בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.
בהתאם להגדרה של חוקרות הלבוש היגינס ואייכר[1] לבוש הוא אוסף של התאמת צורה של פרטים וחומרים לגוף האדם ותוספות לגוף. (כגון: משקפיים).
בגדים משמשים לכיסוי חלקי הגוף (לשם צניעות), להגנה מפני קור וחום וכן לנוי ולהתחפשות.
ביגוד כאמצעי זיהוי
במהלך ההיסטוריה הייתה לביגוד השפעה הולכת וגוברת על תדמית הלובש. במשך השנים שימש סמן של המעמד החברתי, לפיו ניתן היה לקבוע את מצבו הכלכלי והחברתי של האדם על פי בגדיו. בעבר היו משתמשים בבדים מיוחדים, או בצבעים קשים להשגה על מנת לסמן עושר, במאה ה-21 נפוץ השימוש במותגים כסמל סטטוס. לבגדים יש קשר חזק לתרבות, לכל תרבות יש ביגודים מסורתיים, ובעבר אפשר היה לזהות את מוצאו ומעמדו של כל אדם על פי לבושו. לאחר היווצרות הכפר הגלובלי קשה יותר לדעת את מקורו ואת תרבותו של אדם על פי בגדיו, עם זאת ישנם מקומות (לדוגמה אזורים רחבים באפריקה) בהם עדיין לובשים את הביגוד המסורתי.
לבוש מבדיל גם בין דתות שונות. כך למשל נשים מוסלמיות לבושות בצורה שונה מאוד מנוצריות וגם ליהודים דתיים יש לבוש הייחודי להם. בנוסף להשפעת פריט הלבוש כמאפיין המבדיל בין הדתות השונות, תפקידו גם להגדיר מעמד ומוצא בתוך הקהילה הדתית עצמה. ביהדות, למשל, אפשר לזהות הבדלים אלה בהשוואת המגזר החרדי לחילוני על ידי צפייה בנתוניהם החיצוניים בלבד.
גם בתוך קבוצה חברתית אחת ישנם הבדלי לבוש למשל בין גברים ונשים, חלוקה שהפרה שלה יכולה להיחשב קרוס-דרסינג. כמו כן קיימת קטגוריה נפרדת לבגדי ילדים.
היסטוריה
יצירת בגדים, או כיסוי גוף בפרוות או מיני אריגים, מופיעים כבר בתקופות קדמוניות, בחברות ה'לקטים'. באתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה נמצאו מחטים ומחרוזות של צדפים, שמראים ידע מסוים בתפירה. כמו כן נמצא בצרפת[2] פסלון פאליאוליתי של 'ונוס' שלובשת חצאית עשויה מחבלים קלועים. במערת לאסקו בצרפת נמצא חבל שזור מאובן שתוארך ל-15.000 שנים לפני הספירה.
הבגדים העתיקים, היו בעיקר פיסות אריג גדולות[3]שאותן כרכו על ומסביב לגוף, קיפלו וקשרו[4] במקומות שונים כדי שאפשר יהיה לנוע עמם בלי להסתבך ולהיתקל בהם. על פי ציורי קיר וציורים על כדים ניתן לראות כיצד עשו זאת.
כשהפרסים כבשו את מסופוטמיה בשנת 539 לפנה"ס, על פי ציורים שנותרו הם כבר לבשו מכנסיים ומעילים תפורים[5] ולא כרוכים על הגוף, כנראה מעורות.
התפתחות הביגוד קשורה גם לרוחבי הנולים.[6] עמים נודדים ארגו בדים על נולים צרים, או נולי מותניים, שיכלו לפתוח בכל מקום, להמשיך באריגה ואחריה לארוז. אצל עמים יושבי קבע, נעשה שימוש בנולים שרוחבם נקבע על פי המרחק שבו אורג יכול לזרוק את הבוכייר[7] מיד אחת לשנייה, ולכן גם הבדים רחבים יותר. רוחב הבדים השפיע על צורת הבגדים. את הבדים הצרים היה צריך לתפור אחד לשני כדי שאפשר יהיה ללבשם. צורות החיבור התפתחה לבגדים עשויים ממלבנים, ועם הזמן למדו להוסיף משולש או ריבוע להרחבת בתי השחי והמפשעה, שבהם מורגשות רוב התנועות של לובשי הבגדים.
ביגוד כאמצעי הגנה
ביגוד תרמי
ביגוד תרמי נועד לווסת את טמפרטורת הגוף. מטרתו להשאיר את הספורטאי יבש, לא לתת לקור לחדור אך לאפשר לחום להתנדף.
תלבושת אחידה
ערך מורחב – מדים
מדים הם מערכת של פריטי לבוש הנלבשים על ידי חברי ארגון בזמן השתתפות בפעילות של הארגון.
בספורט
נהוג מאוד להבדיל בין קבוצות שונות בספורט תחרותי על ידי תלבושות שונות. החל ממספרים המודבקים על גבי הבגדים, ועד תלבושות בצבע וצורה שונים לחלוטין.
בכוחות הביטחון
מדי צבא מבדילים בין חייל ואזרח, על פי אמנות ז'נבה כל אדם הלובש מדים הוא חייל (אם כי לא בהכרח לוחם) וצריך להתייחס אליו ככזה, לעומת זאת כל אדם שאינו לובש מדים אינו חייל אלא אזרח. לכן אם ייתפס אדם בגבולות מדינה עוינת, זכויותיו שונות מאוד בתלות בבגדיו.
בבתי-ספר
בבתי ספר רבים ישנה תלבושת אחידה שאותה צריכים ללבוש כל התלמידים. תלבושות אלו מזהות את התלמיד עם בית ספרו. בארגונים נותני שירות נהוגה לעיתים תלבושת אחידה, כדי לאפשר זיהוי קל של העובדים, וליצור אצלם תחושת גאווה והזדהות.
לבוש מסורתי
- ערכים מורחבים – לבוש מסורתי, לבוש חרדי, לבוש מסורתי ביישוב הישן
הלבוש החרדי היא צורת לבוש של יהודים חרדים המשויכים לזרם האורתודוקסי ביהדות. הלבוש החרדי הוא כמעיין סמן הבדל מכל מיני קבוצות הנמנות עם היהדות החרדית. נהוג להבדיל ולשייך אדם חרדי/חסידי כבר מראייה חיצונית של לבושו. ישנם אף חסידויות ביהדות החרדית שניתן לזהות אדם אם הוא נשוי או רווק על פי גריבת גרביונים שחורים או לבנים ובקבוצות אחרות ניתן לזהות זאת לפי חבישת השטריימל.
הלבוש החסידי ירושלמי הוא צורת לבוש יוצאת דופן מן צורת הלבוש החרדית הכללית. צורה זו מתאפיינת באפיון ייחודי הנשמר אך ורק לה, כמו כן חסידויות וקבוצות חרדיות מעטות משתמשות בצורת לבוש זו כדרך הביגוד שלהם. כמו לגברים כך ניתן לזהות נשים וילדים לקבוצות חרדיות על פי לבושם ומראם החיצוני.
ביגוד כמזהם סביבתי
תעשיית הביגוד היא אחת המזהמות הגדולות של הסביבה.[8] פעם אנשים תיקנו את בגדיהם והתאימו אותם לשינויי הגוף והאופנה. הגלובליזציה של ייצור ומכירת הבגדים האופנה המהירה [fast fashion] הביאו לכך שאנשים מתייחסים לבגדים כאל מוצר חד פעמי, ובהתאם לכך הם לובשים אותו מעט פעמים[9] וזורקים. מתחילת המאה ה-21, התחילו מדענים הסביבה להתייחס לבעיה זו ויש עידוד לשימור בגדים, תיקוני בגדים,[10] לבישת בגדים מיד שנייה, ומיחזור משביח לבגדים כאשר לוקחים בגד שאין בו חפץ ומשנים אותו בתפירה או צביעה, בגריעה או בהוספת חלקים. לעיתים תופרים יחד שני בגדים ליצירת בגד שונה לחלוטין.
גלריית תמונות
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פועלי לבישה בעברית, באתר האקדמיה ללשון העברית
- מילון למונחי הלבשה והנעלה | הלבשה 1936 | הלבשה והנעלה 1936 | מלבושים 1913 | מכונת תפירה 1954 | תפירה ולבוש 1984 | באתר האקדמיה ללשון העברית
- ביגוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביגוד ולבוש, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
