נשא
מוויקימילון, המילון החופשי
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נשא |
| שורש וגזרה | נ־שׂ־א, גזרת חפ"נ וגזרת נל"א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הֵרִים לַגֹּבַהּ.
- ”וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם“ (במדבר יג, פסוק כג)
- ”וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת / יִשְׂאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה / אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה / בְּשַׁיָּרוֹת הַחֲסִידוֹת.“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- באפשרותה של המעלית לשאת עד ארבעה עשר נוסעים.
- הֵרִים וְהֶעְתִּיק לְמָקוֹם אַחֵר.
- הֵרִים קוֹלוֹ, הִשְׁמִיעַ בְּקוֹל רָם.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, פְּקֹד כָּל-בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמָעְלָה; וְשָׂא אֵת מִסְפַּר שְׁמֹתָם“ (במדבר ג, פסוק מ)
- ”וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר-גְּרִזִים, וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ, וַיִּקְרָא...“ (שופטים ט, פסוק ז)
- ”... וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יד)
- ”וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה“ (ישעיהו יד, פסוק ד)
- בעקבות ההתרחשויות האחרונות שר הביטחון יישא הערב נאום.
- לשון המקרא רָחַשׁ מְחִילָה, סָלַח.
- סָבַל, לָקַח עַל עַצְמוֹ.
- ”אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם“ (ישעיהו נג, פסוק ד)
- ”רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי“ (תהלים כה, פסוק יח)
- ”אַל יֵאוּשׁ עוֹבֵד, דַּע בְּעֹל לָשֵׂאת / זֶרַע הֶעָתִיד עָמֹק בַּמַּעֲנִית!“ (שִׁיר קוֹצְרֵי הָעֵמֶק, מאת עמנואל לין בזֶמֶרֶשֶׁת)
- בהשאלה: קִבֵּל תְּכוּנָה, מְאַפְיֵן, תֹּאַר וְכַדּוֹמֶה.
- המקום נושא את השם משנת 43 לפני הספירה.
- הֵכִיל דְּבַר־מָה, בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי אוֹ מֻפְשָׁט.
- בָּא בִּבְרִית הַזּוּגִיּוּת.
- לשון המקרא הִצִּית, הֶעֱלָה בְּאֵשׁ.
- ”וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם; וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו“ (שמואל ב׳ ה, פסוק כא)[1]
- [מליצה] קִבֵּל עֹנֶשׁ עַל מַעֲשׂוֹ.
- ”וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן, וָמֵתוּ...“ (שמות כח, פסוק מג)
- ”...יָצָא מִבֵּין מִשְׁמַר-עָלָיו / וַיְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ / מִי לֹא-יִשְׁתֶּה יֵינוֹ עָלָיו / הָאִישׁ הַהוּא יִשָּׂא חֶטְאוֹ“ (כָּתְנוֹת פַּסַּים, מאת משה אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
- הִצְמִיחַ.
- ”אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי, כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר: כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ, תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם“ (יואל ב, פסוק כב)
- ”דבר אחר ועלית מיכן לבית הבחירה שלא יבנה אלא בגובהו של עולם מאי טעמא כי בהר קדשי בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי...“ (ירושלמי, מסכת סנהדרין – דף נה, עמוד יא)
- לשון המקרא (נָשָׂא מֵעַל) הֵסִיר מִן.
- ”מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי; נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת“ (שיר השירים ה, פסוק ז)
גיזרון
- מן המקרא.
- (2),(5),(6),(7),(10) :תיבת "נשא" העברית מקבילה למילה ביוונית עתיקה (ושמצויה אף כהלחם בשמה של היצירה: "נוספרטו") בהגיית: נוֹשְֹאֹס (νόσος) בהוראת נשא (מחלה), וגם בהוראת סבל.
- (8) לשונה של מגילת רות היא בעיקרה לשון המקרא הקלאסית האופיינית לרובד עברית קדומה של תקופת בית ראשון, אך עם זאת כמה מלים וביטויים כמו "נשא-אשה" (במקום "לקח-אשה" ברובד עברית קדומה) מעידים על תקופה מאוחרת בהרבה
- ”וַישימות (יַשִּׁי מָוֶת), עָלֵימוֹ--יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים: כִּי-רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם“ (תהלים נה, פסוק טז) - תיבת "וישימות" התמוהה נוצרה כאשר מעתיקי המקרא התחבטו בעבר כיצד להעתיק את הצירוף המקראי: יַשִּׁיא מָוֶת, תחת זאת הונצחו שתי האפשרויות הכנראה שגויות המופיעות בפסוק לעיל. השוו: ”הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי“ (בראשית ג, פסוק יג) יתכן גם: ישימון (במקום ישימות)
צירופים
- קשה מנשוא
- נושא כלים
- נושאת מטוסים
- נשא אשה
- נשא באחריות
- נשא בתוצאות
- נשא עיניים
- נשא כפיים
- נשא נפשו
- נשא חן
- נשא ברכה
- נשא קל וחומר
- נשא פרי
- נשא דברים
- נשא ונתן
- נשא פנים
- נשא ידו
נגזרות
מילים נרדפות
תרגום
ראו גם
- השיא
- התנשא
הערות שוליים
- השורש נש"א בפסוק זה מבואר בתלמוד הירושלמי במשמעות "העלאה באש" למשל: "כתוב אחד אומר ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו וכתוב אחד אומר ויאמר דוד וישרפו באש..." (תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה, דף י"ט, פרק ג'). לעומת זאת, בתלמוד הבבלי מפרשים את השורש נש"א בפסוק זה כבמשמעות הראשונה "העתקה ממקום אחד לאחר", למשל: "ומתרגמינן תזרינון ורוח תטלטלינון אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר וישרפו באש ומדלא כתיב וישרפם וישאם ש"מ וישאם ממש מכל מקום..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה, דף מ"ד, א' גמרא)
| השורש נשׂא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
