Loading AI tools
הערכת שינויי האקלים על ידי הקהילה המדעית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיים קונצנזוס מדעי חזק באשר לעובדה שכדור הארץ מתחמם, ושההתחממות הזו נגרמת בעיקר מפעילות אנושית. קונצנזוס זה נתמך על ידי מחקרים שונים על עמדותיהם של מדענים ועל ידי תצהירי עמדה של ארגונים מדעיים, שרבים מהם מסכימים במפורש עם דו"חות הסינתזה של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), אשר מצוטטים באופן נרחב ברוב הדיונים הנוגעים לשינוי האקלים, וקיבלו הכרה כמקור פוליטי סמכותי ומהימן.
כמעט כל מדעני האקלים הפעילים (97%–100%) סוברים שבני האדם גורמים לשינויי אקלים.[4][5] סקרים של הספרות המדעית הם דרך נוספת למדוד קונצנזוס מדעי. סקירה משנת 2019 של מאמרים מדעיים מצאה כי הקונצנזוס באשר לגורם לשינויי האקלים עומד על 100%,[2] ומחקר משנת 2021 הגיע למסקנה שלמעלה מ-99% מהמאמרים המדעיים מסכימים על הגורם האנושי לשינויי האקלים.[3] מאמרים אשר חלקו על הקונצנזוס אינם ניתנים לשחזור מדעי (כדי להשיג תוצאה עקבית) או מכילים שגיאות.[6]
הקונצנזוס המדעי הנוכחי הוא ש:
נעשו מספר מחקרים על הקונצנזוס המדעי.[8] בין המצוטטים ביותר הוא מחקר משנת 2013 של כמעט 12,000 תקצירי מאמרים על מדעי האקלים שעברו ביקורת עמיתים, אשר פורסמו מאז 1990, מתוכם קצת יותר מ-4,000 מאמרים הביעו דעה בנוגע לסיבה להתחממות הגלובלית לאחרונה. מתוכם, 97% מסכימים, במפורש או במרומז, שההתחממות הגלובלית מתרחשת ונוצרת על ידי האדם.[9][10] "סביר מאוד"[11] שהתחממות זו נובעת מ"פעילות אנושית, במיוחד פליטות גזי חממה"[11] באטמוספירה.[12] לשינוי טבעי לבדו היה אפקט קירור קל ולא אפקט חימום.[13][14][15][16]
דעה מדעית זו באה לידי ביטוי בדו"חות סינתזה, על ידי גופים מדעיים בעלי מעמד לאומי או בינלאומי, ועל ידי סקרי דעה בקרב מדעני אקלים. מדענים בודדים, אוניברסיטאות ומעבדות תורמים לחוות הדעת המדעית הכוללת באמצעות פרסומיהם שעוברים ביקורת עמיתים, ותחומי ההסכמה המשותפת והוודאות היחסית מסוכמים בדו"חות ובסקרים המוערכים הללו.[17] דו"ח ההערכה החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (AR5) הושלם בשנת 2014.[18] להלן עיקרי מסקנותיו:
אקדמיות ואגודות מדעיות לאומיות ובינלאומיות למדע העריכו את העמדה המדעית הנוכחית על ההתחממות הגלובלית. הערכות אלו תואמות בדרך כלל את המסקנות של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים.
מספר גופים מדעיים המליצו על מדיניות ספציפית לממשלות, והמדע יכול למלא תפקיד במתן מענה אפקטיבי לשינויי האקלים. עם זאת, החלטות מדיניות עשויות לדרוש שיפוט ערכי ולכן אינן נכללות בחוות הדעת המדעית.[29][30]
אף גוף מדעי בעל מעמד לאומי או בינלאומי אינו מחזיק בדעה רשמית החולקת על כל אחת מנקודות ההסכמה העיקריות הללו. הגוף המדעי הלאומי או הבינלאומי האחרון שנטש את ההתנגדות היה האגודה האמריקאית לחקר הגאולוגיה של הנפט (אנ'),[31] אשר ב-2007[32] עדכנה את דבריה לעמדתה הנוכחית הבלתי-מחייבות.[33] כמה ארגונים אחרים, בעיקר אלה המתמקדים בגאולוגיה, מחזיקים גם הם בעמדות בלתי-מחייבות.
דו"חות סינתזה הם הערכות של ספרות מדעית אשר מעבדות את התוצאות של מגוון מחקרים עצמאיים על מנת להגיע לרמה נרחבת של הבנה, או לתאר את מצב הידע לגבי נושא מסוים.[34]
דו"ח ההערכה החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים שמר על אותו מבנה כללי כמו דו"ח ההערכה הרביעי, והוא מורכב משלושה דו"חות קבוצת עבודה ודו"ח סינתזה מתכלל.[18] דו"ח קבוצת העבודה 1 (WG1) פורסם בספטמבר 2013.[18] בסיכום עבור קובעי המדיניות בדו"ח נקבע כי התחממות המערכת האקלימית היא 'חד משמעית' ומתבטאת בשינויים חסרי תקדים על פני עשרות עד אלפי שנים, ביניהם התחממות האטמוספירה והאוקיינוסים, אובדן שלג וקרח ועליית מפלס הים. פליטות גזי חממה, המונעות בעיקר כתוצאה מצמיחה כלכלית וגידול אוכלוסין, הובילו לריכוז גזי חממה חסר תקדים לפחות ב-800,000 השנים האחרונות. אלה, יחד עם גורמים אנתרופוגניים אחרים, הם "בסבירות רבה" (כלומר הסתברות של יותר מ-95%) הגורם הדומיננטי להתחממות הגלובלית הנצפית מאז אמצע המאה ה-20.[35]
בדו"ח נכתב כי:[35]
פליטות מתמשכות של גזי חממה יגרמו להתחממות נוספת ולשינויים ארוכי טווח בכל מרכיבי המערכת האקלימית, שיגדילו את הסבירות להשפעות חמורות, מתפשטות ובלתי הפיכות על אנשים ומערכות אקולוגיות. הגבלת שינוי האקלים תדרוש הפחתה משמעותית ומתמשכת בפליטת גזי חממה, אשר יחד עם הסתגלות יכולה להגביל את סיכוני שינוי האקלים.
בדיווח של הגרדיאן על פרסום הדו"ח, נכתב כי:[36]
בסופו של דבר הכל מסתכם בניהול סיכונים. ככל שהמאמצים שלנו להפחית את פליטות גזי החממה יהיו חזקים יותר, כך הסיכון להשפעות אקלימיות קיצוניות יירד. ככל שהפליטות שלנו יהיו רבות יותר, כך שינויי האקלים שנתמודד איתם יהיו גדולים יותר, מה שאומר שגם ההסתגלות לשינויים אלו תהיה יקרה יותר, והם יתבטאו בהכחדות של יותר מינים, באי ביטחון תזונתי גדול יותר, באובדן הכנסה משמעותי יותר, ביותר סכסוכים וכן הלאה.
הניו יורק טיימס דיווח כי:[37]
בוושינגטון, ציטט יועצו המדעי של הנשיא אובמה, ג'ון פ. הולדן, כי המדע בטוח באופן גובר "שסוגי הנזק שאנו כבר חווים משינוי האקלים ימשיכו להחמיר אלא אם, ועד שפעולה מקיפה ואיתנה להפחתת הפליטות תינקט ברחבי העולם".
