דקאפוליס

דקאפוליס (מיוונית: Δεκάπολις – עשר הערים; deka – עשר; polis – עיר) הייתה קבוצה של עשר ערים^[1], רובן מהתקופה ההלניסטית (למעט דמשק), שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי. הערים נתנו את שמן גם לחבל הארץ בו שכנו. עם הערים ברשימה נמנות סקיתופוליס (בית שאן), שהייתה העיר הראשית בחבל, דמשק, ופילדלפיה (היא עמאן).

ערך זה עוסק בערים במזרח התיכון. אם התכוונתם ללערים באלזס באימפריה הרומית הקדושה, ראו דקאפול (האימפריה הקדושה).

חלוקת ממלכת יהודה בין יורשי הורדוס

  אתנארכיה תחת ארכלאוס (נשיא), החל מ-6 לספירה פרובינקיית יהודה

  טטרארכיה תחת הורדוס אנטיפס

  טטרארכיה תחת פיליפוס

  טופרכיה תחת שלומית (אחות הורדוס)

  פרובינקיה סוריה

  ערים אוטונומיות (דקאפוליס)

הפורום והקרדו בג'רש, מערי הדקאפוליס

היסטוריה

ראשיתן של ערי הדקאפוליס בכיבושי אלכסנדר הגדול בסביבות 332 לפנה"ס, והמשכן בהתבססות הממלכה הסלאוקית באזור ויישובן של הערים על ידי תושבים יוונים, חלקם חיילי צבאו של אלכסנדר. אלכסנדר ינאי כבש את עבר הירדן המזרחי וסיפחו לממלכתו בשנים 83–80 לפני הספירה, וניסה כפי הנראה לכפות על תושבי הערים את הדת היהודית, ומשלא צלח הדבר נגזרה עליהם גזירת גירוש^[2], וחלקן נחרבו.

פומפיוס שב וכבש את השטח בשנת 63 לפנה"ס, והחזיר את התושבים ההלניסטים אליהן, ומאז הפכו הערים לערים הלניסטיות עצמאיות תחת שלטון רומי, כפי שתיאר יוספוס פלאביוס:

"והוא (פומפיוס) שם את ירושלים למס עובד לרומאים וקרע את ערי חילת-סוריה שכבשו תושבי (ירושלים) לפני-כן ושם אותן תחת (פקודת) לגאטוס שלו, וצימצם את כל העם, שפרץ וגדל קודם לכן, בתוך גבולות (ארצו). הוא יסד מחדש את גדרה, שנחרבה זמן קצר קודם-לכן, ועשה (בזה) חסד עם דמטריוס איש גדרה, עבדו המשוחרר. את שאר (הערים), את היפוס ואת סקיתופוליס, את פחל ואת דיאון... את כולן הוציא פומפיוס לחירות וסיפחן לאפרכיה^[3]"

— קדמוניות היהודים י"ד, 77-78

מאוחר יותר הוחזרו שתיים מהערים, גדרה והיפוס, לשלטון הורדוס. עם מותו של זה חזרו הערים להיות עצמאיות. בנו, הורדוס אנטיפס, שימש לאחר מות אביו כטטרארך הגליל והפראיה (עבר הירדן היהודי). חבל הדקאפוליס חצץ בין שני חלקי נחלתו.

בתחילת המרד הגדול נגד הרומאים, בשנת 66 לספירה, תושבי קיסריה הסורים והיוונים טבחו ביהודים ורצחו 20,000 מהם. הנקמה לא איחרה לבוא:

"ולשמע המגפה הגדולה אשר הייתה בקיסריה, התעבר כל העם מאוד ופשט על כפרי הסורים ועריהם הקרובות להחריבם. היהודים התנפלו על פילדלפיה, ועל חשבון ועל גרסה ועל פלה ועל סקיתופוליס, ואחר כך גם על גדרה, ועל היפוס ועל ערי ארץ הגולן והרסו אחדות מהן, ואת שאריתן שרפו באש"

— מלחמות היהודים, ב, י"ח

לאחר ביטול עצמאות יהודה הוכפפו ערי הדקאפוליס לפרובינקיה סוריה ולפרובינקיה יהודה, שבשנת 135 הפכה לפרובינקיה סוריה פלשתינה. עשר הערים לא היו ישות רשמית או גוף מדיני, אלא קובצו לקבוצה אחת בשל מוצאם המשותף של תושבי הערים הללו שהיו ברובם יוונים, ובהמשך גם רומאים, בשונה ממרבית תושבי האזור שהיו שמים (יהודים, נבטים וארמיים). לכל הערים הייתה דרגה גבוהה יחסית של אוטונומיה וחופש פעולה.

