Loading AI tools
סופר בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רואלד דאל (באנגלית: Roald Dahl; 13 בספטמבר 1916 – 23 בנובמבר 1990) היה סופר בריטי. נודע בכתיבת ספרי הילדים "צ'ארלי ומפעל-השוקולד", "ג'יימס והאפרסק הענק", "מטילדה" ו"העי"ג". היה ידוע בדעותיו האנטי-ישראליות ואף האנטישמיות.
דאל כשהיה בן 37, צולם באפריל 1954 | |
לידה |
13 בספטמבר 1916 Llandaff, קארדיף, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
23 בנובמבר 1990 (בגיל 74) אוקספורד, הממלכה המאוחדת |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
מקום קבורה | Great Missenden |
מקום לימודים | בית הספר רפטון, The Cathedral School, וסטון-סופר-מר |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | ספרות אימה, פנטזיה, מיסטיציזם, ספרות ילדים |
יצירות בולטות | דני אלוף העולם, צ'רלי והשוקולדה, מטילדה (ספר). |
תקופת הפעילות | מ-1942 |
הושפע מ | צ'ארלס דיקנס, יונאס לי, רודיארד קיפלינג, פרדריך מאריאט, ססיל סקוט פורסטר, ויליאם מייקפיס תאקרי |
השפיע על | מאירה ברנע-גולדברג |
בן או בת זוג |
|
צאצאים | אוליביה דאל, Theo Dahl, Ophelia Dahl, Tessa Dahl, Lucy Dahl |
פרסים והוקרה | |
www | |
רואלד דאל נולד בקארדיף שבויילס שבממלכה המאוחדת, להורים ממוצא נורווגי-נוצרי. בהיותו בן שלוש מתה אחותו בת השבע ממחלה בתוספתן, ובגיל ארבע התייתם מאביו, שמת מדלקת ריאות בגיל 57. בגיל שמונה נשלח לפנימייה בחוף הדרום-מערבי של אנגליה, שלימים תיאר כזוועתית, בעלת משמעת קשה ביותר, שאסור היה לדבר בה או לרוץ במסדרונות, הייתה חובה לשמור על הסדר, והפרת החוקים הייתה גוררת זימון למנהל ומכות אכזריות במקל.
בגיל שלוש-עשרה עבר לפנימייה בדרבישייר, שהוא תיאר לימים בתיאורים זוועתיים עוד יותר והשווה אותה לאינקוויזיציה הספרדית. בפנימייה זו העניש לא רק המנהל עד זוב דם (תוך שהקורבן נדרש לנקות את דמו), אלא הייתה גם ענישה סאדיסטית בידי התלמידים המבוגרים יותר. דאל לא הצטיין בכתיבה בבית הספר, ובתעודות קיבל הערות על חוסר יכולתו להעלות את מחשבותיו על הכתב, על דלות אוצר המילים שלו ועל מיעוט רעיונותיו.[1]
דאל סירב ללמוד באוניברסיטה ונסע לאחר סיום בית הספר לעבוד במזרח אפריקה בחברת הנפט "של". בשנים אלה סייר באפריקה והכיר את בעלי החיים השונים שיתאר בספריו ברבות הימים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוכשר כטייס בחיל האוויר הבריטי ושירת בטייסת מטוסי גלוסטר גלדיאטור. בשנת 1940 נאלץ מטוסו של דאל לנחות נחיתת חירום והתרסק מעל סלע ענק במצרים. דאל נפצע קשה והיה מאושפז שישה חודשים. כתוצאה מתאונה זו סבל מכאבים בגבו בשארית חייו. עם חזרתו לשירות ב-1941 נשלח ליוון ומשם לכרתים, למצרים ולארץ ישראל, אולם כתוצאה מפציעתו ב-1940 נאלץ להפסיק לטוס ונשלח לבריטניה ואחרי כן לשגרירות בריטניה בארצות הברית. בשנת 1942 פנה אליו הסופר א.מ. פורסטר שביקש לכתוב סיפור קצר על התרסקות מטוסו. דאל הבטיח לפורסטר כי יסייע בידו בכתיבה ויעלה את עובדות התאונה על הכתב, ושלח לפורסטר סיכום קצר. פורסטר התרשם כל כך מהסיכום, שהחליט לשלוח אותו לפרסום ללא עריכה, ופרסום זה הפך את דאל בן לילה לסופר.[2]
דאל התגורר בארצות הברית מתחילת שנות החמישים ועד 1960. הוא היה נשוי לשחקנית האמריקאית פטרישה ניל ונולדו להם חמישה ילדים. בתו הבכורה אוליביה דאל מתה בגיל שבע וחצי מחצבת, ובנו תיאו דאל נפצע קשה בתאונה.
