הקתדרלה של קורדובה

הקתדרלה של קורדובה
Mezquita–catedral de Córdoba
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1984, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
חלק מתוך	Historic centre of Córdoba
מידע כללי
סוג	קתדרלה, מסגד
מיקום	קורדובה
מדינה	ספרד
מבקרים בשנה	1,923,305 (נכון ל־2023)
זרם	נצרות קתולית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–786
תאריך פתיחה רשמי	786
אדריכל	Hernán Ruiz, Juan de Ochoa, Ahmad Ben Baso
סגנון אדריכלי	אדריכלות מורית
מידות
אורך	178 מ'
רוחב	125 מ'
גובה	54 מטר
קואורדינטות	37°52′44″N 4°46′46″W
	אתר רשמי

המסגד-קתדרלה של קורדובה (בספרדית: Mezquita–catedral de Córdoba) הוא מבנה של מסגד מהמאה השמינית המכיל בתוכו כנסייה שנבנתה במאה ה-13^[1]. הכנסייה נקראת כיום בשם "הקתדרלה של עליית גבירתנו לשמיים" (Catedral de la Asunción de Nuestra Señora). המבנה המפואר מכיל מאפיינים של הארכיטקטורה המורית ובחלקים אחרים ארכיטקטורה של תקופת הרנסאנס. הוא הוכרז בשנת 1984 על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת ביחד עם המרכז ההיסטורי של העיר קורדובה.

עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, חלק מתוך ...

סגירה

המסגד-קתדרלה עומד במקומה של בזיליקת הקדוש וינסנט, שהוקמה במאה השישית על ידי הנוצרים הויזיגוטיים, כנראה על בסיס של מקדש רומאי^[2] . שרידים מכנסייה זו נתגלו על ידי האדריכל פליקס הרננדס^[3], והם מוצגים כיום במוזיאון הקתדרלה.

עם כיבוש קורדובה על ידי המוסלמים, בשנת 711, התחלק השימוש במבנה בין הנוצרים למוסלמים. הסדר זה נמשך עד 784 שאז שליט אל-אנדלוס, האמיר עבד א-רחמן הראשון, רכש את המחצית הנוצרית, והרס את המבנה לקראת בניית המסגד^[4].

שלבי בניית המסגד

האמיר עבד א-רחמן הראשון החל בבניית המסגד בשנת 786 . לצורך זה נעשה שימוש משני בעמודים ובכותרות הרומיות והויזיגוטיות שהיו בבזיליקה. כדי להשיג גובה נוסף ולייצב את המבנה נוספו על גבי עמודים אלה עמודים קצרים מרובעים שמעליהן קשתות כפולות היושבות אחת מעל השנייה. המבנה כלל 11 סיטראות הפונות לכיוון הקיבלה. שלא כמקובל כיוון הקיבלה אינו כלפי מכה אלא כלפי דרום, הסיבה לכך אינה ידועה^[5]. ייתכן כי הסיבה נעוצה בשורשיו של אל רחמן שהיגר מסוריה, ורצה ליצור העתק של המסגד הגדול בדמשק. המחראב מוקם במרכז קיר הקיבלה. עבודות הבניה של שלב זה נסתיימו בשנת 787.

התרחבותה של העיר קורדובה הניעה את עבד אל-רחמן השני (822-852) להגדיל את אולם התפילה הוא הרס את קיר הקיבלה הקודם והוסיף עוד שמונה שורות של עמודים וקשתות, שגם הם נלקחו מהאתר הקדום. הקשתות שבין העמודים היו מורכבות משני סוגים של אבן גיר צהובה ואדומה לסירוגין^[6].

עבד אל רחמן השלישי הרחיב גם הוא את המסגד ובנה מינרט חדש במקומו של הישן. עדיין קיימים יסודותיו של מינרט זה מתחת למגדל הפעמונים הנוצרי המתנשא שם כיום^[7].