עוד נכתב בדיווח כי באן קי-מון, מזכ"ל האו"ם, הצהיר על כוונתו לזמן פגישה של ראשי מדינות ב-2014 כדי לפתח הסכם כזה. הפגישה האחרונה מסוג זה, שהתקיימה בקופנהגן ב-2009, הסתיימה באי-סדר, כפי שדיווח הניו יורק טיימס.[37]
בפברואר 2007 פרסם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים את התקציר של דו"ח ההערכה הרביעי. לפי תקציר זה, דו"ח ההערכה הרביעי מצא ש"סביר מאוד" שפעולות אנושיות הן הגורם להתחממות הגלובלית, כלומר הסתברות של 90% או יותר. ההתחממות במקרה זה אופיינה על ידי עלייה של 0.75 מעלות בטמפרטורה העולמית הממוצעת במהלך 100 השנים האחרונות.[38]
להלן עיקרי ממצאי הדו"ח הרביעי:
הניו יורק טיימס דיווח כי "הרשת הבינלאומית המובילה של מדעני אקלים הגיעה לראשונה למסקנה שההתחממות הגלובלית היא 'חד משמעית' ושהפעילות האנושית היא המניע העיקרי, אשר 'קרוב לוודאי' גורם לרוב העלייה בטמפרטורות מאז 1950".[44]
עיתונאי בדימוס של הניו יורק טיימס, ויליאם ק' סטיבנס כתב: "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים אמר שהסבירות היא בין 90% ל-99% שפליטות של גזי חממה לוכדי-חום כמו פחמן דו-חמצני, שנפלטים מצינורות מפלט (של כלי רכב וכו') ומארובות, היו הגורם הדומיננטי להתחממות הנצפית ב-50 השנים האחרונות. בעגה של הפאנל, רמת הוודאות הזו נקראת 'סביר מאוד'. רק לעיתים נדירות חישובי-סיכויים מדעיים מספקים תשובה מוחלטת יותר מזו, לפחות בענף זה של המדע, והיא מתארת את נקודת הקצה, עד כה, של התפתחות".[45]
סוכנות הידיעות Associated Press סיכמה את העמדה לגבי עליית פני הים:[46]
בנושא גובה פני הים, הדו"ח צופה עליות של 7 עד 23 אינץ' [כ-18–58 ס"מ] עד סוף המאה. תוספת של 3.9 עד 7.8 אינץ' [כ-10–20 ס"מ] היא אפשרית אם תימשך ההמסה המפתיעה שהופיעה לאחרונה, של מעטה הקרח בקטבים.
13 סוכנויות פדרליות, בראשות מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA), עבדו יחד בחסות "תוכנית המחקר לשינויים גלובליים של ארצות הברית" (USGCRP) (אנ') כדי להכין את הערכת האקלים הלאומית הרביעית (אנ') של המדינה, שפורסמה בשני כרכים כמתואר להלן.
"הדו"ח המיוחד של מדע האקלים: הערכת אקלים רביעית, כרך א'" (אוקטובר 2017) סיפק את הסיכום הבא:
מסקנת הערכה זו, בהתבסס על ראיות נרחבות, היא כי סביר מאוד שפעילות אנושית, במיוחד פליטות גזי חממה, היא הגורם הדומיננטי להתחממות הנצפית מאז אמצע המאה ה-20. להתחממות במהלך המאה האחרונה, אין הסבר חלופי משכנע הנתמך בהיקף הראיות התצפיתיות.
ביוני 2009, תוכנית המחקר לשינויים גלובליים של ארצות הברית דיווחה כי:[48]
תצפיות מראות שהתחממות האקלים היא חד משמעית. ההתחממות הגלובלית שנצפתה במהלך 50 השנים האחרונות נובעת בעיקר מפליטות מעשה ידי אדם של גזים לוכדי-חום. פליטות אלו מקורן בעיקר בשרפת דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז), עם תרומות משמעותיות מפינוי יערות, פרקטיקות חקלאיות ופעילויות אחרות.
בדו"ח משנת 2009, שעוסק בהשפעות שיש לשינוי האקלים בארצות הברית, נכתב גם:
שינויים אקלימיים כבר נצפו ברחבי העולם ובארצות הברית. אלה כוללים עלייה בטמפרטורות האוויר והמים, פחות ימי כפור, עלייה בתדירות ובעוצמה של גשמים כבדים, עליית גובה פני הים, וצמצום במעטה שלג, קרחונים, קפאת-עד וקרח ים. כמו כן נצפו תקופה נטולת-קרח ארוכה יותר באגמים ובנהרות, התארכות עונת הגידול החקלאי ועלייה בכמות אדי המים באטמוספרה. במהלך 30 השנים האחרונות, הטמפרטורות עלו מהר יותר בחורף מאשר בכל עונה אחרת, כאשר טמפרטורות החורף הממוצעות במערב התיכון ובצפון המישורים הגדולים עלו ביותר מ-7 מעלות פרנהייט (3.9 מעלות צלזיוס). חלק מהשינויים שנצפו היו מהירים יותר מהערכות קודמות שהציעו.
בשנת 2004, המועצה הארקטית (אנ') הבין-ממשלתית והוועדה הבינלאומית למדע הארקטי (אנ') (ארגון לא-ממשלתי) פרסמו את דו"ח הסינתזה של הערכת ההשפעה על האקלים הארקטי (אנ'):[49]
תנאי האקלים בעבר מספקים עדות לכך שעליית רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה קשורה לעליית הטמפרטורות בעולם. פעילויות אנושיות, בעיקר שרפת דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי), ושנית פינוי קרקעות, העלו את ריכוז הפחמן הדו-חמצני, המתאן וגזים לוכדי-חום אחרים ("חממה") באטמוספרה. [...] קיימת הסכמה מדעית בינלאומית לפיה רוב ההתחממות שנצפתה במהלך 50 השנים האחרונות נובעת מפעילות אנושית.[50]
קיים דיון נרחב בספרות המדעית בנוגע לאיזו מדיניות עשויה להיות יעילה בתגובה לשינוי האקלים.[51] כמה גופים מדעיים המליצו על מדיניות ספציפית לממשלות (אלה מפורטים בהמשך הערך).[52] מדעי הטבע ומדעי החברה יכולים למלא תפקיד במתן תגובה יעילה לשינוי האקלים.[29] עם זאת, החלטות מדיניות עשויות לדרוש שיפוט ערכי.[29] לדוגמה, המועצה הלאומית למחקר של ארצות הברית ציינה כי:[30]
לא ניתן לענות באופן ישיר על השאלה האם קיימת רמת ריכוז "בטוחה" של גזי חממה, משום שזו תדרוש שיפוט ערכי של מה מהווה סיכון קביל לרווחת האדם ולמערכות האקולוגיות במקומות שונים בעולם, כמו גם הערכה יותר כמותית של הסיכונים והעלויות הקשורות להשפעות השונות של ההתחממות הגלובלית. באופן כללי, עם זאת, הסיכון גדל בהתאם לעלייה הן בקצב והן בעוצמת שינוי האקלים.
