הרפובליקה העממית של דונצק
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפובליקה העממית של דונצק (ברוסית: Доне́цкая Наро́дная Респу́блика) (באוקראינית: Донецька Народна Республіка) היא רפובליקה ברוסיה שמהווה חלק מהרפובליקות של רוסיה. קודם הייתה ישות מדינית ללא הכרה שהתנתקה מאוקראינה והכריזה על עצמאותה ב-7 באפריל 2014.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי הדרומי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי הדרומי | ||
| מושל | דניס פושילין | ||
| רשות מחוקקת |
מועצת העם של הרפובליקה העממית של דונצק  | ||
| בירת הרפובליקה | דונצק | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 7 באפריל 2014 | ||
| שטח | 26,517 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ ברפובליקה | 2,318,721 (2016) | ||
| קואורדינטות | 48°00′10″N 37°48′19″E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| www.DNRonline.rf | |||
  | |||
היא נמצאת במחוז דונצק שבמזרח אוקראינה, בגבול עם רוסיה. הרפובליקה לא הוכרה על ידי רוב מדינות העולם למעט הפדרציה הרוסית, סוריה וצפון קוריאה והרפובליקות המוכרות חלקית אבחזיה, דרום אוסטיה והרפובליקה העממית של לוהנסק, שאף היא סופחה כמחוז לרוסיה.
הרפובליקה העממית של דונצק זוכה לגיבוי צבאי והומניטרי מרוסיה אשר גם מכירה בה, בעוד אוקראינה רואה בהנהגתה של דונצק ארגון טרור, לצד הרפובליקה העממית של לוהנסק השכנה. במאי 2014, בראשית מלחמת האזרחים באוקראינה, התאחדו הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק ויצרו קונפדרציה לכאורה בשם המדינה הפדרלית של נובורוסיה, אך הקונפדרציה התפרקה כשנה לאחר מכן.
אוקראינה רואה בשטח הרפובליקה העממית של דונצק, כמו גם בשטחי מחוז לוהנסק וחצי האי קרים, "שטחים כבושים באופן זמני". על פי נתוני המינהל הממלכתי לסטטיסטיקה של הרפובליקה העממית של דונצק חיים בשטחה 2,318,721 איש[1]. בפברואר 2022 הכירה רוסיה ברפובליקה כמדינה עצמאית. בסוף ספטמבר 2022 תמה עצמאותה של הרפובליקה בעקבות סיפוחה לרוסיה.
בסוף נובמבר 2013 החלו הפגנות המוניות ומחאות נגד סירובה של ממשלת אוקראינה בראשותו של מיקולה אזארוב לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. ב-21 בפברואר 2014 נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' חתם על הסכם עם מפלגות האופוזיציה על הסדרת המשבר הפוליטי וכבר באותו יום הוא עזב את קייב ונמלט לרוסיה. למחרת הראדה העליונה, שאוישה על ידי מפלגות האופוזיציה, החליטה להדיח את ינוקוביץ' מתפקידו והכריזה על בחירות חדשות לנשיאות. בתגובה לכך, יצאו תושבי מזרח אוקראינה להפגנות כנגד השלטון הפרו-מערבי ותבעו לערוך פדרליזציה שבמסגרתה יוענק שלטון עצמי למחוזות. ב-6 באפריל מפגינים בעיר דונצק השתלטו על בניין ממשלת מחוז דונצק והקימו במקומה "מועצה עממית" שהכריזה על ריבונות המחוז תחת ישות מדינית חדשה בשם "הרפובליקה העממית של דונצק"[2]. "המועצה העממית" הפכה לגוף המחוקק של הרפובליקה וחבריה החליטו על עריכת משאל עם לכינון מדינה עצמאית בשטח המחוז והכרזת עצמאות חד צדדית מאוקראינה[3]. באותו היום, ממלא מקום נשיא אוקראינה אולכסנדר טורצ'ינוב הכריז שצבא אוקראינה ינהל מבצעים למאבק בטרוריסטים הבדלנים של חרקוב, דונצק ולוהנסק[4].
