובי לרוב קבוצתיים על אופניים נייחים עם מוזיקה ברקע תחת מדריך, על אף שנהוג מדי פעם לעשות גם שיעורי אירובי הכוללים יותר מאדם אחד תחת מדריך על המכשירים בתוך שטח אימוני האירובי.

התפתחות חדרי כושר

חדר כושר על סיפון הטיטניק, 1912

חדרי הכושר הראשונים הוקמו בגרמניה במאה ה-19, כדרך לאמן ספורטאים כאשר מזג האוויר לא אפשר אימון באוויר הפתוח. את חדר הכושר הראשון הקים ככל הנראה אדולף שפיץ בהסה שבגרמניה, בשנת 1852. תנועות גרמניות הפיצו את בשורת חדרי הכושר גם בארצות הברית, שם הוקמו חדרי כושר באמצע המאה ה-19 בסינסינטי, בסנט לואיס ובניו יורק. אותם מרכזים היו לא יותר משטח מקורה לאימון ספורט מגוון, בדומה לאולם ספורט המוכר לנו כיום, והכילו פעמים רבות מגרשים למשחק כדור ואף מסלולים לריצה.

עם התקדמות הטכנולוגיה הוחלפו מסלולי הריצה במסילות כושר ממונעות, עלה משקלם של מתקני הכוח וחדרי הכושר קטנו והפכו יותר נפוצים. הכנסת המכשירים השונים אפשרה ליותר מתאמנים להתאמן בחלל קטן יחסית, והפרידה לבסוף בין ספורט קבוצתי לבין אימון אישי. כיום אלמנטים רבים שהיו קיימים בחדרי כושר במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עדיין קיימים במכוני כושר, אולמות ספורט ומרכזי בריאות, ואילו חדר הכושר הצטמצם והתמקד בעיקר על אימון אירובי ואימון משקולות על בסיס אישי.

בישראל

בישראל הוסדר פיקוח חדרי הכושר בחוק מכוני הכושר^[1], שקבע מספר כללים לניהול ואימון בחדרי כושר. בין השאר, נקבע כי:

• המתאמן נדרש להביא לחדר הכושר אישור רפואי הקובע כי יש ביכולתו להתאמן, וכי אין לו בעיות רפואיות ידועות העלולות להגבילו. לחלופין, עליו להצהיר כי רשימה של מצבים רפואיים אינה חלה עליו; ובמקרה כזה ניתן להסתפק בהצהרה שלו שביכולתו להתאמן.
• במידה והוא קטין (מתחת לגיל 18), נדרש אישור של אחד מהוריו
• במהלך פעילותו של חדר הכושר, מחויב להימצא במקום מדריך מוסמך המסוגל לפקח וללמד את המתאמנים במקום
• קיום החוק יפוקח על ידי משרד החינוך, התרבות והספורט (כיום הועבר לסמכותו של שר החינוך).

על החוק התווספו חוזרים רבים שהופצו בנפרד ומגדירים ביתר דיוק מהו "חדר כושר" (כך למשל נוספו מתקני אימון גופני בפארקים ציבוריים), מיהו "מדריך מוסמך", איזו הסמכה נדרשת, תאריך הוצאת הבדיקה הרפואית ועוד. בהמשך נידון החוק מספר פעמים בוועדת החינוך של הכנסת, והוספו לו עדכונים שונים הנוגעים להסדרת אימון גופני בגילים מתחת ל-14 במסגרת בתי הספר.

בציבור החרדי והדתי

עקב ביקוש גובר והולך, נוסדו ב-20 שנה האחרונות חדרי כושר בהפרדה מגדרית לגברים ונשים, לאלו שמטעמי דת מעדיפים לא להתאמן במעורב.

לקריאה נוספת

• Eric Chaline, The Temple of Perfection: A History of the Gym, Reaktion Books, 2015, ISBN 9781780234496

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חדר כושר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חדר כושר

• יוסי זולפן, ‏דו”ח הוועדה לבדיקת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ”ד-1994, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 24 באוקטובר 200
• חוקים תחת פיקוח שר החינוך, באתר משרד החינוך, חוק חופש המידע
• אסף לב ואסתר הרצוג, מי שולט/ת? פיקוח וטיפוח מגדרי במכוני כושר בישראל, סוגיות חברתיות בישראל 22, קיץ תשע"ו 2016, עמ' 201–226
• חדר כושר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994 בוויקיטקסט;
   היסטוריית החקיקה של החוק, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת