אור הנר
קיבוץ בצפון הנגב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוֹר הַנֵּר הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, מצפון לשדרות. הקיבוץ הוא אחד מ־11 היישובים במועצה אזורית שער הנגב.
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 56 מטר |
| תאריך ייסוד | 1957 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 835 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.3% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   אור הנר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
הקיבוץ הוקם בשנת 1957, על אדמות הכפר הערבי נג'ד[3] (نجد), שתושביו עזבו במהלך מלחמת העצמאות, במקום שבו הייתה בשנים 1955–1957 חווה חקלאית של חברת "יצור ופיתוח", על ידי יוצאי קיבוץ גבעות זייד שהתפרק וגרעין הנח"ל "צל־צח", מרביתם עולים מארגנטינה בוגרי תנועות הנוער.
שם הקיבוץ הוצע על ידי זאב וילנאי והוא נגזר מאמרה מיוחדת המופיעה בתלמוד הבבלי: ”תנא קול ריחים בבורני שבוע הבן שבוע הבן אור הנר בברור חיל משתה שם משתה שם”[4]. רש"י והתוספות מפרשים שהמשפט עוסק בקיום מצוות ברית מילה בעת גזירות אדריאנוס. מכיוון שהקיבוץ הוקם סמוך לקיבוץ ברור חיל, ניתן לו השם אור הנר.
בהקמתו, היה שייך לתנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים, והיום חלק מהתנועה הקיבוצית.
המקור הכלכלי העיקרי הוא מפעל "אורניט" לייצור מסמרות עיוורות (ניטים). הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל ופרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, פונה הקיבוץ עם שאר הקיבוצים והישובים במרחב מועצת שער הנגב.[5] במהלך המלחמה, כיתת הכוננות של הקיבוץ סייעה לקיבוץ ארז בהגנה על הקיבוץ בקרב ארז.[6] ב-24 בינואר 2024, החליטה קהילת הקיבוץ ברוב של 70% לשוב הביתה במהלך חודש מרץ.[7]
ליד כביש הכניסה המערבית לקיבוץ נמצאת "גבעת מרדפי 1956" וממנה תצפית על הסביבה. על הגבעה – לוח הנצחה לשישה חללים, אנשי מקורות וחיילי נח"ל מקיבוץ ארז, שנפלו בתאריך 11 בנובמבר 1956 במרדף אחרי מסתננים שחדרו מרצועת עזה ורכבם עלה על מוקש.
ליד הקיבוץ פורחים בחודשים פברואר-מרץ מרבדי הכלניות האדומים המהווים אטרקציה תיירותית, סביבם מתרחש פסטיבל דרום אדום.
בסמוך לקיבוץ עובר שביל הנגב המערבי.
נתיב המוראלים
אטרקציה תיירותית נוספת הם ציורי הקיר (מוראלים) שנעשו על ידי שני אמנים מהעיר קוריינטס בארגנטינה. הם הגיעו ב-2007 בהזמנת חברי הקיבוץ ויצרו את המוראלים על קירות של מבנים מרכזים בקיבוץ. בשנת 2008 הם חזרו לבקשת הקיבוץ ויצרו את שדרת שבעת המינים.
חדר האוכל באור הנר עם המוראל "הדג" בתכנון האדריכלית ארנונה אקסלרוד
חדר האוכל
לוח הנצחה ב"גבעת מרדפי 1956" ליד אור הנר
מוראל - הנתינה
מוראל משפחה - קיבוץ
מוראל - עץ החיים
כניסה לשדרת שבעת המינים
שדרת שבעת המינים
חיטה
שעורה
גפן
רימון
תאנה
מרבדי כלניות אדומות ליד הקיבוץ, 2007
![Thumb](#/media/קובץ:לוח_הנצחה_ב"גבעת_מרדפי_1956".jpg)
- אור הנר, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- אור הנר, באתר המועצה האזורית שער הנגב
- דובי זכאי, טיול לשבת: דרום אמריקה בקיבוץ, באתר nrg, 9 באוקטובר 2009
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על קיבוץ אור הנר, בבלוג "חלון אחורי", 7 בספטמבר 2016
אור הנר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
