הלל ריבלין
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי הלל ריבלין ("ריבאלס")[1] משקלוב (ב' דראש השנה ב' בתשרי ה'תקי"ח - 16 בספטמבר 1757 - שבת קודש ט' בסיוון ה'תקצ"ח - 2 ביוני 1838), שהמסורת המשפחתית טוענת שהיה תלמיד הגאון מווילנה. לפי המסורת המשפחתית היה גם ממנהיגי גלי עליית תלמידיו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19. היסטוריונים מערערים כיום על מסורות משפחתיות אלו.
| לידה |
16 בספטמבר 1757 ב' בתשרי ה'תקי"ח |
|---|---|
| פטירה |
2 ביוני 1838 (בגיל 80) ט' בסיוון ה'תקצ"ח |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| תקופת הפעילות |
?–1838 |
| חיבוריו | ספר קול התור |
  | |
אביו של רבי הלל, רבי בנימין ריבלין משקלוב, היה בן דודו של הגאון מווילנה ותלמידו.
לפי מסורת משפחת ריבלין, בשנת ה'תקמ"ב (1782) נוכח הגאון מווילנה שאין באפשרותו לעלות לארץ ישראל בעצמו, והעמיד את ר' הלל בראשות תנועת "חזון ציון" שתייסד עלייה לארץ ישראל, ומסר לו את "סודות הגאולה". על פי מסורת זו עמד ר' הלל בראש עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל בשנת תקס"ט (1809). עם זאת למסקנתו של ההיסטוריון אריה מורגנשטרן, מסורת משפחתית זו מוטעית, ור' הלל עלה לארץ רק בשנת ה'תקצ"ב (1832), וגם זאת, ללא כל קשר לקירוב הגאולה[2].
נישא לציפורה (ציפא), בתו של משה יוזל'ס ביחווער. בנם, הרב משה ריבלין, שימש כרבה של העדה האשכנזית בירושלים בין השנים ת"ר- תר"ו (1840–1846). חתנו הוא הנדיב והעסקן שמריהו לוריא ממוהילב, חותנם של הרב דוד פרידמן ויחיאל מיכל פינס.
צאצאיו בני הדורות הבאים, ובראשם נינו רבי יוסף (יושעה) ריבלין, המשיכו בדרכו, והיו המתיישבים הראשונים מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים.
ערך מורחב – קול התור
את שיטת הגאולה שקיבל מרבו, הגר"א, ערך רבי הלל בספר "קול התור". על מסורות אלו ועל אותנטיות ספר זה יצאו עוררין במהלך השנים.[3]
מאז הוצאת הספר כנספח לספר "התקופה הגדולה" על ידי הרב מנחם מנדל כשר מהווה "קול התור" בסיס לשיטת "גאולה בדרך הטבע". רבים בציונות הדתית נוהגים לצטט מספר זה.
- אלי אשד, הראשון לבית ריבלין :על הילל ריבלין ( "החזון ציון" ), בלוג באתר "רשימות", 21 בנובמבר 2009
- אליעזר ריבלין, הרב ר' הלל ריבלין משקלוב - למלאות מאה שנה לפטירתו, הצופה, 22 ביולי 1938
הלל ריבלין, דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
