ד' בתשרי הוא היום הרביעי בחודש הראשון
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש השביעי
למניין החודשים מניסן. ד' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני, רביעי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חגים ומועדים
- היום הרביעי של עשרת ימי תשובה
- בשנה שחל ג' בתשרי בשבת[1], נדחה צום גדליה ליום זה
אירועים היסטוריים
- ה'תרצ"ט – נחתם הסכם מינכן: מנהיגי אנגליה, צרפת, גרמניה הנאצית ואיטליה חותמים על הסכם המאפשר לגרמניה לספח את חבל הסודטים שבצ'כוסלובקיה
- ה'ת"ש – ברית המועצות פולשת לפולין
- ה'תש"ך – הכרמלית, הרכבת התחתית של חיפה, מתחילה לפעול
- ה'תשנ"ו – נחתם הסכם אוסלו ב'
בר מצווה
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' בתשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה[2]. אם ראש השנה חל בשבת בשנת בר המצווה, פרשת בר המצווה תהיה פרשת האזינו[3]. אם ראש השנה חל ביום חמישי בשנת בר המצווה, תיפול שבת בר המצווה ביום כיפור[4], ואז דוחים את הקריאה בתורה לסוכות.
נולדו
- ה'תרמ"ט – הרב נח גד וינטרוב מחבר ספרים
- ה'תש"ך – הרב חיים שלמה דיסקין, רבה הראשי האשכנזי של קריית אתא, ושליח חב"ד הראשי במקום.
- ה'תשל"א – מרדכי כהנא, קצין צה"ל
- ה'תשל"ד – מיקי בוגנים, מעצב שיער, איש אופנה ומנחה טלוויזיה ישראלי
נפטרו
- ה'תק"ח – רבי צבי הירש ביאלה, רב וראש ישיבה אשכנזי-פולני. רבן של ביאלה והלברשטאדט ומחבר שו"ת עטרת צבי וספרי "כוס ישועות" על התלמוד הבבלי (נולד בערך בשנת ה'ת"ל).
- ה'תקפ"א – הרב אברהם דנציגר, מחבר החיי אדם (נולד ב-ה'תק"ח)
- ה'תקצ"א - רבי משה טוביה מזונטהיים רבה של הנאו, ומגדולי רבני יהדות גרמניה בתקופתו (נולד כ"ח בטבת ה'תקי"ג)
- ה'תרל"ט – הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי, ממבשרי הציונות
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
