Loading AI tools
פעילות מאורגנת, על ידי גוף ממשלתי או אחר, לשם הגברת הילודה, כלומר הגדלת מספר הלידות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עידוד ילודה הוא פעילות מאורגנת, על ידי גוף ממשלתי או אחר, לשם הגברת הילודה, כלומר הגדלת מספר הלידות כחלק ממדיניות דמוגרפית.
.jpg)
עידוד ילודה נעשה בדרכים אחדות, ובהן:
במאה ה-20, ברית המועצות ומדינות קומוניסטיות נוספות ביקשו לעודד ילודה, לפעמים באמצעות התערבות כוחנית. מדיניות זו נודעה לשמצה ברומניה הקומוניסטית בשנים 1967–1990, בתקופתו של המנהיג ניקולאה צ'אושסקו, שאימץ מדיניות עידוד ילודה אגרסיבית מאוד, שכללה איסור על הפלה מלאכותית ואמצעי מניעה, בדיקות היריון תקופתיות לנשים, מס על חוסר ילדים ואפליה חוקית נגד אנשים ללא ילדים. מדיניות זו העלתה באופן זמני את שיעורי הילודה למשך מספר שנים, אך לאחריה חלה ירידה שנגרמה משימוש מוגבר בהפלות בלתי חוקיות. המדיניות של צ'אושסקו הביאה ליותר מ-9,000 מקרי מוות של נשים עקב הפלות בלתי חוקיות, כחצי מיליון ילדים שנמסרו לבתי יתומים ברומניה על ידי הורים שלא היו כשירים לגדלם, תופעה רחבה של ילדי רחוב (לאחר שבתי היתומים נסגרו), וצפיפות בבתים ובבתי הספר.
נכון ל-2022 שיעור הפריון הכללי בישראל הוא 3 ילדים לאישה השיעור הגבוה במדינות ה-OECD. הפריון כולל של האם היהודייה עמד על 3.13 ושל האם המוסלמית על 3.01[1]. ב-2018 היה שיעור הפריון היהודי 3.17[2] לידות לאישה, מגמה הנמשכת מאז שנות ה-90 של המאה ה-20[3] ואילו הערבי ירד ל-3.04, מגמה הנמשכת משנות ה-60 של המאה ה-20[3]. אולם 'נס הילודה' בישראל "יוצא דופן לא רק בגובהו, אלא גם בכך שניכרות בו נורמות לעידוד ילודה שחוצות מגזרים, רמות השכלה ורמות דתיות שונות – וכן מפני שהעלייה בפריון התרחשה בד בבד עם עלייה בגיל הלידה הראשונה והתרחבות ההשכלה בקרב נשים, לפחות בקרב האוכלוסייה היהודית"[3].
בשנים הראשונות שלאחר הקמתה, העניקה מדינת ישראל את "פרס הילודה" - מענק של 100 לא"י לאימהות שילדו עשרה ילדים או יותר[4][5], שביטא את הוקרת המדינה לאימהות אלו. הפרס המזוהה עם דוד בן-גוריון, שקשר קשר בל ינתק בין רוב יהודי בארץ ישראל ובין ריבונות יהודית בארץ ישראל, הוענק גם על ידי משה שרת בהיותו ראש ממשלה. ד"ר יוסף מאיר, ממעצבי דמותה של הרפואה הציבורית בישראל, תקף את פרס הילודה במאמר תחת הכותרת: "הגברת הילודה או ריבוי הילדים", בכותבו שאין עניין לעודד משפחות עניות יוצאות המזרח להביא עשרה ילדים, אלא יש לעודד את כל בית ישראל, ובמיוחד האינטליגנציה, להביא שלושה, ארבעה ואף חמישה ילדים[6].
קצבת ילדים היא תשלום חודשי המשולם להורים על ידי המוסד לביטוח לאומי, החל מספטמבר 1959, במטרה לסייע להם בהוצאות השוטפות הנדרשות לגידול ילדיהם. זכאותו של ילד נפסקת לאחר שהות של למעלה משלושה חדשים מחוץ לישראל, עם הגיעו לגיל 18 או לאחר נישואיו. גובה הקצבה השתנה במהלך השנים והיו תקופת שבהן ניתנה קצבה מוגדלת במיוחד למשפחות מרובות ילדים. תקופה מסוימת ניתן חלק מהקצבה רק ליוצאי צבא - דרך ששימשה לעידוד הילודה בעיקר במשפחות יהודיות.
אגודת אפרת פועלת לעידוד הילודה באמצעות שכנוע נשים יהודיות שלא לבצע הפלה מלאכותית. לשם כך מפיצה האגודה חומרי הסברה ומציעה עזרה כלכלית לנשים הרות השוקלות הפלה.
מרכזי לילך, מיזם של עמותת "בעד חיים - אגודה למען הגנת האישה והעובר", מציעים ייעוץ ותמיכה לנשים בהריון לא מתוכנן.
על פי ההלכה, יש חשיבות עליונה להבאת ילדים לעולם.
מצוות פרו ורבו - מן התורה חובה על הגבר ומצווה לאשה להעמיד צאצאים. הפרשנות ההילכתית המקובלת למצווה היא צאצא זכר אחד ונקבה אחת לכל הפחות, ומדברי חכמים חובה להמשיך להעמיד צאצאים כל עוד יש כח.
על פי חז"ל, "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף"[7], כלומר,על מנת שהגאולה תבוא לעולם כל הנשמות במקום היווצרותם הנקרא "גוף" - (כלומר שכל הנשמות מחוברות אחת לשנייה באורגניות) צריכות להופיע בעולם בצורתם המתוקנת - גאולה זו תביא ברכה וחיים טובים יותר לעולם ולעם היהודי בפרט.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
