ויטמין B3
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ויטמין B3 הוא ויטמין שמשתתף בייצור חומצות שומן, בפירוק הגלוקוז ובמטבוליזם של חלבון. הוא משפיע גם על מערכות העצבים והעיכול.
שתי מולקולות דומות נקראות ויטמין B3 - ניאצין וניקוטינאמיד. ניאצין (קרוי גם חומצה ניקוטינית) היא נגזרת של חומצת האמינו טריפטופן; ניקוטינאמיד היא האמיד של ניאצין. בבני אדם, המרת הטריפטופן לניאצין מתבצעת בכבד בקצב איטי למדי, לכן חיוני לצרוך ניאצין מהמזון. מחסור מתמשך בניאצין עלול לחולל את המחלה הקטלנית פלגרה. בין תסמיני המחלה: עייפות, רגישות לאור השמש, דלקות בעור, הפרעות עיכול, בלבול ולבסוף שיטיון ומוות.
מזונות עשירים בוויטמין B3:
- מהחי – איברים פנימיים, דגים, בשר לסוגיו, ביצים ומוצרי חלב.
- מהצומח - שומשום, דגנים מלאים (4-29.5 מ"ג ל-100 גרם), אגוזים, קטניות, נבטים.
צריכה מקסימלית מותרת: 1.5 עד 6 גרם ליום (בהוראת רופא). צריכה מעל לכמות זו, או צריכה של ניאצין כתוסף תזונה (שמתפרק מהר) עשויה לגרום להרחבת כלי הדם, עקצוץ בעור, הפרעות במערכת העיכול והרגשת בעירה בפנים. כ-10% מהאוכלוסייה עשויים לסבול מתופעת לווי של הרגשת בעירה בכל הגוף (באנגלית: Niacin Flush) גם במינון נמוך מאוד, כאשר ניאצין נלקח כתוסף תזונה.
ויטמין B3 בעל סגולות רפואיות חשובות בגוף האדם, שכן הוא מסייע בהתפתחות תאי עצב ומעלה את סיכוי ההישרדות שלהם.[1] צריכה אופטימלית של ויטמין B3 מסייעת בהפחתת ניוון עצבי ומורידה את הסיכוי לפיתוח מחלות כמו דמנציה והפרעות נוירולוגיות.[1]בניסוי שנערך על עכברים נמצאו שיפורים בריאותיים כמו הארכת תוחלת חיים, ירידה בהתפתחות מחלת אלצהיימר, מניעה של אובדן שמיעה והידרדרות בראייה.[2] לצורת האמיד בוויטמין B3 מסוג ניקוטינאמיד יכולת לסייע בטיפול בבעיות עור שונות, בין היתר שלפוחיות בעור, אקנה, הזדקנות של תאי עור ודלקות עור. בנוסף לכך, מספר מחקרים מצביעים על יעילות נגד התפתחות סרטן העור.[3] מחקרים חדשניים שבוצעו על שיער אנושי, סייעו לפיתוח שיטה לזיהוי מולקולת הניקוטינאמיד שידועה כצורת אמיד בוויטמין B3. בעזרת גילוי זה בדיקות שיער משמשות לטווח הארוך והקצר כבדיקות קליניות לכימות ערכי הניקוטינאמיד ובדיקות משלימות, ובהן בדיקות שתן ודם.[4]