Remove ads
גרב או פוזמק הוא פריט לבוש, המשמש להגנה על כף הרגל, ונלבש מתחת לפריטי ההנעלה השונים, כגון נעליים ומגפיים. ניתן להבדיל בין גרביים שונים על פי אורך, צבע וסוג החומר ממנו נסרגו או נתפרו (כותנה, פוליאסטר, צמר וניילון). קיימים גם גרביים מיוחדים שנועדו לבודד את הרגל מתנאי קור קיצוניים.
צבע ואורך הגרביים הם גם סימן או מנהג של קבוצה או מדים, נשות החסידים[1] גורבות גרביים שחורים, לחיילים בצה"ל מותר לגרוב גרביים בצבע שחור, אפור או כחול כהה. חיילות בצה"ל יכולות לגרוב גם גרביים לבנים[2].
בין הסיבות לגריבת הגרביים:
- מניעת לחות וזיעה ברגל
- שמירת חום הרגל
- הגנה מלכלוך
- מניעת שפשוף בין הרגל לנעל
- נוחות
- אופנה
Remove ads
גרביים מופיעים כבר לפני כ-3,000 שנים בציורי קיר מצריים[3]. הגרביים העתיקים נוצרו באופני ליפוף חוטים דמויי סריגה, נאלדביינדינג (Naaldbinding)[4] סריגת מקלות או סריגה על מסגרת. קצה הגרביים היה אז מפוצל לשני חלקים[5] - אחד לבוהן ואחד לארבע האצבעות הנותרות, כדי שיהיה אפשר לגרוב אותם בתוך הסנדל, מנהג שהיה מקובל אז.
בתקופת הזהב של הציור הדני 1810–1850, אמנים דנים ציירו נשים ממעמד הביניים[6] ורועי צאן סורגים גרביים[7].
משלחת החפירות של יגאל ידין מצאה במצדה גרב – בוהן מלופפת בסריגת נאלדביינדינג.
באירופה של תחילת המאה ה-16 טרם ידעו לסרוג גרביים בכל הארצות, האצילים ואנשי הכמורה לבשו גרביים תפורים מבד, ופשוטי העם עטפו את רגליהם בסמרטוטים או ממלאים את מנעליהם בקש. מרשומות[8] של תקופת הנרי השמיני ובנו אדוארד השישי, נראה שהם גרבו לרוב גרביים תפורים מבד ורק לעיתים נדירות גרביים סרוגים משי שהובאו בסכומי עתק מספרד. במחצית השנייה של המאה ה-16, בתקופה האליזבתנית (1558–1603) הולכת ונפוצה סריגת גרביים באנגליה, לרוב מצמר גס. לקראת סוף המאה ה-16 מעריכים שיותר מ-200,000[9] אנשים (גברים, נשים וילדים) סרגו גרביים. איחוי הגרביים ובעיקר סריגת חלקן התחתון מחדש היה מקובל מאוד. ב-1597 חידש רוברט מורלנד את החלקים התחתונים של גרבי המלכה[9].
בערך בשנת 1589 המציא ויליאם לי (William Lee)[10] מסגרת לסריגת גרביים שהיא מעין צורה מוקדמת של מכונת הסריגה וכך התחילה באנגליה תעשיית סריגת גרביים על מסגרת, שענתה לשינוי באופנת הגברים מהמעמדות העליונים שהעדיפו לגרוב גרביים סרוגות. אופנה שנראתה לראשונה באיטליה, ספרד וצרפת. הגרביים הצמודות לרגליים אפשרו לגברים להציג בציבור את רגליהם. התעשייה הזו העסיקה בתנאי עוני בעיקר גברים, שסרגו על מסגרת אריגה אחת בביתם, כשלעיתים נשותיהם עזרו בתפירת הגרביים והילדים היו מגלגלים את החוטים. התנאים היו כה קשים עד שבמרץ 1811, היו מהומות בנוטינגהאם בהם הרסו חלקים של המסגרות. ב-1812 אחרי שהמהומות התפשטו גם לייססטרשייר (Leicestershire) ולדרבישייר (Derbyshire) הורסי מסגרות הסריגה נענשו בעונש מוות.
באוסטריה ובבוואריה היו גרביים סרוגים חלק מהתלבושת הלאומית של גברים[11], החל מהמאה ה-18. בספר "Steiriches Trachtenbuch" מאת ב. גראמב (B. Geramb) הם נזכרים כחלק מהתלבושת לפחות מאז 1780. הם נסרגו מצמר בצבע בז' ומעוטרות בשלל דוגמאות, כשלכל אזור היו דוגמאות אופייניות לו.