ב-8 באפריל 2014 המועצה העממית של רפובליקת דונצק הקימה ממשלה זמנית והוציאה צווים לפיטור כל בעלי התפקידים במחוז דונצק שמונו על ידי הממשלה האוקראינית. כמו כן, נקבע כי משאל העם לעצמאות ייערך ב-11 במאי 2014. ב-10 באפריל ראש הממשלה דניס פושילין הכריז על הקמת צבא עממי ולמפקד הצבא מונה איגור חקימזיאנוב. עד בוקר 12 באפריל השלטון העצמי של דונצק כבר היה מאורגן והתמקם בבניין ממשלת מחוז דונצק במרכז העיר דונצק. במטרה לתמוך בבטלנים המקומיים איגור גירקין בראש קבוצה חמושה עבר מרוסיה למזרח אוקראינה. בהמשך אותו היום, שאר ערי המחוז (כדוגמת סלוביאנסק, מאריופול, ינקייבו וקראמטורסק) הביעו תמיכה בממשל הבדלני. בתגובה לכך השלטון המרכזי באוקראינה הכריז על תחילת מבצע צבאי נרחב ללוחמה בטרור באזורי מזרח אוקראינה, והחל במתקפות צבאיות כנגד מטרות במזרח אוקראינה. הקרבות בין כוחות הממשלה והמורדים התפשטו לכל מחוז דונצק כאשר צבא אוקראינה ניסה להשתלט מספר פעמים על נמל התעופה הבינלאומי בדונצק, שב-18 באפריל נכבש על ידי מיליציית המורדים[5]. ב-27 באפריל תחנת הטלוויזיה של מחוז דונצק עברה לשליטת המורדים והפכה לערוץ הטלוויזיה המרכזי של הרפובליקה העממית של דונצק[6]. ב-28 באפריל נערכה הפגנה נגדית, נגד השלטון הבדלני, כאשר אלפי מפגינים דרשו להתאחד בחזרה עם אוקראינה, בעודם צועקים סיסמאות כמו "דונצק — זאת אוקראינה"[7]. ב-30 באפריל שלטונות אוקראינה הודו באופן רשמי שכוחות הממשלה איבדו שליטה על העיר דונצק ומחצית ממחוז דונצק[8][9].
ב-1 במאי המורדים השתלטו על בניין התובע הכללי המחוזי והניפו את דגל הרפובליקה[10][11].
ב-12 במאי הוכרזה ריבונותה של הרפובליקה העממית של דונצק, בהתאם להכרזת עצמאות מ-7 באפריל ותמיכת הרוב במשאל עם שנערך יום קודם לכן.
ב-24 במאי דונצק ולוהנסק חתמו על הסכם לאיחוד תחת קונפדרציית נובורוסיה[12][13].
ב-17 ביולי, במהלך הלחימה בין המורדים לצבא האוקראיני הופל במזרח מחוז דונצק (סמוך לעיר טורזה) מטוס נוסעים של מלזיה איירליינס שטס מאמסטרדם לקואלה לומפור. ב-22 ביולי המורדים איבדו אחיזה בכמה ערים אך המשיכו להילחם בכוחות הממשלה.
ב-5 בספטמבר נחתם הסכם במינסק שבמסגרתו סוכמה הפסקת אש בין הצדדים.
ב-4 בנובמבר נערכו בחירות כלליות שבמסגרתן נבחר אלכסנדר זכרצ'נקו לנשיא החדש של הרפובליקה העממית של דונצק. המועצה העממית הורכבה משתי מפלגות: מפלגת "רפובליקת דונצק" שזכתה ב-68,35% מקולות המצביעים[14], ותנועת "דונבאס החופשית" שזכתה ב-31,65% מהקולות. המועצה העממית נבחרה לתקופת כהונה של 4 שנים ובה מאה חברים, 68 מהם מ"רפובליקת דונצק" ו-32 מנדטים מ"דונבאס החופשית".
