עמנואל לוטם

עמנואל לוטם (1944 – 6 בינואר 2024)^[1] היה מתרגם ישראלי. אחד המתרגמים הפוריים ביותר לעברית בתחום המדע הפופולרי, המדע הבדיוני והפנטזיה, ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ויושב הראש שלה בשנים 1996–2002.

עמנואל לוטם

לידה	1944 תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	6 בינואר 2024 (בגיל 80 בערך) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה	עברית

עמנואל לוטם בפסטיבל אייקון 2016

ביוגרפיה

לוטם היה בעל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב מהפקולטה למדעי החברה, תואר שני ושלישי מאוניברסיטת לונדון מבית הספר ללימודי מזרחנות ואפריקה ומבית הספר לכלכלה, בהתאמה.

הרצה בחוג לארצות מתפתחות באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן עבד במשרד החוץ, ראשית בתור חוקר, לאחר מכן בתור קונסול לעניינים אקדמאיים בניו יורק, ולבסוף בתור יועץ לשגרירות ישראל בפרטוריה (דרום אפריקה). החל לעסוק בתרגום ובעריכה בשנת 1976.

היה ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ועמד בראשה שנים רבות.

בשנת 1998 ערך את תרגומה של רות ליבנית ל"שר הטבעות" והוסיף לו תרגום של הנספחים, כולל אלו העוסקים בבלשנות שפות הארץ התיכונה. היה זה אחד מהפרויקטים הגדולים והשאפתניים ביותר שלו, אך גם השנויים ביותר במחלוקת. הוא שינה חלק מהמונחים והתעתיקים, וזכה על כך לשבחים כמו גם ביקורת, כמו במקרה של עלפים במקום בני לילית וגמדאים במקום גמדים, וכן במקרים של טעויות שונות בשפה העברית^[2][3][4][5].

בשנת 2003 התמנה לעורך המדעי של אנציקלופדיה ynet, וכיהן בתפקיד זה שנים אחדות.

תרגם בסך הכל כ-400 כותרים (נכון ליולי 2006).

נפטר ב-6 בינואר 2024.

מתרגומיו

פנטזיה

• "הסילמריליון", "סיפורים שלא נשלמו" ו"ילדי הורין", "סיפורם של ברן ולותיין" ו"מפלת גונדולין" מאת ג'.ר.ר. טולקין, וכן עריכה והרחבה של תרגומה של רות לבנית ל"שר הטבעות" של אותו מחבר.
• "המארג" מאת קלייב בארקר.
• "רשומות רומח הדרקון" מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן.
• "שם הרוח" מאת פטריק רותפס.

מדע בדיוני

• "החלום בטירת מיידן" מאת כריסטופר פריסט.
• "פני מועדות לכוכבים", "אקסטרו", מאת אלפרד בסטר.
• "עולם טבעת", "מהנדסי הטבעת", "מגונן", "הזרוע הארוכה של גיל המילטון", "מתנה מכדור-הארץ", "עולם של פטאאבים" ועוד, מאת לארי ניבן.^[6]
• "מדרך רגל", "נפילת המלאכים" מאת לארי ניבן וג'רי פורנל.^[6]
• "כוכב כפול", "הדלת המוליכה אל הקיץ", "לוחמי החלל", "החתול העובר דרך קירות", "ששת" ועוד, מאת רוברט היינליין.^[7]
• "חולית", "כופרי חולית" ו"בית הלשכה חולית" מאת מאת פרנק הרברט.
• "בטרם המוסד", "המוסד והארץ", "נמסיס", "רובוטים ואימפריה", "שקיעה (ספר)" ו"ילד האתמול" מאת אייזק אסימוב.
• "שוליית הלוחם" מאת לויס מקמסטר בוז'ולד.
• "צד שמאל של החושך" מאת אורסולה לה גווין.
• "טרף" ו "פארק היורה" מאת מייקל קרייטון.
• "שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש" מאת דאגלס אדמס.
• "טרילוגיית אילומינטוס": "העין בפירמידה", "התפוח הזהוב" ו"רהב" מאת רוברט שיי ורוברט אנטון וילסון.^[8]
• "נסיכת מאדים" מאת אדגר רייס בורוז.
• "טירת אוטרנטו" מאת הוראס וולפול.
• "תלת עולמי" מאת א"א "דוק" סמית.
• "טרילוגיית השניונית": "יושרה שניונית", "חרב שניונית" ו"חמלה שניונית" וספר נוסף "מקור ראשוני" מאת אן לקי.^[9]
• "ההופכים את עורפם לאומלאס" מאת אורסולה לה גווין
• "איים ברשת" ו"משקפי שמש כסופים: אנתולוגיה פאנקיברנטית" מאת ברוס סטרלינג.

