קיוסטנדיל (מחוז)
מחוז בבולגריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחוז בבולגריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחוז (אובלסט) קיוסטנדיל (בבולגרית: Област Кюстендил) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בדרום מערב המדינה. המחוז משתרע על כ 2.7% משטח המדינה ועיר הבירה שלו היא קיוסטנדיל.
גשר קאדין העתיק, בכפר נבסטינו, אשר במחוז קיוסטנדיל. | |
מדינה | בולגריה |
---|---|
מושל | לובומיר דרמנסקי |
ערים במחוז | 9 |
בירת המחוז | קיוסטנדיל |
שפה רשמית | בולגרית |
תאריך ייסוד | 8 בינואר 1999 |
שטח | 3,084 קמ"ר |
גובה | 703 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 108,703 (31 בדצמבר 2022) |
‑ צפיפות | 45.16 נפש לקמ"ר (2011) |
קואורדינטות | 42°15′N 23°00′E |
אזור זמן | UTC +2 |
http://www.kn.government.bg | |
במערבו של המחוז עובר הגבול בין בולגריה לסרביה ומקדוניה הצפונית. מבחינה טופוגרפית בדרום המחוז נמצא הר אוסוגובו, שפסגתו הגבוהה ביותר, רואן, מתנשאת לגובה של 2,251 מטרים, אשר למראשיתו עמקי הנהרות באריצה ודרגוביצה, שהם יובלים של הנהר סטרומה ובצפון מערבו רכס הרי רילה.
במחוז שורר אקלים ממוזג, והיערות מורכבים ברובם מעצים נשירים. המחוז כולל 9 ערים ו 182 יישובים, אשר 95.1 אחוזים מתושביהם הם בני הדת הנוצרית אורתודוקסית. מבחינת התמהיל האתני עולה, כי94 אחוזים הם בולגרים וכ-5 אחוזים הם צוענים.
שמו של המחוז כשמה של עיר הבירה, נגזר משמו של שליט מקומי (הדספוט) קונסטנטין דראגאש, אשר היה ממוצא סרבי ושלט באזור בין 1379 ל-1395. האזור יושב בתקופת הממלכה התראקית, במאה ה-6 לפנה"ס. מ-46 לספירה ועד ראשית המאה ה-11 היה האזור פרובינציה רומית ואחר כך ביזנטית. במועד זה הפך האזור חלק מהאימפריה הבולגרית השנייה. ב-1372 הפך המחוז חלק מהאימפריה העות'מאנית, עת נכבש על ידי צבאותיו של הסולטאן מוראט הראשון. עד ל-29 בינואר 1878, היה האזור נפה עות'מאנית (סנג'ק) שהייתה חלק מאיילט (מחוז), אשר נקראה בתחילה איילט רומליה ואחר כך וילאייט הדנובה[1]. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכללו שטחי המחוז בתוך נסיכות בולגריה, התוקף סיכומי קונגרס ברלין.
האזור עשיר בעפרה, חרסית, גרניט, פחם חום, וכבול. חלק מהמחצבים, נכרים במכרות המצויים במחוז לשימושים תעשייתיים וביתיים.
המחוז מפורסם במעיינות המרפא שבו, המושכים תיירים, בעיקר ממדינות אירופה.
במחוז נמצא מנזר רילה, שהוא אתר מורשת עולמית.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.