בית דראס

בית דראס (בערבית: بيت دراس) היה כפר ערבי^[3] במישור החוף הדרומי, בקרבת נחל לכיש, כ-32 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר עזה. הכפר מנה למעלה מ-3,000 תושבים אשר רובם התפרנסו מחקלאות. בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עזה.

בית דראס (יישוב לשעבר)
بيت دراس

אנדרטת קרבות בית דראס במושב גבעתי
אנדרטת קרבות בית דראס במושב גבעתי
טריטוריה	המנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז	מחוז עזה
נפה	נפת עזה
שפה רשמית	ערבית
תאריך ייסוד	לפני המאה ה-16
שטח	16,357[1] דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה	מלחמת העצמאות
תאריך נטישה	יולי 1948
יישובים יורשים	גבעתי, אמונים ובית עזרא.
דת	מוסלמים
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב לשעבר	2,750[2] (1945)
קואורדינטות	31°43′24″N 34°40′58″E
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת השפלה מוגדלת)   בית דראס (למפת השפלה רגילה)   בית דראס (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית דראס (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית דראס tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בית דראס במפת הקרן לחקר ארץ ישראל, 1880

היסטוריה

על פי ממצאים ארכאולוגיים היישוב היה קיים בתקופה הצלבנית לכל המאוחר וכלל מצודה צלבנית בגבעת הכפר. בתקופת הסולטנות הממלוכית עמד הכפר בדרך הדואר בין קהיר לדמשק והוקם בו חאן. הכפר היה מיושב בשלהי התקופה הממלוכית, לפי תעודות מהמאה ה-15 המעידות שהכנסותיו הוקדשו לווקף.^[4]

ב-1596 מנו תושבי הכפר, שהפכו לנתיני האימפריה העות'מאנית, 319 נפשות. הכפריים גידלו באותה תקופה שעורה, חיטה, עזים, כוורות וכרמים. ההכנסות בסך 7,900 אקצ'ה הלכו לווקף.^[5]

סקר ארץ-ישראל המערבית מסוף המאה ה-19 מתאר את הכפר כמוקף מטעי זיתים, ומתאר גם בריכה בצפון הכפר^[6]. רן אהרונסון מתאר בספרו "Rothschild and early Jewish colonization in Palestine"^[7] כי תושבי באר טוביה נאלצו בתחילת ההיסטוריה של היישוב (בסוף המאה ה-19) לרכוש מים מאנשי בית דראס^[8].

במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה נכבש הכפר על ידי דיוויזיית אנזא"ק ב-9 בנובמבר 1917 במסגרת מרדף פלשת.

במאורעות תרפ"ט, ב-25 באוגוסט 1929, השתתפו ערביי בית דראס וכפרים ערביים נוספים בהתקפה על באר טוביה בו נחרבה נשרפה וננטשה המושבה ושניים מתושביה נהרגו.

בשנת 1945 היו בכפר 2,750 תושבים^[2], והיו בו שני בתי מסגדים ובית ספר. בשנת 1948 היו בכפר 3,190 תושבים.^{[דרוש מקור]}

ב־20 באפריל 1948 במהלך מלחמת העצמאות, תקפו מאות מערביי בית דראס בפיקודו של אל אפריקי את קיבוץ ניצנים. בתגובה נכנסה ההגנה לכפר ופוצצה 30 בתים על יושביהם והרגה כ-100 מתושבי הכפר^[9]. תושבי הכפר נמלטו מבתיהם לאחר ההתקפה, אך הוחזרו אליו על ידי המפקדה הצבאית בעיירה מג'דל. בין 5 ל-15 במאי פרסמו "הוועדות הלאומיות" (ההנהגות הערביות העירוניות בימי המלחמה) הודעות שנועדו לבלום את בריחת ערביי הארץ ולגרום לפליטים לשוב לבתיהם. הוועדה הלאומית של מג'דל הזהירה את תושבי הכפרים שממזרח לעיירה, ובהם בית מדראס, שלא לנטוש את בתיהם, והציבה שומרים בכניסה לעיירה וציוותה עליהם שלא לאפשר את כניסתם של הכפריים עם רכושם.^[10]

לאחר מכן התרחשו במקום הקרבות על בית דראס – שלושה קרבות בין יחידות של חטיבת גבעתי לכוחות בלתי סדירים מתושבי הכפר וכוחות מצריים וסודנים, בהם נהרגו כ-20 מתושבי הכפר ו-20 אנשי גבעתי^[11]. הכפר נכבש במסגרת מבצע ברק. במקום בו שכן הכפר הוקמו המושבים גבעתי, אמונים ובית עזרא.

המנחת הבריטי

בשנת 1940, בתחילת מלחמת העולם השנייה, הקימו הבריטים מזרחית לבית דראס מנחת שנקרא RAF Beit Daras. לאחר שניטש המנחת הבריטי, נחת חלקו הראשון של משלוח הנשק שהגיע לישראל מצ'כוסלובקיה במסגרת "מבצע חסידה"^[12]. שרידי המנחת עדיין נמצאים באזור שבין גבעתי ובאר טוביה^[13].

בסיס בית דראס

לאחר קום המדינה, הפך המחנה הבריטי שהוקם סביב המנחת לבסיס צה"לי שפעל בשנות ה-50, בו התנהלו קורסי הנח"ל השונים, לרבות קורס המ"כים (ממחזור י"ג), קורס סיירות וקורס טר"שים. בסוף שנות ה-50 עבר קורס המ"כים של הנח"ל למחנה שבטה בנגב. בתחילת שנות השבעים שימש המחנה כבסיס לחטיבת שריון 217.^[14] זמן מה לאחר מלחמת יום הכיפורים, המחנה ננטש.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית דראס בוויקישיתוף

• בית דראס, באתר palestine remembered
• בית דרס (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. מתוכם 461 דונמים של שטחים ציבוריים
2. נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
3. מפה עם ציון הכפר 1918, Beit Duras (גליון Falujeh בהוצאת צבא בריטניה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
4. Roy Marom; Itamar Taxel, Ḥamāma: The historical geography of settlement continuity and change in Majdal 'Asqalān's hinterland, 1270 - 1750 CE, Journal of Historical Geography 82, 2023-01-01, עמ' 58
5. Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft, 146.
6. C. R. (Claude Reignier) Conder, Horatio Herbert Kitchener Kitchener, Edward Henry Palmer, Walter Besant, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, London : Committee of the Palestine exploration fund, 1881-1883
7. בתרגום לעברית: רוטשילד וההתיישבות היהודית המוקדמת בפלשתינה
8. Rothschild and early Jewish colonization in Palestine, עמודים 104–105 בגוגל-בוּקס
9. 30 בתים פוצצו בבית דאראס, מעריב, 22 באפריל 1948
10. בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 102.
11. בני מוריס, 1948 תולדות המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה, עמוד 185
12. ראה "הם עשו זאת", מאת אברהם פוקס, עמ' 129
13. מפה ותצלום אוויר באתר "גוגל מפות"
14. סא"ל ניסים (יאסו) בן עזרא, סיפורה של פלוגה ד גש"ח 867 אוגדת גייסות השריון 162, באתר חיל החימוש, 5 בנובמבר 2016