Loading AI tools
פוליטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם נְגוּסֶה (נולד ב-10 בפברואר 1958) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד ויו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לשעבר. הוא עובד סוציאלי ומשפטן. בעל תארים במשפטים, עבודה סוציאלית ודוקטור בחינוך, פעיל חברתי העוסק בקידום העלייה היהודית מאתיופיה ולשיפור איכות הקליטה של העולים בישראל.
נגוסה נולד בכפר במחוז צפון גונדר שבאתיופיה. הוא למד בתיכון פסילדס שבגונדר, עיר הבירה של המחוז ולאחר מכן עבד בבית יתומים בעיר שמומן על ידי גופי צדקה נוצריים וטיפל בילדים שאיבדו את הוריהם במהלך מלחמת האזרחים האתיופית. הוא עלה ארצה בשנת 1985 במסגרת מבצע משה. עבד במשך שנים רבות במחלקת הרווחה של עיריית ירושלים. כיהן כיו"ר נציגות הארגונים של עולי אתיופיה בישראל במשך מספר קדנציות[1] וממקימי איגוד הסטודנטים למען יוצאי אתיופיה בישראל.
נגוסה היה בין מקדמי העלאת 55,000 מבני הפלאשמורה על אף התנגדות הממשלה לכך[2][3]. במסגרת מאבקו להעלאת הפלשמורה ואיחוד משפחות עולים שנקרעו בין אתיופיה לישראל, ייסד ושימש בין השנים 1994–2015 כמנכ"ל עמותת "מכנף דרום לציון" - עמותה לעלייה וקליטה של יהודי אתיופיה, כמו כן הוא ממייסדי ופעילי הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה. את מאבקו בתחום העלייה המשיך גם כחבר הכנסת.
פעיל לאורך השנים בשילוב עולי אתיופיה בחינוך הממלכתי דתי, נאבק בקהילה ובממסד למען החינוך הדתי ובמיוחד למען קליטת אלפי ילדי העולים במוסדות הפנימיתיים של הישיבות התיכוניות והאולפנות. כפעיל מפלגת הליכוד[4] קידם נגוסה את חוק הייצוג ההולם בשירות הציבורי של בני הקהילה האתיופית[5][6] ואת חוק השידור הציבורי בשפה האמהרית[7] אשר הוביל להקמת ערוץ הטלוויזיה האתיופי הישראלי, IETV. הוא ממקימי ומנהלי "הפרויקט הלאומי", פרויקט משותף לממשלת ישראל, לסוכנות היהודית ולקהילות היהודיות בארצות הברית להצלחת קליטת עולי אתיופיה בישראל.
נגוסה בעל תואר ראשון במשפטים LLB מהמרכז האקדמי שערי משפט; בעל תואר ראשון ותואר שני בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית. בעל תואר שני ביזמות וחדשנות מאוניברסיטת סווינבורן לטכנולוגיה שבמלבורן, אוסטרליה. ובעל תואר שלישי בחינוך באוניברסיטת סאסקס שבאנגליה[8][9].
במשאל מתפקדי הליכוד (2005) הקים מטה להמרצת עולי אתיופיה מקרב חברי הליכוד להתנגד לתוכנית ההתנתקות.
נגוסה היה יו"ר מפלגת עתיד אחד בבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006. המפלגה חרתה על דגלה את נושא החינוך בראש ולאחריו את העלייה והקליטה. היא זכתה ל-14,000 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.
בבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009 הוצב במקום השמיני ברשימת הבית היהודי, אך הרשימה זכתה רק בשלושה מנדטים. בבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצב במקום ה-48 ברשימת הליכוד ישראל ביתנו מטעם הליכוד.
בבחירות לראשות העיר ירושלים ב-2013 התמודד ברשימת "הליכוד ביתנו" בהנהגת משה ליאון למועצת העיר, אולם הוצב במקום לא ריאלי.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 התמודד על מקום ברשימת הליכוד, הוצב במקום ה-27 השמור לעולה חדש[10], נבחר לכנסת ומונה ליו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.
