מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שאול |
הגייה* | shaul |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | שׁ־א־ל |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ שְׁאוּלָה, ר׳ שְׁאוּלִים, נ"ר שְׁאוּלוֹת |
סגירה
- שנלקח מבעליו בהסכמה, על־מנת להשיבו לאחר זמן.
- ”וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה הוּא שָׁאוּל לַיהוָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם לַיהוָה.“ (שמואל א׳ א, פסוק כח)
- ”וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל“ (מלכים ב׳ ו, פסוק ה)
גיזרון
- צורת בינוני פעול מהפועל שָׁאַל.
מידע נוסף
- יש המקפידים על ההבדל בין הפעלים שָׁאַל ולָוָה. השואל מבקש להחזיר למשאיל את הדבר הנשאל עצמו, בעוד הלווה מחזיר למלווה דבר אחר במקום מה שלווה. למשל, שאלתי את המסור מחברי (ולא לוויתי), שכנתי הלוותה לי שתי ביצים (ולא השאילה), הבנק הלווה לי כסף (ולא השאיל).
ראו גם
מידע נוסף השורש שׁאל, ניתוח דקדוקי לשורש ...
השורש שׁאל |
השורש שׁ־א־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | לבקש. לקיחת חפץ לשימוש בהבטחה להשיב. לעורר ספק. |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים
שׁ־א־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
שָׁאַל |
שׁוֹאֵל
(ב׳ פעוּל: שָׁאוּל) |
יִשְׁאַל |
שְׁאַל |
לִשְׁאֹל |
נִפְעַל |
נִשְׁאַל |
נִשְׁאָל |
יִשָּׁאֵל |
הִשָּׁאֵל |
לְהִשָּׁאֵל |
הִפְעִיל |
הִשְׁאִיל |
מַשְׁאִיל |
יַשְׁאִיל |
הַשְׁאֵל |
לְהַשְׁאִיל |
הֻפְעַל |
הֻשְׁאַל |
מֻשְׁאָל |
יֻשְׁאַל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
סגירה