החליף אל-חכאם השני 961–976. הוא האחראי למרבית התוספות הפנימיות המרהיבות של המסגד כפי שהוא נראה כיום. קיר הקיבלה נהרס ונוספו עוד עמודים וסיטראות חדשים. כדי לשפר את התאורה בפנים נבנו בקיר הקיבלה ארבעה אשנבים מעוטרים בצלעות מקושתות. בבניה זו העמודים נעשו לפי הזמנה וכותרתם היא בצורת קן צרעות. תוספות נוספות היו קיר כפול של הקיבלה כאשר הקדמי שבהם הוא בעצם מקסורה. המחראב הפך לחדר שמעליו כיפה מתומנת בצורת קונכייה. חזית המחראב והקשתות המובילות אליה צופו במוזאיקה שנעשתה בידי אמנים ביזנטיים מתנת השליט בזיליוס^[8].

ההרחבה האחרונה נעשתה בידי הוזיר אלמנצור במאה ה-10 תוך שהוא מוסיף לצד מזרח סיטראות חדשות. שטח הרחבתו היה הגדול ביותר אולם חסר חידושים ארכיטקטוניים. העמודים נעשו מאבן גיר ונצבעו בצבע אדום וכן נעשו מספר שינויים בקיר הקיבלה^[9].

מבנה המסגד הוא מלבני, שרוחבו 130 מטר ואורכו 180 מטר. המבנה מוקף בחומה הבנויה מאבן חול וגובהה 12.5 מטרים, ראש החומה משונן. החומה עצמה חלקה ללא קישוטים, על פי מסורת הבניה הקדומה של מסגדים שהוקמו במקורם כמחנות צבא מבוצרים^[10].המבנה של מכלול המסגד והחלוקה לחצר פתוחה ולאולם תפילה בעל שורות עמודים, אופייני לתכנון מסגדים בעולם הערבי. מקורו של תכנון זה הוא המסגד הגדול של דמשק שהפך אב טיפוס לבניין מסגדים בכלל^[11]. בפינה הצפונית מערבית של החומה, מגדל הפעמונים בסגנון הרנסאנס שאינו משתלב, בנייתו החלה בשנת 1593 והסתיימה במאה ה-18, הוא מחליף את המינרט של המסגד^[12].

לחומה שני פתחים מעוטרים, שער המחילה(Puerta del Perdón) ושער הדקלים (Puerta de las Palmas) בעל דלתות ברונזה נבנה בסגנון גותי במאה ה-14. פנים החומה מתחלק לשני חלקים עיקריים:

א. חצר נטועה בעצי תפוז וקרויה "חצר התפוזים", במרכזה בריכה גדולה ובה מזרקה. הבריכה שמשה את המאמינים המוסלמים לטבילה וטהרה טרם כניסתם לתפילה. משלושת צידיה של חצר התפוזים משתרעות אכסדרות עמודים. העמודים אינם אחידים בצורתם או בצבעם.

ב. אולם תפילה, הוא מסגד היפוסטילי, המחולק לסיטראות באמצעות שורות עמודים (מספרם היה 1050, אך 200 עמודים נהרסו מאוחר יותר כדי לפנות מקום לקתדרלה), חלקם עשויים משיש צבעוני וחלקם גרניט. מעליהם נבנו עמודים מרובעים מאבן גזית, המחוברים ביניהם על ידי זוג קשתות דמויות פרסה הניצבות אחת מעל לשנייה כאשר התחתונה שבהם משמשת כקורה תומכת לקשת העליונה. כך מתקבלת מערכת של מעברים מקומרים הנתמכים בקשתות כפולות, המספקת גובה לתקרת אולם התפילה. התוצאה הנראית לעין הצופה היא יער כמעט אין סופי של עמודי אבן. סגנון בניה זה מושפע מהאדריכלות האומיית וכבר מופיע במסגד של דמשק ובכיפת הסלע^[13]. בנוסף לקשתות פרסה, מצויות במבנה גם קשתות תלתניות, וכן קשתות שלמות (בנות 180 מעלות). הקשתות עשויות אבנים או צבועות באדום ולבן לסירוגין. על חלק מהן אבן מגולפת בדגמים צמחיים.