זמן קצר לאחר בחירתו לחבר הכנסת, טרם מינויי לתפקיד יו"ר ועדה, תועד סרטון הווידאו בו נצפה שוטר מכה את החייל דמאס פקדה[11]. למחרת המקרה נפגש נגוסה עם דמאס פקדה ועורר מהומה ציבורית בנושא כאשר טען כי התנהגות השוטרים היא אכזרית[12][13]. בעקבות הפגנות יוצאי אתיופיה ובעקבות האירוע, יזם נגוסה את "חוק דמאס פיקדה" לתיעוד מעצרים, שהוא תיקון לחוק העונשין, אולם החוק טרם עבר עקב התנגדות המשרד לביטחון פנים[14]. כחודש לאחר הפגנות יוצאי אתיופיה, קרא נגוסה ליועמ"ש לחזור בו מההחלטה לסגור את התיק שנפתח כנגד השוטר שהכה את דמאס פקדה[15].
במרץ 2016 הכריז יחד עם חבר הכנסת דודי אמסלם שימנעו מלהצביע במליאת הכנסת עד שימצא תקציב ליישום הבאת "יוצאי זרע ישראל" מאתיופיה בהתאם להחלטת הממשלה[16], עוד בשנת 2016. עקב כך הממשלה איבדה את הרוב הפרלמנטרי של 61 חברי הכנסת עליו נשענה. החרם הסתיים לאחר כחודש בסיכום עם השניים על העלאת 1300 מבני הקהילות במהלך השנה.
נגוסה עמד בראש השדולה לקידום יחסי ישראל-אפריקה, במסגרת זאת קיים פגישות עם פוליטיקאים וחברי פרלמנט אפריקנים[17][18]. במסגרת זאת פעל נגוסה גם לשלב את יוצאי אתיופיה במערך הדיפלומטיה הישראלית[19].
בזמן הבחירות לכנסת ה-21 הגיע למקום ה-49 ולא נכנס לכנסת, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ירד נגוסה למקום ה-50 ברשימת הליכוד.
בדצמבר 2023 החליטה ממשלת ישראל למנות את נגוסה לשגריר ישראל באתיופיה.[20][21] ב-6 ביולי 2024 אישרה אתיופיה את מינויו של נגוסה לשגריר במדינתה.
ישנם המבקרים את ח"כ נגוסה כי הוא היה כבול להוראות הליכוד ובשל כך לא הצליח ממש את דרישות יוצאי אתיופיה הצעירים בישראל[22], מאידך חלק מן המתנגדים לעליית הפלאשמורה טוענים כי ח"כ נגוסה היה פעיל בנושא העלייה משיקולים פוליטיים וביניהם הרחבת כוחו הפוליטי בליכוד[23]. בנוסף, המתנגדים לעליית בני הפלאשמורה טוענים כי נגוסה העלה לארץ לא יהודים וכי הוא בעצמו היה פעיל מיסיון בעבר[24], זאת על סמך הטרמינולוגיה הנוצרית בה השתמש במכתבים שכתב כשעבד בבית היתומים בגונדר בשנות ה-80[25]. חבר הכנסת נגוסה הכחיש את הטענות במספר הזדמנויות שונות וטען כי מדובר בהשמצות[26].
בתוך מפלגת הליכוד הושמעה ביקורת כלפיו וכלפי חבר הכנסת דודי אמסלם לאור החרמת ההצבעות לאחר הקפאת העלייה מאתיופיה בטענה כי מדובר בהתנהלות חסרת אחריות[27]. בישיבה סגורה של סיעת הליכוד ששודרה בגלי צה"ל ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו את נגוסה על אי ההצבעות עם הקואליציה וטען כי ישנם שיקולים תקציביים וביטחוניים הקודמים לעלייה מאתיופיה[28]. מאידך, היו בתנועה שתמכו במהלך בטענה כי בעצם מאבקם על העלייה נאמנים חברי הכנסת לערכי מפלגת הליכוד, שהעלייה לישראל הוא אחד הבולטים שבהם[29][30], וגורמים נוספים טענו כי נגוסה לא יכול לוותר על ייצוג ציבור הבוחרים שלו[31].
נגוסה נשוי, אב לשתיים ומתגורר בשכונת פסגת זאב בירושלים. דובר עברית, אנגלית ואמהרית.
אברהם נגוסה, באתר הכנסת
אברהם נגוסה, ברשת החברתית פייסבוק
אברהם נגוסה, ברשת החברתית אקס (טוויטר).svg){kind=icon}
אברהם נגוסה, סרטונים בערוץ היוטיוב
ערוץ הכנסת - חידק פוליטי עם אברהם נגוסה, 29.3.16, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 30:23)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