ב-4 בפברואר 2015 שלטונות הרפובליקה העממית של דונצק הכריזו על עצמם כיורשי הרפובליקה של קריבוי רוג ודונצק (שהתקיימה מפברואר 1918 ועד 17 בפברואר 1919) ב-12 בפברואר נערך סבב שיחות במינסק שבמסגרתן סוכמה הפסקת אש נוספת בין הצדדים ויצירת אזורי חיץ מבוזרים בין צדדי המלחמה. ב-1 בספטמבר 2015 המערכת הפיננסית עברה למטבע הרובל הרוסי.
ב-16 במרץ 2016 הרפובליקה החלה בהנפקה עצמית של דרכונים. ב-31 באוגוסט 2018 נשיא הרפובליקה אלכסנדר זכרצ'נקו נרצח.
ב-21 בפברואר 2022 הכירה רוסיה בעצמאותה של הרפובליקה ובעצמאות הרפובליקה העממית של לוגנסק[15] ושלחה כוחות צבא לאזור למען שמירת השלום לטענתה[16]. כוחות אלה פלשו לאוקראינה לאחר כמה ימים.
ב-24 בפברואר 2022 הרפובליקה העממית של דונצק לקחה חלק בפלישה הרוסית לאוקראינה.
ב-29 ביוני 2022 הכריזה סוריה על הכרה במדינה, בנוסף להכרה ברפובליקה העממית של לוהנסק[17]. ב-13 ביולי באותה השנה, קוריאה הצפונית הכריזה על הכרתה במדינות גם כן[18].
ב-30 בספטמבר סופח דונצק לרוסיה, ובעקבות כך, חדלה עצמאותה של הרפובליקה והיא הפכה לאחת מהרפובליקות של רוסיה. דניס פושילין שהנהיג את המדינה הלא מוכרת קודם היה לראש הרפובליקה במעמד מושל.
מחוז דונצק, שבתחומו נמצאת הרפובליקה העממית של דונצק, גובל מדרום מערב במחוז דניפרופטרובסק ובמחוז זפוריז'יה, מצפון מערב – במחוז חרקוב, מצפון מזרח – במחוז לוהנסק שבאוקראינה, ומדרום מזרח – במחוז רוסטוב שברוסיה. בדרום גובלת הרפובליקה בים אזוב. חלק ממחוז דונצק, לדוגמה, העיר מריופול, אינו נשלט על ידי הרפובליקה, אלא על ידי ממשלת אוקראינה.
האקלים יבשתי עם חורף רך וקצר וקיץ חם. הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא −4 °C, ביולי +21 °C. הטמפרטורה הקרה ביותר שנמדדה הייתה −36 °C, הגבוהה ביותר: +42 °C. כמות המשקעים הממוצעת לשנה מגיעה ל-380—550 מ"מ.
ראש הרשות המבצעת הוא ראש הרפובליקה שנבחר לתקופת כהונה בת 4 שנים ואינו יכול לכהן יותר משתי קדנציות רצופות. ראש הרפובליקה הוא גם ראש הממשלה. בשנים 2014–2018 שימש בתפקיד זה אלכסנדר זכרצ'נקו.
הגוף המחוקק הוא המועצה העממית. חברי המועצה נבחרים לתקופת כהונה בת 5 שנים במועצה בת מאה חברים. בעבר, בעת הכרזת העצמאות, מפלגת השלטון הייתה המפלגה הקומוניסטית של רפובליקת דונצק, אך בנובמבר 2014 המפלגה הוצאה אל מחוץ לחוק ונאסר עליה להתמודד בבחירות. בעקבות זאת, התפקדו חברי המפלגה הקומוניסטית לתנועת "רפובליקת דונצק", אולם במאי 2016 הם אולצו להתפטר משורות התנועה. למעט המפלגה הקומוניסטית לשעבר, ישנן 2 תנועות נוספות, "רפובליקת דונצק" בראשות אלכסנדר זכרצ'נקו ותנועת "דונבאס החופשית" בראשות פאבל גובארב. בנוסף פועלות תנועות אחרות שלא הצליחו להיבחר למועצה העממית, כמו תנועת "ברית כוחות השמאל של דונבאס" שהצליחה להידחק למועצה העממית ולקבל מנדט אחד.