קיר הקיבלה הוא המפואר והעשיר ביותר. עיקר העיטור מתרכז סביב המחראב, הממוקם באמצע הקיר ונחשב עד היום לאחד מהמפוארים ביותר בעולם המוסלמי. קיר הקיבלה אינו מכונן בדיוק למכה אלא פונה דרומה במקום לכיוון דרום מזרח, כאשר הדעות חלוקות באשר לסיבה לכך^[14].
בפתח המחראב שני עמודים נושאי קשת דמוית פרסה, מתוחמים בתוך מסגרת מרובעת. אזור הקשת מעוטר בפסיפסי זכוכית בדגמים צמחיים מסוגננים בצבעי זהב, אדום, כחול וירוק. מעבר לקשת גילופי אבן וסביבם במסגרת רצועות כתב כופי. אזור המחראב חריג בגודלו והוא כעין חדר שתקרתו דמוית קונכייה מקושטת בריבועי פסיפס בשלל צבעים על רקע זהב היוצרים צורות צמחים וכתב כופי קליגרפי^[15]. הקירות עשויים שיש ומעוטרים בקישוטים וכתובות המהללות את האל. המינבר המקורי של המסגד נעלם לאחר הכיבוש הנוצרי.

בשנת 1236 הכריז השליט פרננדו השלישי על הפיכת המסגד לכנסייה שהוקדשה למריה אמו של ישו, בנו של האל. מזבח גדול הוקם מתחת לאחד האשנבים שבנה אל חאכם השני. מספר קפלות ומזבחות נבנו בתוך המסגד, רובם בצידי המסגד במקום אולם התפילה הישן. קפלת קלמנט הקדוש שמשה כקפלה המלכותית, כיום שוכן בה מוזיאון הכנסייה. במקום המחראב שבנה אל חכאם השלישי הוקמה הקפלה של פטר הקדוש^[16].

אלפונס העשירי מלך קסטיליה החל בבנית הקפלה המפוארת של Villaviciosa, המלכים שמלכו אחריו הוסיפו מאפיינים וקישוטים נוספים. במאה ה-14 בנה הנרי השני את הקפלה מחדש. המינרט של המסגד הוסב למגדל פעמונים וקושט בפעמונים שהובאו מסנטיאגו דה קומפוסטלה^[17].

השינוי המשמעותי ביותר היה בניית אולם התווך (הספינה הראשית) של הקתדרלה במרכז המסגד. העבודות החלו בימי קרלוס החמישי מלך קסטיליה ואראגון. האחראים על הבנייה והשינויים הגדולים היו אב ובנו האדריכלים למשפחת רואיז (Ruiz) . האב החל את השיפוץ בסגנון גותי, בנו עבר לסגנון רנסאנסי. לאחר כמאה שנות שיפוצים הסתיים שיפוץ אולם התווך והוא הושלם בסגנון מניירסטי^[16]. בשלבים אלה נוספו גם מרכז חדש וכיפה מעל טרנספט הכנסייה.

מוסלמים מרחבי העולם פנו לראשי הכנסייה הקתולית בבקשה שירשו להם להתפלל במרחב המבנה^[18]^[19]. הוועד האיסלאמי של ספרד המייצג 800 אלף מוסלמים במדינה, פנה לאפיפיור במכתב שבו נאמר כי תפילת מוסלמים בקורדובה יכולה לעורר את מודעותם של מאמינים משתי הדתות, ולהניח את עימותי העבר מאחור. הבישוף של קורדובה סירב לבקשה זו בטענה שהמהלך לא יתרום לדו-קיום בין אנשים מדתות שונות^[20].

באפריל שנת 2010 נאסרו בקתדרלה שני מוסלמים לאחר שהכו ופצעו קשה שני אנשי משמר הכנסייה. על פי מקורות בכנסייה המקרה אירע בעת סיור מאורגן של קבוצת מוסלמים אירופאים מאוסטריה. במהלך הביקור כרעו חלק מהמבקרים בקבוצה והחלו להתפלל כמנהג האסלאם. אנשי המשמר בקשו מהם לצאת ואז התפתחה תגרה שבמהלכה נפצעו אנשי המשמר וחלקם נזקקו לטפול^[21].

מסגד - כנסייה של קורדובה