היה ידוע בדעותיו האנטי-ישראליות ואף האנטישמיות.[3] במלחמת לבנון הראשונה אמר כי אפשר להשוות את ראשי מדינת ישראל, מנחם בגין ואריאל שרון לאדולף היטלר והרמן גרינג. הוא התבטא במקומות אחרים על כך שמעולם לא ראה יהודים בקו הקדמי במלחמה, והוסיף שיהודים מעוררים שנאה בגלל יחסם כלפי לא-יהודים, ואפילו היטלר המתועב לא נטפל אליהם סתם כך.[4]
בשנת 2020 פרסמה משפחתו דברי התנצלות באתר שלו, על הערותיו האנטישמיות[5]: "משפחת דאל וחברת הסיפורים של רואלד דאל מתנצלים עמוקות על הפגיעה המתמשכת והמובנת שנגרמה על ידי כמה מהצהרותיו של רואלד דאל. ההערות הללו, המושפעות מדעות קדומות, אינן מובנות לנו ועומדות בניגוד מוחלט לאיש שהכרנו ולערכים העומדים בלב סיפוריו של רואלד דאל, שהשפיעו לטובה על דורות רבים של אנשים צעירים".
לאחר סיפורו הקצר הראשון ב-1942 חדל דאל מלכתוב סיפורים המבוססים על אירועים אמיתיים והחל בכתיבת סיפורים דמיוניים. אחד מסיפוריו הקצרים הראשונים של דאל ב-1943 היה סיפור ילדים על הגרמלינים (יצורים קטנים שעליהם סיפר כי הם ולא האויב אחראים לפגיעות במטוסים). סיפור זה זכה בן לילה להצלחה. חברת הסרטים המצוירים דיסני החלה, אך לא סיימה, לערוך סרט ארוך המבוסס עליו, ודאל החל להתיידד בעקבותיו עם נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט ואשתו אלינור רוזוולט, שאף הקריאה את הסיפור לנכדיה.
דאל הפסיק לכתוב לילדים, ועד 1961 כתב בעיקר סיפורים למבוגרים, שהיו בדרך כלל קצרים ומקבריים.
בשנת 1961 חזר לכתיבת ספרי ילדים בספר ג'יימס והאפרסק הענקי, ומאז פרסם ספרי ילדים רבים. דאל ציין כי לולא ניסיונו כהורה, לא יכול היה לכתוב ספרי ילדים. לצד זאת ציין דאל גם כי ניתן לכתוב ספרי ילדים בכל נושא ובלבד שיהא הומוריסטי.
ספרי הילדים של דאל הם בעלי מבנה קווי של בעיה ההולכת ומחריפה, עד שהיא באה לפתרונה המוצלח בסוף טוב, שבו הדמויות הטובות זוכות לגמול והרעות לעונש. ספרי הילדים כוללים במקורם שימוש בשפה המותאמת לילדים תוך שימוש במצלול, לצד דימויים ומטפורות רבות.
ביתו של דאל הקרוב ללונדון הפך למוזיאון המיועד בעיקר לילדים. במוזיאון זה משחקים ילדים בהצגות על בסיס ספריו ולומדים על ילדותו וספריו.[6]
עד אמצע שנות השבעים לא זכו ספרי הילדים של דאל להפוך לרבי מכר בבריטניה, ולמעשה הצליחו בתחילה יותר בארצות הברית.[7]
כיום ספרי הילדים של דאל הם מספרי הילדים הנמכרים ביותר בבריטניה (שם נמצא בסקרי ילדים כי בקבוצת הגיל 7–11 ששת ספרי הילדים הפופולריים ביותר היו של דאל ובקבוצת הגיל 11–14 שישה מתוך עשרת ספרי הילדים היו של דאל[8]). עד שנת 2006 נמכרו חמישים ספריו בכמאה מיליון עותקים, כאשר ספרו הפופולרי ביותר הוא "צ'ארלי ומפעל השוקולד" שנמכר ב-13 מיליון עותקים.
על ספרי הילדים של דאל הושמעה ביקורת נוקבת בסוף המאה העשרים בגין היותם כוללים סטריאוטיפים גזעניים, שוביניסטיים, תוך שהם מעודדים התנהגויות בלתי מוסריות כגנבה.[9] ביקורת אחרת שהושמעה על ספריו היא שהם מציגים חברת מבוגרים המלאה במבוגרים המזניחים את ילדיהם[10] וכנגד זאת מעודדת מעשי התעללות ונקמה של ילדים במבוגרים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.