בספר "A tour in Wales" שפורסם ב־1773, כותב המחבר תומאס פננט (Thomas Pennant) שבשווקים מרבים לראות נשים וילדים[12] שסורגים גרביים ומוכרים אותם.
אחת הבעיות של תיאורי בגדים היסטוריים היא שחלקם מתבלה ומתפרק, כך שציורים עתיקים ובמיוחד צילומים מוקדמים הם תיעוד חשוב למראה של בגדים בדורות שקדמו, וביניהם גם גרביים. בשנת 1846 ביקרו הציירים דוד אוקטביוס (David Octavius) ורוברט אדמסון (Robert Adamson) במבצר אדינבורו וצילמו שם את חיילי The 92nd Gordon Higjlanders. הצילום[13], שנמצא כעת באוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מראה בבירור שגרבי החיילים סרוגים בדוגמה של קילט סקוטי.
מלחמת קרים 1854-6, הייתה המלחמה הראשונה שבה אנשים סרגו בבית עבור החיילים שמעבר לים[14]. העלמה ריאגו (Riego)הוסיפה דף כותרת לספר החורף שלה ב-1854 וקראה לו `רווחה לקרים` ובטיימס ב-5 בדצמבר 1854 פורסם מכתב הפונה ל'נשות אנגליה' לסרוג גרביים, לחיילים וכן ליצור כסיות בקרושה.
ב-12 באפריל בשנת-1861 פורצת מלחמת האזרחים באמריקה, נשים וילדות בשני הצדדים סרגו הרבה מאות אלפים של זוגות גרביים[15] עבור הלוחמים. הצייר איסטמן ג'ונסון (Eastman Johnson) מצייר כבר בשנה זו את הציור 'לסרוג עבור החיילים'. בתגובה לתלונותיהם של גברים רבים על הטיב הירוד של הגרביים שניתנו להם על ידי הצבאות, כמו כן בבקשת סריגת הגרביים הביתיות, חשו הנשים שותפות במאבק.
ב-1884 יוצאת לאור האנציקלופדיה הראשונה לעבודות המחט The complete Encyclopedia of Needlework ובפרק הסריגה[16] יש הוראות לסריגת גרביים, עם איורים לסוגים שונים של סריגת עקבים, וסוגי סיום שונים לקצה הגרב. בציור המדובר הסורגת היא ילדה קטנה שמראה שהיא בעלת מיומנות גבוהה בסריגה.
מאז שהתחילו לסרוג את הגרביים, ציירים התחילו לצייר סורגות וסורגי גרביים. באוסף של מוזיאון באוסטרליה אפשר לראות את הציור[17] 'סורגת הגרב' מ-1915 של הציירת גרייס קוסינגטון סמית [Grace Cossington Smith]
מלחמת העולם ה-1 המריצה את הסרגניות הבריטיות לדרגה של 'שגעון לאומי', נשים סרגו גרביים[12], כפפות, חגורות גוף, כובעים, וכל מיני אביזרים לנוחיות החיילים שלחמו בצרפת. הן סרגו בתיאטרון, ברכבת ובחשמליות במסעדות, ובמזנונים וגם בבית. 'סריגת המלחמה' הגיעה לשיא ב-1915 ב'דיילי מייל' וב'פאנש' (Punch) הופיעו פסוקים וחרוזים של ג'סי פופ (Jessie pope) שפורסמו לאחר מכן בספריה עם שירי המלחמה.
גם בארצות הברית בזמן מלחמת העולם הראשונה, סרגו ב'חזית הבית' כמויות עצומות, של סוודרים, צעיפים, אפודות וגרביים לחיילים, גרביים תמיד היו בראש הרשימה של מה שהחיילים זקוקים לו. כתב העת Needlecraft Magazine פרסם לפני יותר ממ-100 שנים הוראות לסריגת גרבי חיילים תקינים, מישהי תיקנה את ההוראות והכניסה דף לספר על סריגה. ההוראות המקוריות נמצאו בפח אשפה כלשהו וב-2019, הופיעו בכתב העת Piecework[18] במאמר עם הכותרת World War I Service Socks to Knit.
חשיבות הגרב ליולדת ולתינוק מופיע ברשימות של ציוד הנדרש ללידה[19].
בעבר נהגו לתקן גרביים (לאחות) בעזרת תפירת חוטי שתי וערב על החור, כשהגרב מתוחה על פטרייה מעץ או, ביצה עשויה עץ[20] או על פי כוס.