מדע פופולרי

• "קיצור תולדות הזמן", "חורים שחורים, גורי-יקומים ומסות אחרות" ו"תוכנית אב" מאת סטיבן הוקינג.
• "כאוס" מאת ג'יימס גליק.
• "עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה" מאת קארל סייגן.
• "חיתוך הזהב – קורותיו של מספר מופלא", "שפת הסימטריה: המשוואה שלא נמצא לה פתרון" ו"האם אלוהים הוא מתמטיקאי?" מאת מריו ליביו.
• "הגן האנוכיי", "השען העיוור", "לפרום את הקשת בענן: המדע, האשליה ותשוקת הפליאה", "ההצגה הגדולה בתבל" מאת ריצ'רד דוקינס.
• "מקרני רנטגן ועד קווארקים" מאת אמיליו סגרה.
• "מה אכפת לך מה חושבים אחרים?", "אתה בטח מתלוצץ, מר פיינמן!", "החדווה שבגילוי דברים" מאת הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן.
• "הקווארק והיגואר" מאת מארי גל-מאן.
• "מארג היקום" ומהדורה חדשה של "היקום האלגנטי" מאת בריאן גרין.
• "ההוכחה והפרדוקס" מאת רבקה גולדסטיין.
• "הקנון המדעי" מאת נטלי אנג'יר.
• "חץ הזמן ונקודת ארכימדס" מאת היו פרייס.
• "סטיבן הוקינג - חיים במדע" מאת מייקל וייט וג'ון גריבין, ספרית מעריב, תל אביב 2007.
• "התמוטטות - מדוע נפלו הציוויליזציות הגדולות של העבר? האם זה יכול לקרות גם לנו?" מאת ג'ארד דיימונד, מטר, תל אביב 2008.
• המצאת הטבע: הרפתקאותיו של אלכסנדר פון הומבולדט מאת אנדריאה וולף, הוצאת שוקן, 2017.

ספרי עיון

• נורמן דיקסון, "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא", [תל אביב]: מערכות, 2003.
• אנדרו רוברטס, "סערת המלחמה", הוצאת דביר, 2009.
• אנטוני ביוור, "מלחמת העולם השנייה", ידיעות ספרים, תל אביב 2014.
• אנטוני ביוור, "ההימור האחרון של היטלר: המתקפה בארדנים 1944", ידיעות ספרים, 2017.
• ניל בסקומב, מבצר החורף: כיצד נבלם מיזם פצצת האטום של היטלר, ידיעות ספרים, 2018.
• מריו ליביו, גלילאו ומכחישי המדע, אריה ניר הוצאה לאור, 2020.
• כריסטופר ויילי, משחקי מוח: כיצד השפיעה פרשת קיימברידג' אנליטיקה על תוצאות הבחירות בארצות הברית, הוצאת שוקן, 2021
• אנטוני ביוור, "נפילת ברלין - 1945", ידיעות ספרים, 2021.
• מיצ'יו קאקו, משוואת אלוהים: החיפושים אחר תיאוריה של הכול, עריכת תרגום: רותי חזנוביץ. [רמות השבים]: אריה ניר, 2023

בספרות פופולרית

מופיע - תחת השם "רעואל לוטם" (צירוף שמו האמצעי של טולקין, ושם משפחתו של לוטם) בספרם של לביא תדהר וניר יניב, "רצח בדיוני" (2009).

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של עמנואל לוטם, בקטלוג הספרייה הלאומית
• מידע על עמנואל לוטם בקטלוג הספרייה הלאומית
• חן מלול, מתרגם המדע הבדיוני והפנטזיה עמנואל לוטם בשיחה על חולית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
• ורד לי, ספריות | עמנואל לוטם, מתרגם ועורך, מעורכי כתב העת פנטסיה 2000, תל אביב, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2008
• עמנואל לוטם מתרגם את העתיד, ראיון בערוץ "גיקונומי", באתר יוטיוב (אורך: 2:04:40)
• אלעד נבו, מסעותיהם של שלדון ועמנואל בארץ הדמיון, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2021
• הפרק ד"ר עמנואל לוטם, תככים ומזימות בהסכת "עתיד מתמשך", בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי" (תמלול הפרק)
• יהונתן קליין, ‏אבדה לספרות העברית: נפטר עמנואל לוטם, מתרגם "שר הטבעות", בעיתון מקור ראשון, 7 בינואר 2024
• רמי שלהבת, המדע והבדיון של עמנואל לוטם, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 8 בינואר 2024
• רונן סוניס, עמנואל לוטם המציא והפיץ ברבים שפע של מלים עבריות חדשות, באתר הארץ, 16 בינואר 2024
• עמנואל לוטם, דף שער בספרייה הלאומית