מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | נוכל |
הגייה* | nokhel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־כ־ל |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | נ׳ נוֹכֶלֶת, ר׳ נוֹכְלִים |
סגירה
- לשון המקרא מי שגורם לזולת להאמין בדבר שקר למטרות רווח אישי.
- ”וְאָרוּר נוֹכֵל וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר, וְנֹדֵר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת לַאדֹנָי; כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי, אָמַר יהוה צְבָאוֹת, וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם.“ (מלאכי א, פסוק יד)
- ”יצוין בהדגשה, כי קורט אייזנזטט לא היה אדם נוכל, לא הרפתקן, לא איש מזימות. הוא קיים מה שהבטיח.“ (דרך הגאולים: סיפור מימי העפלה והגנה, מאת שלמה רילף, בפרויקט בן יהודה)
- ”חושב לפי תומו, כי הכל בסדר. ואותה הוא מעמיד במצב של שקרנית נוכלת, הפוזלת לכיסי ידידיו…“ (ריסי ידידות, מאת יעקב הורוביץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”הא לכם נוכלת הבאה לסחוט מהם כסף. היום תסחט עשרה סוּ, מחר עשרים, ולא יהא עוד סוף לדבר“ (זֶ'רבֶז, מאת אמיל זולא, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
ראו גם
מידע נוסף השורש נכל ...
השורש נכל |
השורש נ־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים
נ־כ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
נָכַל |
נוֹכֵל |
|
|
|
נִפְעַל |
-אין- |
|
|
|
|
הִפְעִיל |
-אין- |
|
|
|
|
הֻפְעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
נִכֵּל |
מְנַכֵּל |
יְנַכֵּל |
נַכֵּל |
לְנַכֵּל |
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְנַכֵּל |
מִתְנַכֵּל |
יִתְנַכֵּל |
הִתְנַכֵּל |
לְהִתְנַכֵּל |
|
|
סגירה