בלגואבגרד
עיר בבולגריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיר בבולגריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בְּלָגואֵבְגְרָד (בבולגרית: Благоевград) היא עיר בדרום-מערב בולגריה, בירת מחוז בלגואבגרד, השוכנת על המורדות הדרום-מערביים של הרי רילה ומרוחקת 101 קילומטרים מהבירה סופיה.
![]() סמל בלגואבגרד | |
![]() | |
מראה כללי של העיר בלגואבגרד | |
מדינה | בולגריה |
---|---|
מחוז | בלגואבגרד |
חבל ארץ | מורדות הרי רילה |
ראש העיר | קוסטדין סטויאנוב פסקאלב |
תאריך ייסוד | המאה ה-14 |
על שם | Dimitar Blagoev |
שטח | 28.91 קמ"ר |
גובה | 410 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 81,988 (15 ביוני 2024) |
קואורדינטות | 42°10′12″N 23°06′01″E |
אזור זמן | UTC +2 |
http://www.blgmun.com/ | |
באזור העיר נתגלו שרידים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה המאוחרת, עידן הממלכה התראקית, עת היה במקום יישוב שנודע בשם סקיפטופארה. האזור נכבש על ידי האימפריה הרומית במאה ה-1 ונודע במעיינות המרפא שבו. היישוב חרב וננטש בתקופת האימפריה הביזנטית ואין כל תיעוד לגביו, עד תחילת שלטון האימפריה העות'מאנית בשלהי המאה ה-14. במקום הוקם במקום כפר סוחרים אשר כונה גורנה ג'ומאיה שמשמעו השוק העילי או הגבוה. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), נותרה העיר בחזקת העות'מאנים כחלק מהמחוז האוטונומי רומליה המזרחית וגם לאחר אחוד המחוז עם נסיכות בולגריה, נותר בחזקה עות'מאנית כעיירת גבול[1]. רק לאחר מלחמת הבלקן הראשונה עבר היישוב לידיים בולגריות ונותר בשליטתה של בולגריה מתוקף הסכם בוקרשט, אשר סיים את מלחמות הבלקן. ב-1950 שונה שמה של העיר לבלגואבגרד על שמו של המנהיג הקומוניסטי דימיטר בלגואב. בעיר נולד הכדורגלן הנודע דימיטאר ברבאטוב.
בעיר שורר אקלים ממוזג עם השפעה ממתנת מנהר סטרומה, אשר מעניקה מאפייני אקלים ים תיכוני לאזור. העיר מוגנת מהרוחות הצפוניות הקרות על ידי רכס הרי רילה. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 12.6oc, כאשר ערכי הקיצון נעים מ-1oc בחודש ינואר עד 23oc בחודש יולי.
בשנות ה-30 התפתחה בעיר תעשיית טבק ואליה התווספו גם מפעלי טקסטיל, חברות הובלה, מפעל לייצור משקאות קלים, ומספר מאפיות. בסמוך לעיר עובר עורק מספר 4 של נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים, המחבר את מזרח אירופה דרך בולגריה ליוון וטורקיה. בעיר פועלת האוניברסיטה האמריקאית. בלגואבגרד מהווה בסיס יציאה לתיירים באזור המחוז וענף התיירות תופס כשליש מהתוצר המקומי הגולמי של העיר.
תעוד לקהילה יהודית מאורגנת בעיר קיים החל מ-1900, עת נכללה ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בנסיכות הבולגרית ומנתה כ-180 נפשות[2]. בעיר היו בית כנסת ובית ספר יסודי בן 4 כיתות ובני הקהילה התפרנסו ממסחר ומלאכה זעירה. בעיר פעלו בשנות ה-30 אגודות ציוניות מזרמים פוליטיים שונים. לפי נתוני מערכת החינוך היהודית בעיר חלה ירידה הדרגתית במספר תושבי הקהילה החל מסוף שנות ה-20. עם תום מלחמת העולם השנייה חיו בעיר כ-150 יהודים, אשר רובם המוחלט עלו לישראל בין השנים 1947 – 1949. בימינו, לא מתגוררים יהודים בעיר[3].
ב-4 במרץ 1943 ביצע הצבא הבולגרי אקציה בכל רחבי תראקיה המזרחית, אשר נמסרה לממלכת בולגריה לפקדון על ידי גרמניה הנאצית לאות הוקרה על הצטרפותה להסכמה המשולשת. חלק מ-4,000 היהודים שנאסרו, הוחזקו במעצר בתנאים מינימליים במשך מספר שבועות בתוך מחנה מעבר שהוקם על ידי הקומיסריון לענייני יהודים במחסני טבק בעיר בלגואבגרד, לפני שגורשו דרך העיר לום אל מותם במחנה טרבלינקה[4][5].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.