ערך זה מתמקד בעיקר בדעותיהם של מדעני טבע. עם זאת, גם סוציולוגים,[51] מומחים רפואיים,[53] מהנדסים[51] ופילוסופים[54] התייחסו למדע ולמדיניות של שינוי האקלים, והעמדות השונות כלפי מדיניות בנוגע לשינוי האקלים נידונות בערכים אחרים (כדוגמת הנדסת אקלים).
זוהי רשימה של גופים מדעיים בעלי מעמד לאומי או בינלאומי, שהוציאו הצהרות דעה רשמיות בנושא שינוי האקלים, המסווגת את אותם ארגונים לפי עמדתם: האם הם מסכימים עם עמדת ה-IPCC, בעלי עמדה בלתי מתחייבת כלפיה, או מתנגדים לה. אתר האינטרנט של משרד מושל קליפורניה מפרט כמעט 200 ארגונים מדעיים ברחבי העולם המחזיקים בעמדה ששינוי האקלים נגרמים כתוצאה מפעילות אנושית.[55]
מאז 2001, 34 אקדמיות לאומיות למדעים, שלוש אקדמיות אזוריות, וגם המועצה הבין-אקדמית (אנ') והמועצה הבינלאומית של האקדמיות להנדסה ומדעי הטכנולוגיה (אנ') הוציאו הצהרות רשמיות המאשרות את ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם וקוראות למדינות להפחית פליטות גזי חממה. 34 ההצהרות כוללות 33 אקדמיות למדעים שחתמו על הצהרות משותפות והצהרה אישית אחת של האקדמיה הפולנית למדעים בשנת 2007.
בדצמבר 2007, האספה הכללית של האקדמיה הפולנית למדעים (Polska Akademia Nauk), שלא הייתה חתומה על ההצהרות המשותפות של האקדמיות הלאומיות למדעים פרסמה הצהרה המאשרת את מסקנות ה-IPCC, וציינה כי:[62]
זוהי חובתו של המדע הפולני והממשלה הלאומית להיות מעורבים בהבנת הרעיונות הללו, באופן מחושב, מאורגן ופעיל.
בעיות ההתחממות הגלובלית, שינוי האקלים והשפעותיהם השליליות השונות על חיי האדם ועל תפקודן של חברות שלמות הן אחד האתגרים הדרמטיים ביותר בעת המודרנית.
האספה הכללית של האקדמיה הפולנית למדעים קוראת לקהילות המדעיות הלאומיות ולממשלה הלאומית לתמוך באופן פעיל בהשתתפות פולנית במאמץ חשוב זה.
הראיות המדעיות ברורות: שינוי אקלים עולמי הנגרם על ידי פעילויות אנושיות מתרחש כעת, והוא מהווים איום הולך וגובר על החברה [...] קצב השינוי והראיות לנזק עלו במידה ניכרת בחמש השנים האחרונות. הגיע הזמן לשלוט בפליטות גזי החממה.
שינוי האקלים העולמי הוא אמיתי ובר-מדידה. [...] כדי לצמצם את ההפסדים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים ברחבי העולם אל מול ההשפעות הללו, מטרת המדיניות חייבת להישאר ממוקדת באופן ישיר בהחזרת ריכוזי גזי החממה לרמות הקרובות לאלו הקדם-תעשייתיות באמצעות הפחתת פליטות. ניתן לייחס את טביעת האצבע המרחבית והזמנית של ההתחממות לעלייה בריכוזי גזי החממה באטמוספרה, שהם תוצאה ישירה של שריפת דלקי מאובנים, בירוא יערות בקנה מידה נרחב ופעילויות אנושיות אחרות.
השינויים שנצפו בעשורים האחרונים נובעים ככל הנראה בעיקר מפעילויות אנושיות, אך איננו יכולים לשלול שחלק משמעותי מהשינויים הללו הוא גם שיקוף של השתנות טבעית. ההתחממות מעשה ידי אדם ועליית מפלס הים הנלווית אליה צפויה להימשך לאורך המאה ה-21. [...] המסקנה של ה-IPCC לפיה רוב ההתחממות הנצפית ב-50 השנים האחרונות נובעת ככל הנראה מהעלייה בריכוזי גזי החממה משקפת במדויק את החשיבה הנוכחית של הקהילה המדעית בנושא זה.
כדור הארץ מתחמם בגלל גידול בפליטות גזי החממה. מדידות מראות שריכוזי גזי החממה באטמוספרה גבוהים בהרבה מהרמות שנראו במשך אלפי שנים. צפויים שינויי אקלים עולמיים נוספים, כאשר ההשפעות צפויות להיות יקרות יותר ככל שהזמן יחלוף. צמצום ההשפעות העתידיות של שינוי האקלים ידרוש הפחתה משמעותית בפליטות גזי חממה.
ישנן עדויות חזקות לכך שהתחממות כדור הארץ במהלך חצי המאה האחרונה נגרמת בעיקר כתוצאה מפעילות אנושית, כגון שרפת דלקי מאובנים ושינויים בשימוש בקרקע, ביניהם חקלאות ובירוא יערות.
קיים כעת בקהילה המדעית העולמית קונצנזוס, המבוסס על ראיות עדכניות, שאומר שפעילויות אנושיות הן המקור העיקרי לשינוי האקלים וששרפת דלקי מאובנים אחראית במידה רבה להנעת השינוי הזה.
פעילות אנושית אחראית ככל הנראה להתחממות האקלים. סביר להניח שרוב ההתחממות האקלימית ב-50 השנים האחרונות נגרמת על ידי ריכוז מוגבר של גזי חממה באטמוספרה. שינויי אקלים ארוכי-טווח אשר תועדו כוללים שינויים בטמפרטורות הארקטיות ובקרח, שינויים נרחבים בכמויות המשקעים, מליחות האוקיינוסים, דפוסי רוחות ומזגי אוויר קיצוניים, ביניהם בצורות, משקעים כבדים, גלי חום ועוצמותיהן של סופות טרופיות. להתפתחות זו יש השלכות דרמטיות על עתידה של האנושות.
יש כיום עדויות משכנעות שמאז המהפכה התעשייתית, פעילויות אנושיות, שהביאו להגדלת ריכוזי גזי החממה, הפכו לגורם מרכזי של שינוי האקלים. [...] מאמצים מתמשכים ומוגברים לצמצום שינוי האקלים באמצעות הפחתת גזי חממה הם אפוא קריטיים.
כפי שדווח על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), רוב ההתחממות הגלובלית הנצפית מאז אמצע המאה ה-20 נובעת ככל הנראה מפליטת גזי חממה מעשה ידי האדם, והתחממות זו תימשך ללא הפוגה אם הפליטות האנתרופוגניות כיום יימשכו או, גרוע מכך, יורחבו ללא שליטה. אי לכך, המועצה הבינלאומית של האקדמיות להנדסה ומדעי הטכנולוגיה תומכת בקריאות הרבות אשר נשמעות לאחרונה להפחית ולשלוט בפליטות גזי חממה לרמה סבירה במהירות האפשרית.