גוף השיפוט הבכיר הוא בית המשפט העליון של הרפובליקה העממית של דונצק.
ראשי הרפובליקה
| № | שם | דיוקן | תחילת כהונה | סיום כהונה | מפלגה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אלכסנדר זכרצ'נקו |  |
4 בנובמבר 2014 | 31 באוגוסט 2018 | רפובליקת דונצק |
| 2 | דמיטרי טראפזניקוב |  |
31 באוגוסט 2018 | 12 בנובמבר 2018 | |
| 3 | דניס פושילין | .jpg) |
12 בנובמבר 2018 | מכהן | מאז 2022, מעמדו הוא כשל מושל והוא חבר במפלגת רוסיה המאוחדת |
סמל ודגל
דגל הרפובליקה הוא דגל ביחס אורך/גובה של 2:3 המורכב משלושה פסים אופקיים, שחור למעלה, כחול במרכז ואדום למטה. במרכז הדגל מופיע סמל הרפובליקה: נשר דו-ראשי כסוף שבחזהו מגן שחור ובו המלאך מיכאל אוחז חרב ומגן. בחלקו העליון של הדגל נכתב "ДОНЕЦКАЯ НАРОДНАЯ" ובתחתיתו "РЕСПУБЛИКА" שמשמעותן "הרפובליקה העממית של דונצק". הצבע השחור בדגל מסמל את הקרקע הפורייה של מאלורוסיה (רוסיה הקטנה) והפחם המהווה מאפיין של אזור דונבאס; הצבע הכחול בדגל מסמל את רוח העם והמים של ים אזוב; הצבע האדום מסמל את הדם שהותז במאבק לעצמאות דונצק[19].
ליגת הכדורגל הבכירה במדינה היא הפרמייר-ליגה של הרפובליקה העממית של דונצק (Премьер-лига ДНР) ומהווה את אליפות המדינה בכדורגל. קבוצת הכדורגל "גווארדייץ" מהעיר דונצק ויריבתה העירונית פובדה דונצק זכו במירב תוארי האליפות (2 כל אחת).
ב-10 באפריל 2014 יושב ראש הממשלה הזמנית דניס פושילין הכריז על הקמת "צבא עממי", הכוחות המזוינים של הרפובליקה העממית של דונצק (Вооружённые Силы Донецкой Народной Республики). למפקד הראשון מונה איגור חקימזיאנוב. ב-26 באפריל מונה מפקד חדש, איגור סטרלקוב. השלטונות הצהירו מספר פעמים כי הצבא מקבל חימוש מרוסיה וכי בשורותיו נמצאים מתנדבים רוסיים, אף שרוסיה הכחישה מכל וכל את הכרזות השלטון העצמי בדונצק. הכוחות המיוחדים של הרפובליקה הם המשמר הרפובליקני, הכפוף לראש הרפובליקה בלבד ומטרתו לבצע פעולות חשאיות מעבר לקווי האויב.
גוף ביטחון הפנים הוא המשרד לביטחון המדינה של הרפובליקה העממית של דונצק. גוף זה עוסק בביטחון ובמודיעין פנים ומהווה סוכנות אכיפת חוק, האחראית לסיכול ריגול ולמלחמה בטרור, למאבק בפשע המאורגן ולהגנת הגבולות. לצידו פועל משרד הפנים, המנהל את כוחות המשטרה ברפובליקה.