רשימת הערים

ערי הדקאפוליס מסומנות בשחור

(10 הערים הראשונות הן על פי האנציקלופדיה תולדות הטבע)

1. גרסה או גרשה (ג'רש של ימינו בירדן)
2. סקיתופוליס (בית שאן בימינו) – שימשה גם כבירת אגד הערים
3. היפוס (הידועה גם בשם סוסיתא)
4. גדר או גדרה – היישוב הירדני אום-קיס
5. פלה (בצפון מערב ירדן מזרחית למעבר נהר הירדן של ימינו)
6. פילדלפיה – (עמאן של ימינו)
7. דיאון – בצפון ירדן
8. קנטה – בדרום סוריה
9. רפנה – יש המזהים אותה עם אבילה
10. דמשק – בירת סוריה
11. אבילה – (כיום קואיליבה בצפון ירדן, ליד אירביד), יש המזהים אותה עם רפנה

וכך כותב החוקר הרומאי פליניוס הזקן באנציקלופדיה תולדות הטבע:

"אזור עשר הערים נקרא כך על שם מספר הערים שבו. לא כל הסופרים מסכימים על רשימת הערים, אך מרביתם מציינים את דמשק...,פילדלפיה, רפנה,...סקיתופוליס (שנקראה בעבר ניסה), אשר שמה הנוכחי הוא על שם מושבה סקיתית, גדרה,...היפוס,.., דיאון, פלה, גלסה^[4] וקנתה."

— תולדות הטבע, 18,5

פליניוס מזכיר ערים נוספות ששכנו בפרובינקיה, שאין ברור מעמדן בהקשר הדקאפוליס, ובהן: טרכון (באזור הבשן – מזוהה אולי עם ארגוב המקראית), פניאס, אבילה (נבי אבל), ארקה (בהרי הלבנון), וכן גבי או גאבה (Gabba) בהר הכרמל.

על פי חוקרים אחרים היו יותר מעשר ערים בקבוצה. תלמי, בחיבורו "גאוגרפיה", מנה 18 ערים, ביניהן 9 מרשימת פליניוס, להוציא את רפנה, כשתשע הערים הנוספות שוכנות באזור דמשק, וביניהן הליופוליס (כנראה בעלבכ), אבילה ,קפיטוליאס ואחרות. שירר גרע אף הוא את רפנה מהרשימה, והוסיף את אבל (אבילה), ואת קנת (kanata) (שיש להבחינה מקנתה שברשימה), לגביה הביע את ההשערה כי היא קיר מואב.

עשר הערים נזכרות בברית החדשה כאזור שבו התהלך ישו והטיף את משנתו. ”וַיָּשָׁב וַיֵּצֵא מִגְּבוּל צוֹר וְצִידוֹן וַיָּבֹא אֶל־יָם הַגָּלִיל בְּתוֹךְ גְּבוּל עֶשֶׂר הֶעָרִים” (מרקוס, 7, 31). בארץ הגדריים שליד הכנרת ביצע ישו, לפי האמונה הנוצרית, את נס החזירים. מאחר שערי הדקאפוליס היו ערים הלניסטיות – שהיהודים היו בהן מיעוט, אם בכלל – התאפשר גידולם של עדרי חזירים בחבל זה, אשר באזורים בעלי רוב יהודי היה נחשב לטאבו.

ערי הדקאפוליס בימינו

מלבד דמשק, שכנו רוב ערי הדקאפוליס באזור מצומצם יחסית בירדן, צפון מזרח ישראל (שתי ערים) ודרום סוריה (עיר אחת). מתוך רשימת הערים, שתיים (דמשק ופילדלפיה) הפכו לערי בירה, שתיים (גרשה וסקיתופוליס) הן ערים קיימות (שלצידן אתרים ארכאולוגיים חשובים), והיתר הן אתרים ארכאולוגיים שנחשפו בחלקם, ובחלקם מתבצעת עבודת חשיפה שוטפת. הממצאים הארכאולוגיים כוללים גם, כמקובל בערים רומיות, ובניגוד למקובל באזור, תיאטראות ומקדשים לאלים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דקאפוליס בוויקישיתוף

• פליניוס, תולדות הטבע, באתר פרסאוס
• הדקאפוליס - הערות ובאורים לספר תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
• דקאפוליס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. לפחות. יש המונים ערים נוספות בקבוצה
2. ”בט"ז בסיון גלו אנשי בית שאן ובקעתה”, מגילת תענית
3. אפרכיה (Eparchy) – מחוז הבישוף בכנסיות המזרחיות – מקביל לדיוקסיה
4. חוקרים סבורים שפליניוס טעה בכתיב וצריך להיות גרסה