קיימים אביזרי טכנולוגיה מסייעת לגריבת גרביים.
במשך השנים האחרונות ישנם ניסיונות לשחזר גרביים על פי דוגמאות היסטוריות. המועצה האירופית למחקר (ERC) מנהלת מחקרים שונים של שיחזורים היסטוריים[21]בעזרת מתנדבים. במסגרת זו הייתה גם קבוצת סורגות ששחזרה גרביים מתקופת הרנסאנס. כוונת המחקר הייתה להבין באופן יסודי את מבנה הגרביים הללו, ומהי התחושה כאשר גורבים אותן. בעזרת 35 סורגות מנוסות שהתנדבו ל'תוכנית לסריגה מדעית של אזרחים', הן חקרו ושיחזרו 3 דוגמאות של גרבי משי. המסובך מביניהם היה שיחזור הגרבים שנמצאו בקתדרלת טורקו (Turku) בארון הקבורה של אליזבט בורו (Elizabeth Bure) שנפטרה ב-1668. בחקירה בדקו את הגרבים ואת הרכב חוטי הסריגה שגם נצבעו באותו האופן כמו פעם. עד כה המחקר הראה שסריגת גרב אחת בשיפוד של 1מ"מ אורכת 200 שעות סריגה. השחזור השני היה של גרב מקופנהגן מ-1655 והמחקר ממשיך.
Remove ads
ערך מורחב – ייצור גרביים
אפשר לסרוג גרביים ביד בסריגה על מסרגות, בקרס קרושה או במכונה. כאשר סורגים גרביים בשתי מסרגות, יש לתפור את אחורי הגרב כדי שיהיה שלם. כאשר סורגים ב'שיפודי גרביים' שהם שיפודים בעלי שני חודים או בשתי מסרגות עגולות, אפשר לסרוג את הגרב בעיגול ללא תפרים. שיפודי גרביים נמכרים במארזים של 4 או 5, כך שאפשר לסרוג גרב או על 3 מסרגות שעליהן נמצאות העיניים של הגרב כשהמסרגה הרביעית [הריקה] משמשת להמשך הסריגה, או להחזיק את העיניים על 4 מסרגות ולהשתמש במסרגה הרביעית להמשך הסריגה. בשני האופנים הללו אפשר לסרוג רק גרב אחת כל פעם. אם רוצים לסרוג את שתי הגרביים ביחד משתמשים בשתי מסרגות עגולות ומחלקים על מסרגה אחת מחצית מעיני הגרב הראשונה ומחצית מעיני הגרב השנייה ועל המסרגה השנייה, מחזיקים מחצית מהגרב השנייה ומחצית מהראשונה. יש הנוהגים לסרוג גרביים בעיגול, אבל מסמנים את אמצע הגרב האחורי בסריגת עין שמאל[18] כאילו שהגרב נסרגה בצורה חלקה ונתפר מאחור.
בדנמרק באמצע המאה ה-19, היה בית ספר להוראת קרושה לנשים[22], שלימד אותן לסרוג בין יתר הפריטים גם גרביים.
היות שגרביים נסרגו כמעט בכל מקום ובארצות רבות יש דוגמאות רבות, הבסיס נשאר דומה[23], יש לסרוג חלק המכסה את הקרסול, חלק המכסה את העקב וחלק המקיף את כף הרגל[24].
Remove ads
גרביים משמשים גם למופעי בובות. יש היוצרים מהן בובת גרב ויש הלובשים אותם על היד ומקשטים אותם בקישוטים שונים המשווים להם דמות של פני אדם או יצור[25] כלשהו. פתיחת וסגירת היד משחקת את פעולת הפה של הבובה.
בחג המולד נוהגים הנוצרים לתלות גרבי חג המולד מעל האח, ולשים בהם ממתקים ומתנות לילדיהם ומספרים לילדים שהקדוש ניקולאוס המכונה אף 'סבא חג המולד', הוא שהביא להם את המתנות. רבים נוהגים לתפור[26] או לסרוג בעצמם את הגרב המיוחד הזה, שהופך לפריט חג מסורתי.
באגדות ומשלים נאמר שאנשים שומרים את כספם בגרב ישן. בסקר שנערך בארצות הברית בסוף שנת 2014 הסתבר ש-19% מהאנשים שומרים כסף מזומן במגירת הגרביים שלהם[27]
באתר "סיפור כיסוי" כותב מתי כספי[28], איך בעזרת גרביים הוא ואשתו יצרו עטיפות חדשות לתקליטים.
