Loading AI tools
תת-מין גדול של דוב חום מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוב קוֹדיאָק (Kodiak; שם מדעי: Ursus arctos middendorffi) הוא תת-מין של הדוב החום. הוא הגדול ביותר מבין תת-המינים, ולמעשה יחד עם דוב הקוטב, הוא טורף היבשה הגדול ביותר שקיים. הוא אנדמי לארכיפלג קודיאק (אנ') שמדרום לאלסקה.
הטקסונום קלינטון הארט מריאם (אנ') היה הראשון שזיהה את דוב הקודיאק כתת-מין ייחודי, והעניק לו את השם "Ursus middendorffi" לכבוד חוקר הטבע הרוסי אלכסנדר מידנדורף (אנ'). שינויים בהגדרות מיון עולם הטבע הביאו להגדרתם של מרבית הדובים החומים של צפון אמריקה כתת-מין אחד (Ursus arctos horribilis), אולם דוב הקודיאק עדיין מוגדר כתת-מין ייחודי (Ursus arctos middendorffi).
מחקרים מאוחרים יותר על דגימות גנטיות של דובי קודיאק, הראו שהם קרובים מבחינה גנטית לדובים חומים בחצי האי האלסקני, וקַמְצַ'טְקָה שברוסיה. יחד עם זאת בשל בידודם, קיים מגוון גנטי נמוך בקרב אוכלוסיית דובי הקודיאק, ביחס לאוכלוסיות אחרות של המין דוב חום.[1]
דובי קודיאק מעטים נשקלו בטבע, ולכן חלק מהמידע אודות משקלו הממוצע מבוסס על הערכות. ממוצע המשקל של נקבות נע בין 225 ל-315 ק"ג, ואילו אצל הזכרים הוא נע בין 550 ל-750 ק"ג, אך ישנם פרטים בודדים במשקל גדול יותר. הנקבות, קטנות בדרך כלל בכ-20% וקלות בכ-30% מהזכרים. במהלך סוף הקיץ והסתיו, עלולים דובים החיים בשבי לעלות במשקל בצורה משמעותית, אף יותר מאלו החיים בטבע.
דוב קודיאק הוא הטורף הגדול ביותר החי כיום על היבשה[2]. משקלו גדול יותר מדוב הקוטב והוא לרוב אף חסון יותר, אך קומתו נמוכה מזו של דוב הקוטב. גובהו של דוב קודיאק זכר בוגר, הוא 1.5 מטר בגובה הכתפיים, בעמידה על ארבע. כשהוא מזדקף על רגליו האחוריות זכר גדול עשוי להגיע אף לגובה של 3 מטר[3].
צבע פרוותו של דוב הקודיאק משתנה מבלונדיני עד כתום (אופייני בקרב נקבות, או דובים מהחלק הדרומי של הארכיפלג) לחום כהה. גורים מתאפיינים לעיתים ב'טבעת לידה' לבנה סביב הצוואר בשנות חייהם הראשונות. צבעו של הקודיאק דומה מאוד לצבעם של קרוביו: דוב גריזלי ודוב חום אירופי.
למרות שהשם דוב קודיאק משמש לעיתים נפוצות לתיאור כל מיני הדב החום שלחופי אלסקה, תת-המין מצוי רק באיי הארכיפלג קודיאק. מספר דובי הקודיאק הוערך בשנת 2005 כעומד על סך 3,526 פרטים. בשנים שלאחר מכן, מספר הפרטים התרבה באטיות.[4]
באביב ניזון הקודיאק מהצמחייה שמתחילה לפרוח, ומחיות שמתו במהלך החורף. כשהקיץ מגיע, הוא ניזון ממגוון גדול של צמחים עד לשובם של דגי הסלמון, הנמשכת ממאי עד ספטמבר. בתקופה זו הוא ניזון מהדגים שבאים להשריץ במעיינות ואגמים באיי הארכיפלג קודיאק. בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו, הוא ניזון ממספר מינים של פירות יער.
דובי קודיאק מגיעים לבגרות מינית בגיל חמש. הזמן הממוצע בין המלטות הוא ארבע שנים. דובי קודיאק הם מונוגומים סדרתיים (כלומר חוברים לפרטנר אחד בלבד בכל עונת רבייה). הגורים נולדים במאורה במהלך ינואר או פברואר, במשקל פחות מחצי קילו, מכוסים בשער קצר ועיניהם עצומות[3]. הם יונקים במשך מספר חודשים ומגיחים מהמאורה במהלך מאי או יוני כשהם שוקלים 7–9 ק"ג. גודלו של שגר ממוצע הוא בין שניים לשלושה גורים. בדרך כלל נותרים הגורים עם אמם במשך כשלוש שנים, אבל קרוב למחציתם לא שורדים תקופה זו.
טרם נערכו מחקרים מדעיים על החושים והאינטליגנציה של דוב הקודיאק. תצפיות סובייקטיביות, והשוואות עם מיני דובים אחרים, מעלות את ההשערה שראייתו של הקודיאק דומה לראיית האדם, ושמיעתו דומה לזו של הכלב.
רמת האינטליגנציה שלהם מוערכת כממוצעת בין זו של הכלביים והפרימטים. הודות לרמת האינטליגנציה שלהם, לפריטים שונים יש אישיות ודרכי התמודדות ייחודיות עם סיטואציות שונות.[5]
דובי קודיאק מתחילים להיכנס למאורותיהם לתרדמת חורף, בסוף אוקטובר. דובות בהריון, נכנסות בדרך כלל ראשונות. הזכרים הם האחרונים להיכנס למאורות.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
