מדינה

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדינה
הגייה^*	medina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־ו־ן
דרך תצורה	משקל מַקְטֵלָה
נטיות	מְדִינָה, ר׳ מְדִינוֹת, מְדִינַת⁻

סגירה

לשון המקרא ישות ריבונית גאוגרפית בעלת גבולות מוגדרים לערך.
- ”וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה.“ (אסתר א, פסוק א)
- ”וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ, בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ.“ (אסתר ג, פסוק יב)
לשון המקרא מחוז נפרד, נפה.
- ”וַיִּפְקֹד אֶת נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת“ (מלכים א׳ כ, פסוק טו)
לשון חז"ל שאר ארץ ישראל, מקום שאינו מקום המקדש.
- "לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד" (משנה)

מן דין, חוק: 'איפה שחל הדין', בדומה לאנגלית jurisdiction (לטינית iurisdictio) מן גניטיב iuris 'דין'. ארמית: מְדִינְתָּא – פרובינקיה, עיר או מדינה; ערבית: مَدِينَة (מָדִינָה) – עיר.

ערך בוויקיפדיה: מדינה

ציטוטים בוויקיציטוט: מדינה

מידע נוסף השורש דון, ניתוח דקדוקי לשורש ...

השורש ד־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא עפ"י גזרת השלמים, יתר הנטייה נעשית עפ"י גזרת נע"ו/י .

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	קביעת זכיות וחובות בין אדם לחברו, חריצת משפט
גזרה	גזרת נע״ו/י^שגוי?
הופיע לראשונה בלשון	במקרא

בבניין קל הנטייה מותרת לפי שתי דרכים- לפי ע"ו או לפי ע"י, דהיינו: לָדוּן וְגַם לָדִין, אָדוּן וְגַם אָדִין, תָּדֹנָּה וְגַם תָּדֵנָּה, דּוּנוּ וְגַם דִּינוּ וכולי (במקורות ניטה בייחוד לפי ד־י־ן).
בבניין התפעל הנטייה נעשית בהידמות הדל"ת לתי"ו או בלעדיה, דהיינו: לְהִתְדַּיֵּן אוֹ לְהִדַּיֵּן, תִּתְדַּיְּנִי אוֹ תִּדַּיְּנִי, מִתְדַּיְּנִים אוֹ מִדַּיְּנִים וכלי.
בבניין נפעל קיימות שתי דרכֵי הטיה: המקראית- נָדוֹן או התלמודית- נִדּוֹן. ההבדל ניכר רק בעבר ובבינוני, יתר הנטיות מזדהות.

סגירה

מְדִינָה