היות שגרביים מופיעים בזוגות משתמשים בדימוי זה כדי לחוד חידות[29].
הצייר האפרו-אמריקאי ארציבלד מוטלי (Archibald Motley)[30], שהתמחה בציורי אפרו-אמריקאים וחייהם, צייר את סבתו מאחה גרביים.
הציירת אנה ארצ'ר (Anna Archer)[31] ציירה ציור אימפרסיוניסטי של גבר מאחה גרביים.
Remove ads
בחצי השני של המאה ה-18 בלט באנגליה[32] מעגל הבלוסטוקינג (הלחם שמשמעותו באנגלית "הפוזמק הכחול"), רשת של קשרים שבלטו בה נשים מהמעמד הבינוני הגבוה, ואשר איפשרה השתלבות של נשים ביצירה ובדיונים אינטלקטואלים על ענייני חברה ותרבות. יש שמחשיבים רשת זו לתנועה פמיניסטית מוקדמת. בין השאר, ניהלו חברי וחברות המעגל דיונים ספרותיים במטרה לקדם נשים סופרות וקוראות. בהשפעת המעגל, המילה "בלוסטוקינג" שימשה באנגלית ובשפות אחרות כביטוי המתאר אשה משכילה. לקאת סוף המאה הפך ביטוי זה לביטוי גנאי, ששימש בעיקר את המתנגדים להשתלבות נשים בעולם האינטלקטואלי. שמה של קבוצת הרדסטוקינגס (הגרביים האדומות) הפמיניסטית הרדיקלית מתייחס לשימוש הגנאי במילה "בלוסטוקינג" ולצבע האדום כמייצג של השמאל המהפכני.
Remove ads
שיר מצליח הוא "תותחים במקום גרביים"[33] שבוצע על ידי להקת הנח"ל[34] ב-1954. הוא נכתב על ידי חיים חפר והולחן על ידי משה וילנסקי.
קורין אלאל הלחינה ושרה את "שיר לגרביים" שאת מילותיו חיבר יגאל שילוני[35].
ב-1925 הלחין וולטר דונלדסון את השיר "אין גרביים"[36].
ב"מקור ראשון" הופיע ביוני 2019 השיר "סנדלים וגרבים" של צור ארליך[37].
גם בשפות אחרות ישנם שירי גרביים. למשל השיר[38]"The Sock" מאת Old man Emu.
המשורר פבלו נרודה (Pablo Neruda) כתב שיר על גרביים[39] בשם "Ode To my Socks".
עמליה לוקהארט [Amelia Lockhart] כתבה סיפור הומוריסטי[40] על גרב שמישהו שכח בביתה ועל ההשלכות האתיות של שמירת הגרב.
היעלמותה של אחת מהגרביים או הצורך למצוא זוג גרביים במגירה בחושך מופיעים בשירים[41] וסיפורים שונים ואפילו בחידות[42].
Remove ads
במשך שנים רבות, המין הדקדוקי של המילה "גרב" היה זכר. אולם ביוני 2021 אישרה האקדמיה ללשון העברית להשתמש במילה גם בלשון נקבה[43][44].
גרביים מתבלים מהר יחסית למלבושים אחרים, בעבר נהגו נשים לסרוג גרביים ובמקרה הצורך לאחות את החורים שנוצרו בגרביים הישנים. ילדים למדו בגיל צעיר לאחות גרביים. נוהג איחוי הגרביים היה כה נפוץ, שהוא מופיע בציורים קלאסיים של המאות הקודמות[45].
מסחור תעשיית הגרביים, הוריד בערכם ואנשים לאט לאט הפסיקו לתקנם. עם התגברות המודעות לחשיבות הסביבתית שיש לניצול מקסימלי של פריטים, שבים אנשים לאחות[46] את גרביהם.
גרביים לובשים כזוג זהה בצבעו וצורתו, אי לכך כאשר אובד גרב אחד, ואחרי שעובר זמן ובן הזוג אינו נמצא, יש אנשים שגורבים גרביים שאינם תואמים. בגרב יחידה אפשר להשתמש כמטלית ניקיון, להפוך אותו לבובה[47][48]. אפשר לאסוף כמה גרביים יחד ולהפכן לכרית חימום למפרקים. לכיסוי לבקבוק[49] ועוד[50].
Remove ads
- ידיעה על מכונה המייצרת גרביים, הצפירה, 6 ביוני 1877
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads