מידע נוסף ניתוח דקדוקי - פועל ...
סגירה
- לשון המקרא הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.
- ”וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (ישעיהו יא, פסוק יב)
- ”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות ד, פסוק כט)
- "וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק, "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"
- יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.
- נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.
- לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.
- ”וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים“ (רות ב, פסוק ז)
- הביא דבר ממקום שבו הוא אינו שמור למקום שבו ישמר.
- ”לא תראה את שור אחיך נדחים..ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אותו“ (דברים כב, פסוקים א – ב)
- לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.
- ”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ו)
- ”...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ז)
- אָבַד וָמֵת.
- ”אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ; רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף“ (איוב לד, פסוק יד)
- לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.
- ”אָסַפְתָּ כָל-עֶבְרָתֶךָ; הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ“ (תהילים פה, פסוק ד)
- "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (ל)
- (ימאות) אסף מפרשים: גָּלַל או הוריד מפרשים.
- "לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נטוי אל צד החסי, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 66)
גיזרון
- 5. יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu. המשמעות היא כמו ב־4, כיוון שהמצורע היה משולח מן המחנה, והבראתו היא השבתו אל המחנה.
- 8. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
ראו גם
מידע נוסף השורש אסף ...
השורש אסף |
השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים
א־ס־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָסַף |
אוֹסֵף
(ב׳ פעוּל: אָסוּף) |
יֶאֱסוֹף |
אֱסוֹף |
לְאֱסוֹף |
נִפְעַל |
נֶאֱסַף |
נֶאֱסָף |
יֶאָסֵף |
הֵאָסֵף |
לְהֵאָסֵף |
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אֵסֵּף |
מְאַסֵּף |
יְאַסֵּף |
אַסֵּף |
לְאַסֵּף |
פֻּעַל |
אֻסַּף |
מְאֻסָּף |
יְאֻסָּף |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַסֵּף |
מִתְאַסֵּף |
יִתְאַסֵּף |
הִתְאַסֵּף |
לְהִתְאַסֵּף |
|
|
סגירה
מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | אסף |
הגייה* | asaf |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ס־ף |
דרך תצורה | |
נטיות | |
סגירה
- שם פרטי לזכר.
- ”וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר“ (ישעיהו לו, פסוק ג)
- ”שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף“ (תהלים פג, פסוק א)
מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | אוסף |
הגייה* | osef |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ס־ף |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ אֳסָפִים; אֹסֶף־ |
סגירה
- קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.
- קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
- חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: אוסף |
מידע נוסף השורש אסף ...
השורש אסף |
השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים
א־ס־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָסַף |
אוֹסֵף
(ב׳ פעוּל: אָסוּף) |
יֶאֱסוֹף |
אֱסוֹף |
לְאֱסוֹף |
נִפְעַל |
נֶאֱסַף |
נֶאֱסָף |
יֶאָסֵף |
הֵאָסֵף |
לְהֵאָסֵף |
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אֵסֵּף |
מְאַסֵּף |
יְאַסֵּף |
אַסֵּף |
לְאַסֵּף |
פֻּעַל |
אֻסַּף |
מְאֻסָּף |
יְאֻסָּף |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַסֵּף |
מִתְאַסֵּף |
יִתְאַסֵּף |
הִתְאַסֵּף |
לְהִתְאַסֵּף |
|
|
סגירה
מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | asof |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | א־ס־ף |
דרך תצורה | |
נטיות | |
סגירה
- לשון המקרא האיזור שבין השער לכניסה למבנה
- ”מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן עַקּוּב--שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר, בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים“ (נחמיה יב, פסוק כה)
- ”לַמִּזְרָח, הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה; {ס} וְלָאֲסֻפִּים, שְׁנַיִם שְׁנָיִם“ (דברי הימים א׳ כו, פסוק יז)
גיזרון
- קרוב לסַף. מקביל לאכדית בהגיית asuppu בהוראת: מבנה ארעי שהיה פחות עמיד מבית, ונבנה בסמוך לבית רשמי. ולארמית: אסוף, אספיא בהוראת: מסדרון, מפתן.
קישורים חיצוניים
|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסף |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר