Loading AI tools
חברת תעופה הודית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אייר אינדיה (באנגלית: Air India; בהינדית: एअर इंडिया) היא חברת התעופה הלאומית של הודו. בסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה בומביי צ'הטרפטי שיוואג'י.
בואינג 787-8 דרימליינר של אייר אינדיה | |||||||||||||
נתונים כלליים | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מייסדים | J. R. D. Tata | ||||||||||||
תקופת הפעילות | 1932–הווה (כ־92 שנים) | ||||||||||||
חברת אם | קבוצת טאטא | ||||||||||||
מיקום המטה | מומבאי, הודו | ||||||||||||
עובדים | 20,956 (נכון ל־2017) | ||||||||||||
נתוני חברת תעופה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
airindia.in | |||||||||||||
החברה וחברות הבת שלה מבצעות טיסות מטען ונוסעים למעל 100 יעדים פנימיים ובינלאומיים.
החברה נוסדה בשנת 1932 על ידי קונצרן טאטא בשם "טאטא איירליינס" וביצעה בתחילתה טיסות דואר עבור "אימפיריאל איירווייז". לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946, הפכה החברה לחברה ציבורית ושינתה את שמה לאייר אינדיה. בשנת 1948, לאחר עצמאות הודו, 49% ממניות החברה עברו לבעלות ממשלת הודו. ב-8 ביוני אותה שנה המריאה טיסתה הבינלאומית הראשונה של החברה ממומבאי ללונדון דרך קהיר וז'נבה. בשנת 1960 קנתה החברה את מטוס הסילון הראשון שלה מדגם בואינג 707 שנכנס לשירות בקו מומבאי-לונדון-ניו יורק.
בשנת 2004 ייסדה החברה את חברת הבת לטיסות במחיר נמוך "אייר אינדיה אקספרס". בשנת 2007 החליטה ממשלת הודו לאחד את חברת התעופה "אינדיאן איירליינס" לתוך חברת אייר אינדיה ויצרה חברת החזקות בשם National Aviation Company of India המאגדת את אייר אינדיה נוסעים, אייר אינדיה טיסות מטען, אייר אינדיה אקספרס, אינדין איירליין ואייר אינדיה רגיונל (לשעבר אליאנס אייר).
בשנת 2017, עקב חובות של יותר מ-8 מיליארד דולר, חתם נשיא הודו על תוכנית למכירת החברה.[1] באוקטובר 2021 נרכשה החברה על ידי קבוצת טאטא תמורת 2.4 מיליארד דולר.[2]
צי המטוסים של החברה נכון לפברואר 2023:[3]
כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | |||
---|---|---|---|---|---|---|---|
F | J | Y | סה"כ | ||||
איירבוס A319-100 | 22 | — | — | 8 | 114 | 122 | |
— | — | 144 | 144 | ||||
איירבוס A320-200 | 11 | — | — | — | 168 | 168 | |
— | 12 | 138 | 150 | ||||
איירבוס A320neo | 27 | 140 | — | 12 | 150 | 162 | |
איירבוס A321-200 | 20 | — | — | 12 | 170 | 182 | |
איירבוס A321neo | — | 70 | טרם הוכרז | ||||
איירבוס A350-900 | — | 6 | |||||
איירבוס A350-1000 | — | 34 | |||||
בואינג 787-9 | — | 20 | |||||
בואינג 787-8 | 27 | — | — | 18 | 238 | 256 | |
בואינג 777-200LR | 3 | — | 8 | 35 | 195 | 238 | |
בואינג 777-300ER | 15 | — | 4 | 35 | 303 | 342 | |
בואינג 777-9X | — | 10 | טרם הוכרז | ||||
בואינג 737MAX-8 | — | 109 | לא ברור כמה מהמטוסים יהיו MAX10 וכמה MAX8 | ||||
בואינג 737MAX-10 | — | ||||||
סה"כ | 127 | 389 |
על פי דיווחים שונים, אייר אינדיה, תחת הבעלות החדשה של חברת Tata, נמצאת במגעים עם יצרניות המטוסים הגדולות במטרה לחדש את צי המטוסים.[4]
בתאריך 15 בפברואר 2023 פורסם כי החברה חתמה על חוזה לרכישת 470 מטוסים מהחברות איירבוס ובואינג שווי העסקה נאמד בכ-70 מיליארד דולר
בין השנים 1996–1998 הפעילה החברה קו ישיר בין מומבאי לנמל התעופה בן-גוריון.[5] ב-16 במאי 2017 הייתה אמורה החברה להתחיל בהפעלת 3 טיסות שבועיות מנמל התעופה בדלהי לתל אביב,[6][7][8] אבל בגלל מסלול הטיסה שהיה אמור לעבור מעל מדינות עוינות, ביטלה ישראל את האישור לקו, והחברה לא הסכימה להאריך את המסלול עקב שיקולים כלכליים. הקו נפתח שוב בחודש מרץ 2018. טיסתה של "אייר אינדיה" לישראל מקצרת בשעתיים את מסלול הטיסה, מאחר שנתיב הטיסה עובר מעל עומאן וערב הסעודית. ב-15 ביולי 2018, החלה החברה להפעיל טיסה רביעית בשבוע.[9]. החל מ-26 בנובמבר 2018 החברה מפעילה החברה 5 טיסות שבועיות בקו[10]. החל מאפריל 2023 תחל החברה להפעיל 6 טיסות שבועיות בקו זה[11].
בספטמבר 2018 התפרסם, כי בנוסף לטיסה הישירה מדלהי, החברה שוקלת פתיחת קו בין נמל התעופה מומבאי לנמל התעופה בן-גוריון.[12]
מדיה וקבצים בנושא אייר אינדיה באתר Airliners.net
בניית המטוס האיירבוס A-320neo של החברה, סרטון באתר יוטיוב
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.