הסכם ניסטאד

הסכם ניסטאד (בשוודית: Freden i Nystad; ברוסית: Ништадтский мирный договор; בפינית: Uudenkaupungin rauha) היה הסכם שלום שנחתם בין רוסיה הצארית לבין שוודיה ב-10 בספטמבר 1721 בניסטאד (אנ'), וסיים את מלחמת הצפון הגדולה.

לפי ההסכם, רוסיה הצארית קיבלה את ליבוניה, אינגריה, אסטוניה, חלק משטחי קרליה (כולל המצר הקרלי; ויבורג וקקסהולם^[1]) ומספר איים בים הבלטי, כולל אסל (Ösel), סורסארי (Hogland) ודגה (Dagö). בשטחים שהועברו נבנתה בין היתר העיר סנקט פטרבורג.

שטחי פינלנד שנכבשו על ידי הרוסים במהלך המלחמה הוחזרו לשוודיה. כמו כן הרוסים שילמו סכום של 2 מיליון טאלר לשוודיה כפיצוי.

הסכמי שלום בין שוודיה לבין מדינות אחרות שהיו בעלות ברית של רוסיה (פרוסיה, הנובר ודנמרק) נחתמו קודם לכן – בשנים 1719 ו-1720.

בעקבות ההסכם הפכה רוסיה באופן רשמי לאימפריה חדשה ופיוטר הגדול נטל על עצמו תואר "קיסר רוסיה כולה".

מדיה וקבצים בנושא הסכם ניסטאד בוויקישיתוף

[1]
שמה של העיר קקסהולם (בשוודית: Keksholm; ברוסית: קקסגולם Кексгольм) שונה לפריאוזרסק ב-1948.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

קישורים חיצוניים