נתונים נכונים ל-1 במרץ 2015[20]:
| סמל | דגל | מחוז או עיר מחוזית | שטח בקמ"ר[21] | אוכלוסייה (נכון ל-1 בינואר 2002)[22] | אוכלוסייה (נכון ל-1 בינואר 2014)[23] | אוכלוסיית העיר (נכון ל-1 בינואר 2014) | אוכלוסיית העיר (נכון ל-1 בינואר 2014) באחוזים | צפיפות (נכון ל-1 בינואר 2014), איש לקמ"ר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |  | דונצק | 570.7 | 1,024,678 | 965,828 | 964,262 | 99.8% | 1692 |
 |  | גורלובקה | 418.5 | 312,113 | 274,555 | 272,602 | 99.3% | 656 |
 |  | דבאלצבה | 15.6 | 30,806 | 25,525 | 25,525 | 100.0% | 1638 |
 |  | דוקוצ'איבסקה | 119,0 | 25,024 | 24,425 | 23,641 | 96.8% | 205 |
 |  | ינקייבו | 425.2 | 162,778 | 127,669 | 124,441 | 97.5% | 300 |
 |  | ז'דאנוב | 2.0 | 14,375 | 13,142 | 13,047 | 99.3% | 6506 |
 |  | קירוב | 7.3 | 31,041 | 28,155 | 28,155 | 100.0% | 3883 |
.jpg){kind=small} |  | מקייבקה | 425.7 | 431023 | 389879 | 388836 | 99.7% | 916 |
 |  | סנז'ני | 188.8 | 83,046 | 69,979 | 69,232 | 98.9% | 371 |
 |  | טורזה | 104.8 | 96,026 | 80,048 | 80,048 | 100% | 764 |
 |  | חרציז | 206.9 | 113,685 | 103,226 | 102,314 | 99.1% | 499 |
 |  | שחטרסק | 51.0 | 72,711 | 60,318 | 58,497 | 97.1% | 1183 |
 |  | יאסינובאטה | 19.2 | 36,903 | 35,701 | 35,701 | 100.0% | 1860 |
 |  | אמבורסייבסקה | 1443.8 | 54,939 | 45,039 | 23,691 | 52.6% | 31 |
 |  | מחוז בחמוט | 168.8 | 1,390 | 1,117 | 0 | 0.0% | 7 |
 |  | מחוז וולנובאחה | 128.7 | 6,844 | 6,380 | 4,635 | 72.6% | 50 |
 |  | מחוז מאריינסקי | 103.0 | 11,787 | 11,505 | 9,624 | 83,7 % | 112 |
 |  | מחוז נובואזוב | 771.1 | 31,381 | 28,799 | 14,421 | 50.1% | 37 |
 |  | מחוז סטארובשבסק | 1262.2 | 55,952 | 50,336 | 27,162 | 54.0% | 40 |
 |  | מחוז טלמנוב | 853.7 | 17,902 | 14,794 | 4,472 | 30.2% | 17 |
 |  | מחוז שחטרסקי | 1142.4 | 24,262 | 19,483 | 0 | 0.0% | 17 |
 |  | מחוז יאסינובאטה | 110.7 | 4,999 | 4,573 | 0 | 0.0% | 41 |
 | כל שטחי הרפובליקה העממית של דונצק | 8538.9 | 2,643,565 | 2,380,386 | 2,270,216 | 95.4% | 279 | |
| לרבות ערים מחוזיות | 2554.5 | 2,434,109 | 2,198,360 | 2,186,211 | 99.4% | 861 | ||
| לרבות מחוזות | 5984.4 | 209,456 | 182,026 | 84,005 | 46.2% | 30 |
הרפובליקה של דונצק מחולקת לארבעה מחוזות ו-14 ערים בעלות מעמד רפובליקני[24].
על פי נתוני המנהל הראשי לסטטיסטיקה, נכון ל-1 במאי 2016 בשטחי הרפובליקה התגוררו 2,318,721 איש (2,327,734 איש, לרבות תושבים זמניים ומתנדבים)[25].