בשנת 1998, האיחוד הגיאופיזי האמריקאי (AGU) (אנ') אימץ הצהרה על שינויי אקלים וגזי חממה (Climate Change and Greenhouse Gases).[84] הצהרה חדשה, שאומצה על ידי החברה ב-2003, תוקנה ב-2007,[85] ותוקנה והורחבה ב-2013,[86] מאשרת שהעלייה ברמות גזי החממה גרמה ותמשיך לגרום לטמפרטורת פני השטח של כדור הארץ לעלות:
פעילויות אנושיות משנות את האקלים של כדור הארץ. ברמה העולמית, הריכוז באטמוספרה של פחמן דו-חמצני וגזי חממה לוכדי-חום אחרים עלה בחדות מאז המהפכה התעשייתית. שריפת דלק מאובנים אחראית לעלייה זו. גידול מעשה ידי אדם בגזי החממה אחראי לרוב ההתחממות פני השטח הממוצעת בכדור הארץ, של כ-0.8 מעלות צלזיוס (1.5 מעלות פרנהייט) במהלך 140 השנים האחרונות. מכיוון שתהליכים טבעיים אינם יכולים לסלק במהירות חלק מהגזים הללו (בעיקר פחמן דו-חמצני) מהאטמוספרה, הפליטות שלנו בעבר, בהווה ובעתיד ישפיעו על מערכת האקלים למשך אלפי שנים.
במאי 2011, האגודה האמריקאית לאגרונומיה (ASA) (אנ'), האגודה האמריקאית למדעי היבול (CSSA) והאגודה האמריקאית למדעי הקרקע (SSSA) (אנ') פרסמו הצהרת עמדה משותפת על שינוי האקלים בכל הקשור לחקלאות:[87]
גוף מקיף של עדויות מדעיות מצביע מעבר לכל ספק סביר ששינוי אקלים עולמי מתרחש כעת, ושביטוייו מאיימים על יציבותן של חברות כמו גם מערכות אקולוגיות טבעיות ומנוהלות. עלייה בטמפרטורות הסביבה ושינויים בתהליכים קשורים מקושרים ישירות לעלייה בריכוזי גזי החממה האנתרופוגניים (GHG) באטמוספירה.
אלא אם כן פליטת גזי החממה תיבלם באופן משמעותי, ריכוזיהם ימשיכו לעלות, מה שיוביל לשינויים בטמפרטורה, משקעים ומשתני אקלים אחרים שללא ספק ישפיעו על החקלאות ברחבי העולם.
לשינויי האקלים יש פוטנציאל להגביר את השונות במזג האוויר, כמו גם להעלות בהדרגה את הטמפרטורות העולמיות. לשתי ההשפעות הללו יש פוטנציאל להשפיע לרעה על יכולת ההסתגלות והעמידות של כושר ייצור המזון בעולם; מחקר עדכני מצביע על כך ששינוי האקלים כבר מפחית את התפוקה של מערכות גידולים פגיעות.
בשנת 2008, פדרציית הגאולוגים האירופית[88] (EFG) פרסמה את נייר העמדה "לכידת פחמן ואחסון גאולוגי" (Carbon Capture and geological Storage):[89]
ה-EFG מכיר בעבודתם של ה-IPCC וארגונים אחרים, ותומך בממצאים העיקריים לפיהם שינויי אקלים מתרחשים, נגרמים בעיקר מפליטות אנתרופוגניות של פחמן דו-חמצני, ומהווים איום משמעותי על הציוויליזציה האנושית.
ברור שיש צורך במאמצים גדולים להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני במהירות ובעוצמה. ה-EFG תומך בתוקף בייצור אנרגיה מתחדשת ובת קיימא, כולל אנרגיה גאותרמית, כמו גם בצורך בהגברת היעילות האנרגטית.
כדאי להתייחס גם ל-CCS [לכידת פחמן ואחסון גאולוגי] כטכנולוגיית גישור, שתקל על המהלך לעבר כלכלה נטולת פחמן.
בשנת 2005, המחלקות למדעי האטמוספירה והאקלים של האיחוד האירופי למדעי כדור הארץ (EGU) (אנ') פרסמו הצהרת עמדה התומכת בהצהרות משותפות של האקדמיות הלאומיות למדעים על תגובה גלובלית לשינוי האקלים. בהצהרה קיימת התייחסות לפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), בתור "הנציג העיקרי של הקהילה המדעית העולמית", ונטען בה כי ה-IPCC:[90]
מייצג את המילה האחרונה של מדעי האקלים, הנתמכת על ידי האקדמיות הגדולות למדעים ברחבי העולם ועל ידי הרוב המכריע של המדענים והחוקרים המדעיים, כפי שמתועד על ידי הספרות המדעית שעברה ביקורת עמיתים.
בנוסף, בשנת 2008, ה-EGU פרסם הצהרת עמדה על החמצת האוקיינוסים, בה נקבע כי "החמצת האוקיינוסים מתרחשת כבר היום ותמשיך להתעצם, תוך מעקב מקרוב אחר עליית רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. בהתחשב באיום הפוטנציאלי על המערכות האקולוגיות הימיות והשפעתו על החברה והכלכלה האנושית, במיוחד כשהיא פועלת בתיאום עם ההתחממות העולמית האנתרופוגנית, יש צורך דחוף בפעולה מיידית". ההצהרה תומכת אז באסטרטגיות של "להגביל שחרור עתידי של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה או להגביר הסרה של עודפי פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה".[91] ובנוסף, ב-2018 ה-EGU פרסם הצהרה המתייחסת לממצאי "הדו"ח המיוחד" על התחממות כדור הארץ ב-1.5 מעלות צלזיוס (SR15), עם ג'ונתן במבר, נשיא הארגון, בה ציין: "ה-EGU מסכים ותומך בממצאים של SR15, לפיהם פעולה לבלימת ההשלכות המסוכנות ביותר של שינוי האקלים מעשה ידי האדם היא דחופה ובעלת חשיבות עליונה, וחלון ההזדמנויות מוגבל ביותר".[92]
בשנת 2006 אימצה האגודה האמריקאית לגאולוגיה (אנ') הצהרת עמדה על שינוי האקלים העולמי. היא תיקנה עמדה זו ב-20 באפריל 2010, עם הערות מפורשות יותר על הצורך בהפחתת פחמן דו-חמצני:[93]
עשרות שנות מחקר מדעי הראו שאקלים יכול להשתנות מסיבות טבעיות ואנתרופוגניות כאחד. האגודה הגאולוגית של אמריקה (GSA) מסכימה עם הערכותיהן של האקדמיות הלאומיות למדע (2005), מועצת המחקר הלאומית (2006) והפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC, 2007) כי האקלים העולמי התחמם וכי פעילות אנושית (בעיקר פליטות גזי חממה) אחראית לרוב ההתחממות מאז אמצע שנות ה-1900. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, העלייה החזויה בטמפרטורה הגלובלית עד סוף המאה ה-21 תגרום להשפעות גדולות על בני אדם ומינים אחרים. התמודדות עם האתגרים שמציב שינוי האקלים תדרוש שילוב של הסתגלות לשינויים שצפויים להתרחש והפחתה גלובלית של פליטות פחמן דו-חמצני ממקורות אנתרופוגניים.
בנובמבר 2010, האגודה הגאולוגית של לונדון (אנ') פרסמה את הצהרת העמדה "שינוי האקלים: עדויות מהתיעוד הגאולוגי" (Climate change: evidence from the geological record):[94]
המאה האחרונה ראתה אוכלוסייה עולמית שגדלה במהירות ושימוש אינטנסיבי הרבה יותר במשאבים, מה שהוביל לפליטות מוגברות מאוד של גזים, כגון פחמן דו-חמצני ומתאן, משריפת דלקי מאובנים (נפט, גז ופחם) ומחקלאות, ייצור צמנט ובירוא יערות. עדויות מהתיעוד הגאולוגי עולות בקנה אחד עם הפיזיקה שמראה שהוספת כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה מחממת את העולם ועלולה להוביל ל: מפלס ים גבוה יותר והצפה של חופים נמוכים; דפוסי גשם משתנים מאוד; חומציות מוגברת של האוקיינוסים; וירידה ברמות החמצן במי הים.
כעת קיים חשש נרחב שאקלים כדור הארץ יתחמם עוד יותר, לא רק בגלל ההשפעות המתמשכות של הפחמן הנוסף שכבר נמצא במערכת, אלא גם בגלל עוד תוספות ככל שהאוכלוסייה האנושית ממשיכה לגדול. החיים על פני כדור הארץ שרדו שינויי אקלים גדולים בעבר, אך הכחדות וחלוקה מחודשת משמעותית של מינים מזוהות עם רבים מהם. כאשר האוכלוסייה האנושית הייתה קטנה ונוודית, לעלייה של כמה מטרים בגובה מפלס הים הייתה השפעה מועטה מאוד על הומו ספיינס. עם האוכלוסייה העולמית הנוכחית והצומחת, שחלק ניכר ממנה מרוכז בערי חוף, לעלייה כזו בגובה מפלס הים תהיה השפעה דרסטית על החברה המורכבת שלנו, במיוחד אם האקלים היה משתנה באופן פתאומי כפי שהיה לפעמים בעבר. באותה מידה, סביר להניח שככל שההתחממות תימשך, חלק מהאזורים עשויים לקבל פחות משקעים, מה שיוביל לבצורת. עם עליית פני הים והבצורת הגוברת, לחץ להגירה אנושית עלול להיגרם בקנה מידה גדול.
ביולי 2007, האיגוד הבינלאומי לגאודזיה וגאופיזיקה (IUGG) אימץ החלטה שכותרתה "הדחיפות בטיפול בשינוי האקלים" (The Urgency of Addressing Climate Change). בהחלטה, ה-IUGG מסכים עם "ההערכות המדעיות המקיפות, המקובלות והנתמכות שבוצעו על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים וגופים אזוריים ולאומיים, אשר קבעו בתוקף, על בסיס ראיות מדעיות, שפעילויות אנושיות הן הגורם העיקרי לשינוי האקלים המתרחש לאחרונה". עוד הם קובעים כי "ההסתמכות המתמשכת על שרפת דלקי מאובנים כמקור האנרגיה העיקרי בעולם תוביל לריכוז גבוה בהרבה של גזי חממה באטמוספירה, אשר בתורו יגרום לעליות משמעותיות בטמפרטורת פני השטח, במפלס הים, בהחמצת האוקיינוסים, ולהשלכות הנלוות להן על הסביבה והחברה".[95]
ביולי 2009, האיגוד הלאומי למורי מדעי כדור הארץ[96] (NAGT) אימץ הצהרת עמדה בנושא שינוי האקלים שבה הם טוענים כי "האקלים של כדור הארץ משתנה" ו"שמגמות ההתחממות הנוכחיות הן במידה רבה תוצאה של פעילות אנושית":[97]
NAGT תומכת מאוד ותפעל לקידום חינוך מדעי שינוי האקלים, הגורמים וההשפעות של ההתחממות הגלובלית הנוכחית, והצורך המיידי במדיניות ופעולות להפחתת פליטת גזי חממה.
בהצהרת האגודה האמריקאית למטאורולוגיה (AMS) (אנ') שאומצה על ידי המועצה שלה ב-2012 סוכם:[98]
ישנן עדויות חד משמעיות לכך שהאטמוספירה התחתונה של כדור הארץ, האוקיינוס ושטח היבשה מתחממים; מפלס הים עולה; ומעטי השלג, קרחוני ההרים וקרח הים ארקטי מתכווצים. הגורם הדומיננטי להתחממות מאז שנות ה-50 הוא פעילות אנושית. ממצא מדעי זה מבוסס על גוף מחקר גדול ומשכנע. ההתחממות הנצפית תהיה בלתי הפיכה במשך שנים רבות בעתיד, ועליות גדולות עוד יותר בטמפרטורות יתרחשו ככל שגזי חממה ימשיכו להצטבר באטמוספירה. הימנעות מהתחממות עתידית זו תדרוש הפחתה גדולה ומהירה בפליטות גזי החממה העולמיות. ההתחממות המתמשכת תגביר את הסיכונים והלחצים לחברות אנושיות, לכלכלות, למערכות אקולוגיות ולחיות בר במהלך המאה ה-21 ואילך, דבר שמחייב את החברה להגיב לאקלים המשתנה. כדי לקבל החלטות לגבי הסתגלות והקלה, קריטי שנשפר את ההבנה שלנו על מערכת האקלים העולמית ואת היכולת שלנו לחזות את האקלים העתידי באמצעות ניטור ומחקר מתמשכים ומשופרים. זה נכון במיוחד עבור היקפים קטנים יותר (עונתיים ואזוריים) ומזגי אוויר ומצבי אקלים קיצוניים, ועבור משתנים הידרו-אקלימיים חשובים כמו משקעים וזמינות מים.
בחירות טכנולוגיות, כלכליות ומדיניותיות בעתיד הקרוב יקבעו את היקף ההשפעות העתידיות של שינוי האקלים. החלטות מבוססות-מדע מתקבלות רק לעיתים רחוקות בהקשר של ודאות מוחלטת. דיוני מדיניות לאומיים ובינלאומיים צריכים לכלול התחשבות בדרכים הטובות ביותר להסתגל לשינוי האקלים וגם להקל אותו. הקלה תצמצם את גודל שינוי האקלים העתידי ואת הסיכון להשפעות שעלולות להיות גדולות ומסוכנות. עם זאת, חלק ממושך של שינוי האקלים הוא בלתי נמנע, ותגובות המדיניות צריכות לכלול הסתגלות לשינוי האקלים. זהירות מכתיבה תשומת לב רבה בהתחשבות ביחסינו עם כוכב הלכת היחיד שידוע כבעל יכולת לקיים חיי אדם.
סקר משנת 2016 מצא ששני שלישים מחברי ה-AMS סוברים ששינוי האקלים נגרם כולו או רובו מפעילות אנושית.[99]
האגודה האוסטרלית למטאורולוגיה ואוקיינוגרפיה (אנ') פרסמה הצהרה על שינוי האקלים (Statement on Climate Change), שבה הם מסכמים כי:[100]
שינוי האקלים העולמי וההתחממות הגלובלית הם אמיתיים ונראים לעין. [...] ישנה סבירות גבוהה לכך שאותן פעילויות אנושיות שהגדילו את ריכוז גזי החממה באטמוספרה אחראיות במידה רבה להתחממות הנצפית מאז 1950. ההתחממות הקשורה לעלייה בגזי חממה שמקורם בפעילות אנושית נקראת אפקט החממה המוגבר. הריכוז האטמוספרי של פחמן דו חמצני גדל ביותר מ-30% מאז תחילת העידן התעשייתי והוא גבוה כעת מאשר בכל עת לפחות ב-650,000 השנים האחרונות. עלייה זו היא תוצאה ישירה של שריפת דלקי מאובנים, בירוא יערות רחב היקף ופעילויות אנושיות אחרות.
בנובמבר 2005, הקרן הקנדית למדעי האקלים והאטמוספירה (CFCAS) (אנ') שלחה מכתב לראש ממשלת קנדה אשר לפיו:[101]
אנו מסכימים עם הערכת מדעי האקלים של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) משנת 2001. [...] אנו תומכים במסקנות הערכת ה-IPCC לפיהן 'יש ראיות חדשות וחזקות יותר לכך שרוב ההתחממות שנצפתה במהלך 50 השנים האחרונות היא ניתנת לייחוס לפעילויות אנושיות'. [...] ישנן יותר ויותר עדויות חד-משמעיות לשינוי האקלים בקנדה וברחבי העולם. עתידות להיות השפעות גוברות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות הטבעיות של קנדה ועל הפעילויות החברתיות-כלכליות שלנו. ההתקדמויות במדעי האקלים מאז הערכת ה-IPCC משנת 2001 סיפקו ראיות נוספות התומכות בצורך בפעולה ופיתוח אסטרטגיה להסתגלות לשינויים צפויים.
בנובמבר 2009 נשלח מכתב לפרלמנט הקנדי מאת האגודה הקנדית למטאורולוגיה ואוקיינוגרפיה (אנ'), ובו נכתב כי:[102]
מחקר בינלאומי קפדני, הכולל עבודה שבוצעה ונתמכה על ידי ממשלת קנדה, מגלה כי גזי חממה הנוצרים כתוצאה מפעילות אנושית תורמים להתחממות האטמוספרה והאוקיינוסים ומהווים סיכון רציני לבריאות ולבטיחות החברה שלנו, כמו כן כבעלי השפעה על כל צורות החיים.
בפברואר 2007, לאחר פרסום דו"ח ההערכה הרביעי של ה-IPCC, האגודה המלכותית למטאורולוגיה (אנ') פרסמה את תמיכתה בדו"ח. בנוסף להתייחסות ל-IPCC כ"מדעני האקלים הטובים בעולם", הם הצהירו ששינוי האקלים המתרחש הוא "התוצאה של פליטות מאז התיעוש" וכי "כבר התחלנו להניע את 50 השנים הבאות של התחממות כדור הארץ – מה שאנחנו עושים מעתה ואילך יקבע עד כמה זה יחמיר".[103]
בהצהרתו בישיבה ה-12 של ועידת המשלחות לאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים שהוצגה ב-15 בנובמבר 2006, ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) מאשר את הצורך "למנוע הפרעה אנתרופוגנית מסוכנת למערכת האקלימית". ה-WMO מסכים כי "הערכות מדעיות חזרו ואישרו במידה הולכת וגוברת כי פעילויות אנושיות אכן משנות את הרכב האטמוספירה, במיוחד באמצעות שרפת דלקי מאובנים להפקת אנרגיה ותחבורה". ה-WMO מסכים כי "הריכוז הנוכחי של פחמן דו-חמצני באטמוספירה מעולם לא הגיע לחריגה במהלך 420,000 השנים האחרונות"; וכי "הערכות ה-IPCC מספקות את הייעוץ המדעי המהימן והעדכני ביותר".[104]
האגודה האמריקאית לחקר הרביעון (AMQUA) (אנ') הצהירה:[105]
כיום מעט מדענים אמינים מפקפקים בכך שבני האדם השפיעו על העלייה המתועדת בטמפרטורות העולמיות מאז המהפכה התעשייתית. דו"ח הסינתזה וההערכה הראשון של תוכנית המדע לשינוי האקלים בארצות הברית שהובילה הממשלה תומך בגוף ההולך וגדל של העדויות לכך שהתחממות האטמוספרה, במיוחד ב-50 השנים האחרונות, מושפעת ישירות מפעילות אנושית.
ההצהרה בנושא שינוי האקלים שפרסם האיגוד הבינלאומי לחקר הרביעון (INQUA) (אנ') חוזרת על מסקנות ה-IPCC, וקוראת לכל המדינות לנקוט בפעולה מהירה בהתאם לעקרונות אמנת המסגרת של האו"ם:[106]
כיום פעילויות אנושיות גורמות לריכוזי גזי חממה באטמוספרה – ביניהם פחמן דו-חמצני, מתאן, אוזון טרופוספרי ותחמוצת חנקן – לעלות הרבה מעל לרמות הפרה-תעשייתיות. [...] הגידול בגזי חממה גורם לעלייה בטמפרטורות. [...] ההבנה המדעית של שינוי האקלים כעת ברורה מספיק כדי להצדיק מדינות לנקוט פעולה מיידית. [...] צמצום הכמות של אותו פחמן הדו-חמצני שמגיע לאטמוספרה מהווה אתגר עצום, אך חייב להיות בראש סדר העדיפויות העולמי.
ארגוני מדעי החיים תיארו את הסכנות ששינויי האקלים מהווים עבור חיות הבר.
מספר ארגוני בריאות הזהירו מפני ההשפעות השליליות הרבות של ההתחממות הגלובלית בתחום הבריאות:
כיום קיימת הסכמה גורפת שכדור הארץ מתחמם, עקב פליטות גזי חממה הנגרמות מפעילות אנושית. ברור גם שהמגמות הנוכחיות בשימוש באנרגיה, בהתפתחות ובגידול האוכלוסייה יובילו לשינויי אקלים מתמשכים – וחמורים יותר.
האקלים המשתנה ישפיע בהכרח על הדרישות הבסיסיות לשמירה על הבריאות: אוויר ומים נקיים, כמות מספקת של מזון ומחסה הולם. מדי שנה מתים כ-800,000 אנשים מסיבות המיוחסות לזיהום אוויר עירוני, 1.8 מיליון משלשולים כתוצאה מחוסר גישה למים נקיים, סניטציה והיגיינה לקויה, 3.5 מיליון מתת תזונה וכ-60,000 באסונות טבע. אקלים חם יותר ומשתנה יותר מאיים להוביל לרמות גבוהות יותר של מזהמי אוויר שונים, להגביר העברה של מחלות דרך מים מלוכלכים ודרך מזון מזוהם, לפגוע בייצור החקלאי בכמה מהמדינות הפחות מפותחות ולהגביר את הסכנות של מזגי אוויר קיצוניים.
בשנת 1945, אלברט איינשטיין ומדענים אחרים שיצרו נשק אטומי ששימשו בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי הקימו את ביטאון מדעני האטום ויצרו את "שעון יום הדין". מטרת השעון היא למסור מידע על איומים על האנושות ועל כדור הארץ, וליצור מודעות ציבורית שתוביל לפתרונות. בהתחלה, שעון יום הדין התמקד בסכנות של מלחמה גרעינית, אבל במאה ה-21 הוא החל להתמודד עם נושאים אחרים כמו שינויי האקלים ודיסאינפורמציה באינטרנט.
ב-23 בינואר 2020 הארגון הזיז את שעון יום הדין ל-100 שניות לפני חצות, קרוב יותר מאי פעם. הוא הסביר שעשה זאת בגלל שלושה גורמים:
הארגון שיבח את תנועת האקלים הצעירה וקרא לאזרחים ולממשלות לפעול כדי לנקוט בפעולה גדולה יותר כלפי שינויי האקלים.[125]
מספר אגודות מדעיות לאומיות אחרות אישרו גם הן את עמדת ה-IPCC:
נכון ליוני 2007, הצהרת העמדה של האגודה האמריקאית לחקר הגאולוגיה של הנפט (AAPG) (אנ') בנושא שינוי האקלים הייתה כדלהלן:[132]
חברי ה-AAPG חלוקים במידת ההשפעה שיש לפחמן הדו-חמצני האנתרופוגני על עליות הטמפרטורה העולמיות האחרונות והפוטנציאליות. [...] מודלי סימולציית אקלים מסוימים צופים כי מגמת ההתחממות תימשך, כפי שדווח על ידי האקדמיה הלאומית למדעים (NAS), האיגוד הגיאופיזי האמריקאי (AGU), האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) והאגודה האמריקאית למטאורולוגיה (AMS). ה-AAPG מכבדת את העמדות המדעיות הללו, אך רוצה להוסיף כי תחזיות התחממות האקלים הנוכחיות עשויות ליפול בתוך סטיות טבעיות אשר מתועדות היטב באקלים העבר ובנתוני הטמפרטורה הנצפים. נתונים אלה אינם בהכרח תומכים בתרחישים המרביים החזויים במודלים מסוימים.
לפני שאימץ הצהרה זו, ה-AAPG היה הארגון המדעי הגדול היחיד שדחה את הממצא של השפעה אנושית משמעותית על האקלים בזמן האחרון, על פי הודעת מועצת האגודה האמריקאית לחקר הרביעון.[31] נשיא ה-AAPG, לי בילינגסלי, הסביר את התוכנית לתיקון, וכתב במרץ 2007:[133]
חברים איימו לא לחדש את החברות שלהם [...] אם ה-AAPG לא תשנה את עמדתה בנושא שינוי האקלים העולמי. [...] ונאמר לי על חברים שכבר פרשו בשנים קודמות בגלל עמדתנו הנוכחית בנוגע לשינוי האקלים העולמי. [...] הצהרת המדיניות הנוכחית אינה נתמכת על ידי חלק ניכר מחברינו ומחברינו העתידיים.
בינואר 2010, נשיא ה-AAPG, ג'ון לורנץ, הכריז על "ביטולה" של ועדת שינוי האקלים העולמי של ה-AAPG. הוועד המנהל של AAPG קבע:[134]
שינויי האקלים הם שוליים במקרה הטוב למדע שלנו. [...] ל-AAPG אין מהימנות בתחום זה [...] וכקבוצה אין לנו ידע מיוחד בגאופיזיקה אטמוספרית גלובלית.
הצהרת העמדה הרשמית של ה-AIPG בנושא הסביבה קובעת כי "בערה של דלקי מאובנים אחראית לייצורם של גזי חממה, ביניהם פחמן דו-חמצני (CO2) ומתאן (CH4). פליטות גזי חממה נתפסות על ידי רבים כאחת הדאגות הסביבתיות העולמיות הגדולות הקשורות לייצור אנרגיה, בשל השפעות פוטנציאליות על מערכת האנרגיה העולמית ואולי על האקלים העולמי. השימוש בדלקי מאובנים הוא המקור העיקרי לעלייה בריכוז של גזי חממה באטמוספירה מאז התיעוש".[135]
במרץ 2010, מנכ"ל AIPG פרסם הצהרה בנוגע לקיטוב הדעות על שינוי האקלים בין החברים, והודיע כי הנהלת AIPG קיבלה החלטה להפסיק לפרסם כתבות ומאמרי דעה הנוגעים לשינוי האקלים בכתב העת החדשותי של הארגון, "The Professional Geologist".[136]
מאז 2007, כאשר האגודה האמריקאית לחקר הגאולוגיה של הנפט פרסמה הצהרה מתוקנת,[32] אף גוף מדעי לאומי או בינלאומי כבר לא דוחה את הממצאים של השפעות האדם על שינויי האקלים.[31][33]
סקרים שונים נערכו על מנת להעריך את חוות הדעת המדעית סביב ההתחממות הגלובלית. הם הגיעו למסקנה שכמעט כל מדעני האקלים תומכים ברעיון של שינוי אקלים אנתרופוגני.[1]
בשנת 2004 סיכמה המדענית וההיסטוריונית נעמי אורסקס מחקר על הספרות המדעית בנושא שינוי האקלים.[137] היא ניתחה 928 תקצירי מאמרים מכתבי עת מדעיים בדוקים מהשנים 1993 עד 2003, והגיעה למסקנה שישנה הסכמה מדעית על קיומו של שינוי אקלים אנתרופוגני.
אורסקס חילקה את התקצירים לשש קטגוריות: תמיכה מפורשת בעמדת הקונצנזוס, הערכת ההשפעות, הצעות להקלה, שיטות, ניתוח פלאוקלימטולוגי, ודחיית עמדת הקונצנזוס. שבעים וחמישה אחוזים מהתקצירים הוצבו בשלוש הקטגוריות הראשונות (מקבלים באופן מפורש או מרומז את השקפת הקונצנזוס); 25% עסקו בשיטות או בפלאוקלימטולוגיה, ובכך לא נקטו עמדה לגבי שינוי האקלים האנתרופוגני הנוכחי. אף אחד מהתקצירים לא חלק על עמדת הקונצנזוס, דבר שהכותבת ראתה כ"יוצא דופן". על פי הדו"ח, "מחברים שמעריכים את ההשפעות, מפתחים שיטות או חוקרים שינויים פלאוקלימטולוגיים עשויים להאמין ששינוי האקלים הנוכחי הוא טבעי. עם זאת, אף אחד מהמאמרים הללו לא טען כך".
