תכונה (פילוסופיה)

בפילוסופיה, תכונה היא מאפיין מופשט של ישות. לשום תכונה אין משמעות בפני עצמה, אלא בהסתכלות על אובייקטים שמאופיינים על ידיה. למשל, עגבנייה היא אדומה ולכן היא מאופיינת על ידי תכונת האדמומיות. אולם לא ניתן להבין מה היא תכונת האדמומיות אלא על ידי הסתכלות על חפצים אדומים.

ערך מחפש מקורות

תכונה נבדלת מ"קבוצה" בכך שהיא אינה מכילה את העצמים שמאופיינים אליה. למשל: כל הפריטים האדומים נכללים בקבוצת הפריטים האדומים, אך אינם חלק מ"תכונת האדמומיות".

סוגי תכונות בפילוסופיה

תכונות "מהותיות" ("עצמותיות") ותכונות "מקריות"

על פי אריסטו, כל התכונות בעולם מתחלקות לתכונות "מהותיות" או "עצמותיות", שהן חלק בלתי נפרד מהאובייקט, ולתכונות "מקריות", שאינן מגדירות את מהות האובייקט.

לדוגמה:

• התכונה "חוכמה" היא תכונה מקרית של פילוסופים, שכן רובם ככולם אכן חכמים, אבל ניתן לדמיין גם פילוסוף טיפש. התכונה "עיסוק בפילוסופיה" היא תכונה מהותית, שכן פילוסוף היפותטי שאינו עוסק בפילוסופיה אינו נחשב לפילוסוף.
• הצופר הוא מקרי במכונית, שכן גם בלעדיו המכונית תהיה מכונית. לעומת זאת, ההגה וכן מספר גלגלים מינימלי, הם עצמותיים למכונית.

תכונות "דטרמיננטיות" ותכונות "בנות פירוט"

הלוגיקן הבריטי ויליאם ג'ונסון הבדיל בין "תכונות דטרמיננטיות", לבין תכונות "בנות פירוט"^[1] שמוגדרות ידי תכונות אחרות.

למשל: הצבע "אדום" הוא תכונה דטרמיננטית, בעוד שמושג "גדול" הוא תכונה בת פירוט, כי הוא מורכב מתכונות כמו "גבוה", "רחב", "כבד" או "מורכב מהרבה אטומים".

גם הפילוסוף ג.א. מור עשה הבדלה דומה, והגדיר את המושג "כשל נטורליסטי" כבלבול בין תכונה דטרמיננטית לתכונה בת פירוט.

תכונות על פי דניאל דנט

הפילוסוף דניאל דנט הבדיל בין תכונות שמתקיימות בעצמן (גם אם לא שמים לב אליהן) לבין תכונות שמתקיימות רק לאחר שמישהו הכריז על קיומן.

למשל: "אדמומיות" היא תכונה מהסוג הראשון, כי חפצים אדומים הם אדומים גם כשאיש לא שם לב לכך. התכונה "חשוד ברצח" היא תכונה מהסוג השני, כי אדם חשוד ברצח רק כאשר מישהו חושד בו ברצח.

תכונות קיימברידג'

שאלה נוספת נוצרת סביב מה שמכונה "תכונות קיימברידג'", שהן תכונות שאינן מוסיפות מידע חדש על האובייקט. למשל התכונה "בעל תכונות" (כמו במשפט "לדני יש תכונות כלשהן"). ישנו ויכוח נרחב על תקפותן של תכונות כאלה.

פילוסופים רבים טוענים שקיום הוא "תכונת קיימברידג'", ושלאמירה "השולחן קיים" אין משמעות. זו היא אחת הגישות המודרניות המשלבות אונטולוגיה עם פילוסופיה של הלשון.

תכונות בלשון ובפילוסופיה של הלשון

בתחום הלשוני, התכונות מיוצגות על ידי נשואים. לעיתים על ידי נשוא שמני (למשל במשפט- "העגבנייה אדומה") ולעיתים על ידי נשוא פועלי (למשל במשפט "הילד שוקל חמישים ק"ג).

למרות זאת, לא כל נשוא מתאר תכונה. הערבוב בין נשוא לתכונה יצר בעיות רבות בפילוסופיה של הלשון, והוביל לפרדוקסים רבים, המפורסמים שבהם הם פרדוקס הספר והפרדוקס של גרלינג-נלסון.

תכונות במתמטיקה

במסגרת קבוצה כלשהי, תכונה של איבריה היא פונקציה מציינת מהקבוצה. הפונקציה קובעת לגבי כל איבר האם הוא מקיים את התכונה או לא. למשל התכונה "להיות זוגי" במסגרת המספרים הטבעיים מתאימה לכל מספר שמתחלק ב-2 את הערך 1 ולכל מספר אחר את הערך 0. מכיוון שקיימת פונקציה מציינת לכל תת קבוצה, כל קבוצה של איברים מקיימת "תכונה" כשלהי במובן המתמטי, גם אם מבחינה פילוסופית או לשונית אין לאיברים דבר במשותף.

הערות שוליים

1. determinable properties