קהה

קָהָה [גם קֵהָה]

1. לשון המקרא סר חודו

   • מהתנ"ך: "בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בּסֶר וְשִׁנֵּי בָּנִים תִּקְהֶינָה. כִּי אִם אִישׁ בַּעֲווֹנוֹ יָמוּת, כָּל הָאָדָם הָאוֹכֵל הַבּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו." ( לא)
   • ”אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה.“ (קהלת י, פסוק י)

גיזרון

נראה שבמקורו כמו כהה והוראתם עניין חולשה.

ראו גם

• חֻדַּד, התחדד.
• מֹרַק
• לֻטַּשׁ

קֵהֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קהה
הגייה*	kehe
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ק־ה־י/ה
דרך תצורה
נטיות	נ׳ קֵהָה, ר׳ קֵהִים, נ"ר קֵהוֹת

1. בעל צורה עמומה, חלושה, שאינו חד, בעל קצה עגלגל.

   • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
     רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

2. בהשאלה מן (1): מנוסח בצורה שאינה ברורה; נעדר פואנטה.

גיזרון

• השוו לארמית: קְהָא.^[1]
• קרוב אל כהה שמשמעותו (המקורית) חולשה, אך הוראת שתי המילים התבדלה למשמעויות שונות.

צירופים

• זוית קהה

נגזרות

• קהיון
• קֵהוּת
• יקהה (יקהת עמים יקהת אם)

מילים נרדפות

• עמום, מעורפל (2)

ניגודים

• חד (1,2)
• חריף (2)

תרגום

• אנגלית: blunt‏, dull‏‏‏‏
• צ׳כית: tupý‏‏‏‏ (1), mdlý‏, mlhavý‏‏‏‏ (2)

סימוכין

1. ↑  "קהה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6949)