השורש כהה במקרא ובלשון חז"ל פירושו חולשה.- יד כהה (מנחות לז, פסיקתא זוטרתא שמות בא יג טז) רוח כהה (ישעיה סא ג)
גם בצבע, צבע כהה הוא צבע חלש. 'בהרת כהה' דהיינו שצבעה אינו עז, אך כיון שבהרת צבעה לבן - הבהרת הכהה היא פחות לבנה. מכאן השתרש כהה במובן של חוזק הצבע הנוטה לשחור, במובן ההפוך מן המשמעות המקורית שצבע כהה פירושו צבע חלש.
היפוכה של המילה כהה במקורות הוא עַז, או עמוק חזק, בולט[1]. יתכן גם שהמשמעות בת ימינו נוצרה מהפסוק הנ"ל (פשתה כהה) שמשמעו חשוך ומיעוט אור. אפשרות נוספת מהפועל כָּהָה בביטוי כהו עיניו דהיינו שניטל אורן וחשכו, מכאן שהצבע החשוך יותר ונוטה לשחור יקרא כהה.
ראו שולחן ערוך יו"ד קצ"ח "עמוק או כהה" בהרחבה הרמב"ן והרשב"א בפירושם לנדה דף כ' שם הביאו שיטת הרשב"ם למילה דהה שהוא צבע חזק ושחור יותר ונימוקיו ודחו את דבריו