Loading AI tools
חטיף בוטנים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במבה הוא חטיף העשוי מתירס ובוטנים[2], המיוצר על ידי חברת "אסם" מתחילת 1964[3].
במבה | |
מאכלים | |
---|---|
סוג | חטיף, puffed grain |
מוצא | ישראל |
תאריך יצירה | 12 במרץ 1964 |
אופן הגשה | חטיף |
מרכיבים עיקריים | בוטנים, תירס, שמן, מלח |
ברכתו | לפני אכילת הבמבה נוהגים האשכנזים ורוב בני עדות המזרח לברך את ברכת "שהכל נהיה בדברו", אם כי לחלק מהדעות יש לברך לפני אכילת הבמבה "בורא פרי האדמה"[1]. |
החטיף פותח על ידי החברה בזמן שיוסף שוורץ היה הטכנולוג הראשי. בתחילת דרכו היה החטיף בטעם גבינה[4], אולם שיווקו לא נשא רווחים משמעותיים. באפריל 1965 שווק חטיף הבמבה בחמישה טעמים: בוטנים, גריל, תירס, קימל וגבינה[5][6], ומאז 1966, משווק החטיף רק בטעם הבוטנים. בראשית שנות ה-70 היה הבמבה מזוהה כחטיף לילדים ואסם ניסתה לקדם את צריכתו בקרב מבוגרים[7].
ההצלחה הגדולה של החטיף הפכה את המותג במבה לשם גנרי לחטיף בטעם בוטנים מסוג זה. המוצרים המתחרים נמכרים בשמות "פרפר" (תלמה), "שוּש" (עלית) ועוד.
נכון לשנת 2007, במבה הוא החטיף המלוח הנמכר ביותר בישראל[8].
בשנת 2016 חברת נסטלה השווייצרית רכשה את חברת אסם. בשנת 2019 עבר מפעל הייצור לקריית גת, ובמפעל בשדרות מיוצר, בין יתר החטיפים המלוחים, חטיף הבמבה במילוי.[9]
בשנת 2024 רכשה החברה גם את זכויות הקניין של אסם ובתוכן גם את נוסחאות הייצור של במבה, הסמלים ושאר הפרטים המסחריים של המוצר[10].
בתהליך ייצור במבה נדחסות כמויות גדולות של תירס גרוס. התירס מחומם, נחתך ויוצר את הצורה הגלילית של במבה. לאחר מכן, חותכים לחלקים ומצפים בחמאת בוטנים. בסופו של התהליך המוצר נארז בשקיות ומשווק לחנויות. כושר הייצור של מפעל הבמבה בחולון מגיע לכ־450 שקיות במבה בדקה (27,000 שקיות בשעה).
לציון אירועים מיוחדים, נחתכת הבמבה לצורות שונות ומיוחדות.
כאשר ייצור הבמבה היה במפעל בחולון היה בו מרכז מבקרים אשר הדגים את שיטת ייצור הבמבה. כיום קיים מרכז מבקרים בשם 'ארץ במבה' בקרית גת.[30]
במבה נמכרת באריזות קטנות לצריכה אישית במשקל 25 גרם, 60 גרם ו-80 גרם. קיימת גם אריזה ענקית של 200 גרם ו-2 אריזות של 80 גרם; אחת במראה אריזת ה-25 גרם והשנייה כתומה[31]. בעבר הייתה קיימת אריזת ענק (במשקל 500 גרם ואחר כך במשקל 250 גרם) בשם "מסיבמבה" אולם בהמשך ירד המוצר מהמדפים והוחלף במארז של 20 אריזות במשקל 15 גרם (300 גרם).
בתחילת שנות התשעים ניסתה חברת אסם להחליף את האריזה השקופה הוותיקה של הבמבה באריזה אטומה, אך התנגדות ציבורית גרמה לחברה להחזיר למדפים את האריזה השקופה, שהמשיכה להימכר במקביל לאריזה האטומה. בשנת 2005 נפסק שוב שיווק האריזה השקופה, ובמקומה עלתה למדפים אריזה אטומה חדשה המשפרת לדברי החברה את טריות המוצר, ונמכרת במקביל לאריזה האטומה שקדמה לה.
לכבוד יום העצמאות השישים למדינת ישראל השיקה אריזה הנושאת את הכיתוב המקורי, כפי שהופיע באריזות הראשונות של במבה.
לכבוד יום האישה 2020, הוחלט להוציא אריזה במהדורה מוגבלת עם דמות של תינוקת במקום תינוק[32].
ערכים תזונתיים למנה של 100 גרם חטיף:
בשנת 2016 פרסם משרד הבריאות סרטון אזהרה בתפוצה רחבה, ובו הזהיר מפני חטיפים מלוחים עשירים בנתרן, תוך ציון ספציפי של חטיף הבמבה[33]. על פי נתוני משרד הבריאות טווח הנתרן למאה גרם בבמבה הוא 390–450, בעוד שעל האריזות מצוין 390 בלבד[34].
מכתבה שפורסמה באפריל 2007 ב"הארץ" עולה כי המוצר מכיל שומן רב (כ-35%) והאסטרטגיה השיווקית שבמסגרתה הוספו שלל ויטמינים, מעוררת חששות בקרב תזונאים. הספקות בקשר לחטיפי הבוטנים מתחדדים לנוכח הסודיות סביב המוצרים. היצרניות מסתירות מידע חשוב הנוגע למרכיבים ולאופן ייצור הבמבה.
בדיקת רכיבי "במבה" מעלה שכמויות חלק מהוויטמינים עברו את כמות הצריכה המומלצת של הוויטמין ליום, בייחוד לגבי ילדים בני פחות משלוש.
דוקטור מאיה רוזמן, המפרסמת מידע בנושא תזונה ודיאטה, כתבה על חטיף הבמבה "בוטנים באמת בריאים, אבל חטיפי הבוטנים לא עשויים רק מבוטנים – אלא גם מתוספת של שמן צמחי שלפעמים עובר תהליכים כימיים. מוצרים מתועשים עם שומן תעשייתי, מלח והרבה קלוריות – לא יכולים להיחשב לבריאים גם אם העשירו אותם בכמה ויטמינים, וזה בשום אופן לא יכול לבוא במקום ירקות ופירות טריים"[35].
בסוף 2015 אסם הוציאה את הוויטמינים מהבמבה נוגט.
לעומת הבמבה שמיוצרת בישראל, הבמבה שמיוצרת עבור השוק האמריקאי לא מכילה תוספי תזונה.
בשנת 1993 נוצרה דמות התינוק של במבה – דמות מותג שמייצגת את החטיף – שאותה פיתח האנימטור גיל אלקבץ יחד עם "אולפני אנימה" וחברת הפרסום "אריאלי"[36]. לרעיון תרם עופר גולן, רעיונאי במשרד הפרסום "אריאלי", בהשראת מילותיו הראשונות של בנו[37].
סלוגן המוצר "אין כמו במבה" והזמריר הזהה נוצרו בשיתוף פעולה של משרד הפרסום עם עופר מאירי בשנות ה-90[38].
מאז שהוצגה דמותו, הופיע התינוק בכל פעילות פרסומית של המוצר, והוא אף מופיע על האריזות של חלק ממוצרי במבה. במהלך השנים הוצגה הדמות במעל ל-15 סרטים, בהם סרטי תדמית וסרטי מבצעים.
התינוק של במבה החל כדמות מצוירת, שהופיעה בסרטון פרסומת מונפש לצלילי השיר "אין כמו במבה". מאוחר יותר נוצרה גם גרסת אנימציה ממוחשבת לתינוק של במבה והיא הופיעה גם בפרסומות מצולמות לצד ניר שלמון, עדן אלנה, שלומי שבת, יהודה לוי, עפר שכטר, מאור שוויצר, רמי קליינשטיין, נדב גדג', ואליעד.
המדבבת והשחקנית גני תמיר מעניקה את קולה לדמות[39].
הדמות הופיעה גם בקלטות וידאו שונות, בהן בקלטת "בוא אלי פרפר נחמד" שבה שיחק בין היתר איתי שגב ובקלטת "זהבה ושלושת הדובים". במסגרת התוכנית "ערב אדיר" ביצעו הסטנדאפיסט שלום אסייג והשחקן גדי רבינוביץ' קטע ובו שיר הומוריסטי המבוסס על "אין כמו במבה", שבו התחפש אסייג לתינוק של במבה.
הדמות אף כיכבה בכמה משחקי מחשב: "המסיבמבה של במבה" (1996; חברת Multimedia K.I.D ואסם)[40], "במבה 2" (1996; חברת Multimedia K.I.D)[41], "תעלולי במבה" (1998; חברת בסט מולטימדיה)[42], וכן במשחק הרשת "הרפתקאות במבה בממלכה הקסומה" (2009; חברת Playful Shark) ובסדרת משחקי הרשת "במבה בעקבות החטיף החטוף".
לקראת אולימפיאדת לונדון ב-2012 בחר הוועד האולימפי הישראלי את דמות התינוק של במבה כקמע הרשמי של המשלחת הישראלית למשחקים, לאחר שנפסלה האפשרות לשלוח דמות קמע של קקטוס הדומה לקישקשתא, בשל טענות להפרת זכויות יוצרים מצד הטלוויזיה החינוכית; אולם בעקבות קולות מחאה בציבור שטענו כי אין זה נאות לשלוח כקמע המשלחת דמות מסחרית, בוטלה גם אפשרות זו[43][44]. בעקבות בחירת הדמות לקמע המשלחת האולימפית, בוצע בתוכנית "ארץ נהדרת" חיקוי לתינוק של במבה, על ידי ירון ברלד[45]. בשנת 2022 בוצע חיקוי נוסף בתוכנית על ידי גיה באר גורביץ' עקב עליית המחירים של חברת אסם.
על עטיפת האלבום "חומר מקומי" (2004) של להקת "הדג נחש" ישנה תמונה של במבה, ובשיר "הכי ישראלי" של להקת "התקווה 6" מוזכרת הבמבה בין מגוון אזכורים לתרבות הישראלית.
מעיין באזור ירושלים נקרא עין במבה.
לפני אכילת הבמבה נוהגים האשכנזים וחלק מהספרדים לברך את "ברכת שהכל נהיה בדברו", מכיוון שהשתנתה צורת הבוטנים והתירס.
אצל הספרדים קיימת מחלוקת בין בניו של הרב עובדיה יוסף, הרב יצחק יוסף (מחבר "ילקוט יוסף") והרב דוד יוסף (מחבר "הלכה ברורה"), תוך שכל אחד מהם טוען שדעת אביו הייתה כדעתו: הרב יצחק יוסף טוען כי יש לברך עליה "ברכת בורא פרי האדמה", מכיוון שזה עיקר דרך אכילתם של בוטנים ותירס ולכך מגדלים אותם[46], בעוד שהרב דוד יוסף טוען שיש לברך עליה "שהכל"[47][48].
במחקר רפואי שבוצע בבריטניה ותוצאותיו פורסמו במגזין הרפואי New England Journal of Medicine[49] עולה כי שיעור האלרגיה בקרב תינוקות בישראל לבוטנים או מוצריהם, נמוך יותר לעומת מדינות אחרות (0.17% לעומת 1.4%), וזאת עקב חשיפה בגיל מוקדם לחטיף הבמבה[50]. מחקרים נוספים בהם נעשה שימוש בבמבה, אוששו את ההנחה כי חשיפה בגיל מוקדם למזון המכיל בוטנים מפחיתה את שיעור האלרגיה לבוטנים[51]. מחקרים אלו הביאו לערעור התפיסה הנוהגת בתחום הטיפול בסובלים מאלרגיה למזונות שונים ולפיה יש להימנע באופן מוחלט מחשיפה לאלרגנים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.