בשנת 2007, חברת המחקר האריס אינטראקטיב סקרה 489 חברים שנבחרו באקראי מהאגודה האמריקאית למטאורולוגיה או מהאיחוד הגיאופיזי האמריקאי עבור שירות ההערכה הסטטיסטית (STATS) באוניברסיטת ג'ורג' מייסון. 97% מהמדענים שנסקרו הסכימו שהטמפרטורות העולמיות עלו במהלך 100 השנים האחרונות; 84% אמרו שהם מאמינים באופן אישי שמתרחשת התחממות הנגרמת על ידי האדם, ו-74% הסכימו ש"עדויות מדעיות הזמינות כעת" מבססות את התרחשותה. לדברי 41% מהמשיבים סביר להניח שב-50 עד 100 השנים הקרובות נחזה בהשפעות קטסטרופליות, בעוד ש-44% חשבו שההשפעות יהיו מתונות ו-13% ראו סכנה מועטה יחסית. 5% מהמשיבים ענו שהם חושבים שפעילות אנושית לא תרמה להתחממות בשל אפקט החממה.[138][139][140][141]
באוגוסט 2008, החוקרים דניס בריי והנס פון סטורץ' ערכו סקר של 2058 מדעני אקלים מ-34 מדינות.[142] לכל משיב נשלח קישור אינטרנט עם מזהה ייחודי, כדי למנוע ריבוי תגובות. בסך הכול התקבלו 373 תגובות, המסתכמות בשיעור תגובה כולל של 18.2%. עדיין לא פורסם מאמר בנושא הקונצנזוס באשר לשינוי אקלים אשר מבוסס על סקר זה, אך מאמר בנושא אחר פורסם על סמך הסקר.[143] הסקר הורכב מ-76 שאלות המחולקות למספר חלקים. היו קטעים על הדמוגרפיה של המשיבים, ההערכה שלהם את מצב מדעי האקלים, עד כמה טוב המדע, השפעות שינוי האקלים, הסתגלות והפחתה, דעתם על ה-IPCC, ועד כמה מדעי האקלים מועברים לציבור בצורה טובה. רוב התשובות היו בסולם של 1 עד 7, מ"בכלל לא" ל"הרבה מאוד". לשאלה "עד כמה אתה משוכנע ששינויי אקלים, בין אם טבעיים או אנתרופוגניים, מתרחשים כעת?", 67.1% ענו שהם מסכימים מאוד, 26.7% הסכימו במידה רבה, 6.2% אמרו שהם מסכימים במידה מועטה (בסולם של 2–4), כאשר אף אחד לא אמר שהוא לא מסכים כלל. לשאלה "עד כמה אתה משוכנע שרוב שינויי האקלים שהתרחשו לאחרונה או שיתרחשו בעתיד הקרוב הם, או יהיו, תוצאה של סיבות אנתרופוגניות?" 34.6% הסכימו מאוד, 48.9% הסכימו במידה רבה, 15.1% במידה מועטה ו-1.35% לא הסכימו כלל.
סקר שבוצע על ידי פיטר דורן ומגי קנדל צימרמן מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו קיבל תשובות מ-3,146 מתוך 10,257 מדעני כדור הארץ שנשאלו. התוצאות נותחו באופן גלובלי ולפי תחום התמחות. 76 מתוך 79 מומחי אקלים ש"ציינו כי מדעי האקלים הוא תחום המומחיות שלהם ושגם פרסמו יותר מ-50% מהמאמרים הבדוקים האחרונים שלהם בנושא שינוי האקלים" האמינו שהטמפרטורות הממוצעות בעולם עלו בהשוואה לטרום המאה ה-18. רמות. 75 מתוך 77 האמינו שהפעילות האנושית היא גורם משמעותי בשינוי הטמפרטורות העולמיות הממוצעות. מבין כלל המשיבים, 90% הסכימו שהטמפרטורות עלו בהשוואה לרמות שלפני 1800, ו-82% הסכימו שבני אדם משפיעים באופן משמעותי על הטמפרטורה העולמית. גאולוגים כלכליים ומטאורולוגים היו מהספקנים הגדולים ביותר, כאשר רק 47 אחוז ו-64 אחוז מהם, בהתאמה, האמינו במעורבות אנושית משמעותית. המחברים סיכמו את הממצאים:[144]
נראה כי הוויכוח על אמיתות ההתחממות הגלובלית והתפקיד שממלאת הפעילות האנושית אינו קיים ברובו בקרב אלה שמבינים את הניואנסים והבסיס המדעי של תהליכי אקלים ארוכי טווח.
מאמר משנת 2010 ב-Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States (PNAS) סקר נתוני פרסומים וציטוטים עבור 1,372 חוקרי אקלים והסיק את שתי המסקנות הבאות:[145]
(i) 97-98% מחוקרי האקלים המפרסמים בתחום באופן הפעיל ביותר תומכים בעקרונות ה-ACC (שינויי אקלים אנתרופוגניים) המתוארים על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים.
(ii) המומחיות באופן יחסי בנושא האקלים והבולטות המדעית של החוקרים שאינם משוכנעים ב-ACC נמוכים במידה ניכרת מזו של החוקרים המשוכנעים.
מאמר משנת 2013 ב-Environmental Research Letters סקר 11,944 תקצירים של מאמרים מדעיים התואמים את הביטוי "התחממות כדור הארץ" או "שינויי אקלים גלובליים". הם מצאו 4,014 מתוכם שדנו בסיבת ההתחממות הגלובלית המתרחשת לאחרונה, ומתוכם "97.1% תמכו בעמדת הקונצנזוס שבני אדם גורמים להתחממות הגלובלית".[146] מחקר זה ספג ביקורת בשנת 2016 מריצ'רד טול (אנ'), פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת סאסקס,[147] אך הוגן בחוזקה על ידי מאמר נלווה שפורסם באותו כרך.[148]
ניתוח משנת 2012 של מחקרים שפורסמו על ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים בין 1991 ל-2012 מצא שמתוך 13,950 מאמרים בכתבי עת שעברו ביקורת עמיתים, רק 24 דחו התחממות גלובלית אנתרופוגנית.[149] ניתוח המשך שבחן 2,258 מאמרי אקלים שעברו ביקורת עמיתים ולהם בסך הכול 9,136 מחברים, אשר פורסמו בין נובמבר 2012 לדצמבר 2013, גילה שרק אחד מ-9,136 המחברים דחה התחממות גלובלית אנתרופוגנית.[150] מאמר המשך בנושא מ-2015, הסוקר 24,210 מאמרים שפורסמו על ידי 69,406 מחברים במהלך השנים 2013 ו-2014 מצא רק חמישה מאמרים מאת ארבעה מחברים אשר דוחים התחממות גלובלית אנתרופוגנית. למעלה מ-99.99% ממדעני האקלים לא דחו התחממות גלובלית אנתרופוגנית במחקריהם הבדוקים.[151]
ב-2017 דיווח הגאולוג ג'יימס לורנס פאוול כי כאשר משתמשים בדחייה כקריטריון הקונצנזוס, נמצא כי חמישה סקרים של הספרות שעברה ביקורת עמיתים מ-1991 עד 2015, כולל כמה מאלו לעיל, מתאחדים ל-54,195 מאמרים עם קונצנזוס ממוצע של 99.94%.[152] סקר שלו מנובמבר 2019, הכולל מעל ל-11,600 מאמרים שעברו ביקורת עמיתים ופורסמו בשבעת החודשים הראשונים של 2019, הראה שהקונצנזוס הגיע ל-100%.[2]
סקר שנערך ב-2021 מצא שמתוך מבחר אקראי של 3,000 מאמרים שנבדקו, מתוך 88,125 מחקרים הקשורים לאקלים שעברו ביקורת עמיתים ופורסמו מאז 2012, רק 4 היו ספקניים לגבי שינויי אקלים מעשה ידי אדם.[153]
בהתאם למומחיות, סקר משנת 2021 של 2780 מדעני כדור הארץ הראה שבין 91% ל-100% הסכימו שפעילות אנושית גורמת לשינויי אקלים. בקרב מדעני האקלים, 98.7% הסכימו, מספר שגדל ל-100% כאשר סופרים רק מדעני אקלים בעלי רמת מומחיות גבוהה (מעל ל-20 מאמרים שפורסמו).[4]
שאלה שעלתה לעיתים קרובות בשיח הפופולרי הייתה האם יש קונצנזוס מדעי על שינויי אקלים.[17] מספר ארגונים מדעיים השתמשו במפורש במונח "קונצנזוס" בהצהרותיהם:
{{cite web}}
: (עזרה){{citation}}
: (עזרה)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.