אוכלוסיית המחוזות והערים (נכון ל-1 במאי 2016)[26]
| עיר/מחוז | אוכלוסייה תושבים זמניים | תושבי קבע |
|---|---|---|
| דונצק | 957,984 | 949,273 |
| הורליבקה | 268,687 | 266,512 |
| דבאלצבו | 25,880 | 26,453 |
| דוקוצ'אייבסק | 24,050 | 23,833 |
| ינקייבו | 123,603 | 124,921 |
| ז'דאנובקה | 12,887 | 12,481 |
| קירובסקוה | 27,674 | 27,795 |
| מקייבקה | 381,584 | 380,063 |
| סנז'נויה | 68,137 | 68,610 |
| טורז | 77,488 | 77,941 |
| חרציזסק | 100960 | 100,636 |
| שחטרסק | 58,830 | 59,947 |
| יאסינובאטיה | 45,088 | 44,474 |
| מחוז אמברוסייב | 43,779 | 43,690 |
| מחוז נובואזוב | 28,638 | 28,702 |
| מחוז סטארובשבסק | 49,032 | 48,994 |
| מחוז טלמאנובסק | 14,485 | 14,740 |
| מחוז שחטרסקי | 18,948 | 19,656 |
| סך הכל | 2,327,734 | 2,318,721 |
שפות
השפות הרשמיות ברפובליקה הן רוסית ואוקראינית[27]אף על פי שבפועל האוקראינית לא מדוברת או נלמדת במוסדות החינוכיים ובמוסדות הציבוריים.
הכלכלה נשענת במידה רבה על התעשייה (בתחום המתכות, הפחם ובניית המכונות). הרפובליקה העממית של דונצק מחזיקה ב-45% מנכסיו הכלכליים של מחוז דונצק. עקב מלחמת האזרחים באוקראינה, 70% מהחברות והעסקים באזור חדלו מלפעול ומרבית תשתית התחבורה ניזוקה, בעיקר מסילות הברזל וקווי החשמל.
המערכת הפיננסית חדלה מלפעול אף שזו נסמכה הן על המטבע הרוסי והן על המטבע האוקראיני. באוקטובר 2014 נחנך הבנק הלאומי של הרפובליקה העממית של דונצק כסמכות מוניטרית עליונה.
בפברואר 2015 חברת נפטוגז האוקראינית חדלה לספק גז למחוז ובמקומה דאגו משרד האנרגיה של רוסיה וחברת גזפרום לספק גז לאזור דונצק ולוהנסק.
תשתית הרכבות ומסילות הברזל ניזוקה מאוד בשנים 2014–2015 (שנות מלחמת האזרחים באוקראינה) ותנועת הרכבות במחוזות דונצק ולוהנסק הופסקה לגמרי. מדצמבר 2014 חברת הרכבות האוקראינית הפסיקה את תנועת רכבות הנוסעים במזרח אוקראינה. במרץ 2015 חודשה תנועת רכבות בין דונצק ללוהנסק ובין הערים במחוזות אלו. בנוסף לכך, קיימים גם קווי אוטובוס לרוסיה.
בין דונצק לאוקראינה פועלים 4 מעברי גבול שונים.
אתר האינטרנט הרשמי של הרפובליקה העממית של דונצק (ברוסית)
הרפובליקה העממית של דונצק, ברשת החברתית פייסבוק
הרפובליקה העממית של דונצק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הרפובליקה העממית של דונצק, ביישום טלגרם
הרפובליקה העממית של דונצק, ברשת החברתית VK- פורטל הממשלה של הרפובליקה העממית של דונצק
- מועצת השרים של הרפובליקה העממית של דונצק (אורכב 01.12.2016 בארכיון Wayback Machine)
- סוכנות הידיעות של דונצק
- המועצה העממית של דונצק
- משרד הפנים || משטרת הרפובליקה העממית של דונצק
- יואב קרני, פוטין בולע את אוקראינה בנגיסות קטנות. האם זה יספיק לו בינתיים?, באתר גלובס, 21 בפברואר 2022
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
