נפת אוזורגתי
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפת אוזורגתי (בגאורגית: ოზურგეთის მუნიციპალიტეტი, תעתיק: אוֹזוּרגֶתיס מוניציפליטטי) היא נפה במחוז גוריה שבגאורגיה. היא גובלת מצפון בנפת לנצ'חותי, ממזרח וצפון-מזרח בנפת צ'וחטאורי, מדרום בנפת כובולתי, ממערב בים השחור.
| |||
העיר אוזורגתי בשנת 2009 | |||
מדינה | גאורגיה | ||
---|---|---|---|
מחוז | גוריה | ||
חבל ארץ | גוריה | ||
ראש המועצה | ולדימיר סוּרגוּלאדזֶה (ვლადიმერ სურგულაძე) | ||
ערים בנפה | אוזורגתי, לאיתורי, נארוג'ה, אורקי, כוודה נאסאקירלי | ||
בירת הנפה | אוזורגתי | ||
עיר אם | אוזורגתי | ||
שפה רשמית | גאורגית | ||
תאריך ייסוד | 1929 | ||
שטח | 675 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בנפה | 61,305[1] (2018) | ||
‑ צפיפות | 92,58 נפש לקמ"ר (2014) | ||
קואורדינטות | 41°55′23″N 42°00′18″E | ||
אזור זמן | UTC +4 | ||
www.ozurgeti.org.ge | |||
עד שנת 1917 נכללה הנפה בפלך כותאיסי כאוייזד אוזורגתי. משנת 1921 כראיון אוזורגתי, ומשנת 1930 ראיוני (נפה) נפרדת. משנת 1934 ועד לשנת 1990 נקראה ראיון מחרדזה. משנת 1990 ועד לשנת 2006 הוחזר השם לראיון אוזורגתי. משנת 2006 ועד היום נקראת בשמה הנוכחי.
הנפה משתרעת שטח של 675 קמ"ר הכולל את עמקי נהרות נטנבי וסופסה. בנוסף לנהרות אלה זורמים בנפה גם הנהרות: צ'ולוכי, בּז'וּז'י (מקורו בהר חינוֹ שבנפת כובולתי), בחוויסצקאלי ועוד. בדרום-מזרח שוכנת הנפה על מדרונות רכס מסחתי ומצפון נהר הסופסה. הר תאגינאורי (თაგინაური) המתנוסס לגובה של 2,668 מ' נמצא בחציו בנפת אוזורגתי וחציו השני בנפת כובולתי.
נפת אוזורגתי הוקמה כמחוז מנהלתי של האימפריה הרוסית. היא הוקמה בשנת 1840 בפלך כותאיסי של מלכות המשנה של הקווקז. בתחילה עם הקמתה נקראה נפת גוריה (אוייזד גוריה) וכללה את כל אזור מחוז גוריה של היום. הנפה חולקה לשתי יחידות מנהליות תת-נפה אקתי[2] (מזרח גוריה) ותת-נפה אוזורגתי (מערב גוריה). בשנת 1846 הוחלף שם הנפה לאוייזד אוזורגתי על שם המרכז המנהלתי של הנפה - העיר אוזורגתי. באותה שנה חולקה לארבע תתי-נפות: באחווי, גוּריאנתָה, לאנצ'חוּתי וצ'וֹחאטַאוּרי. בשנת 1888 הוקטן מספר תת-הנפות לשלוש: גוריאנתה, לאנצ'חותי וצ'וחאטאורי. שטח הנפה כלל 2062 קמ"ר ובסוף המאה ה-19 מנתה אוכלוסייתה 84,479 נפש. בתחילת המאה ה-20, חולק אוייזד אוזורגתי ל-12 מועצות מקומיות.
שלטון האימפריה הרוסית גרם להתמרמרות רבה, במיוחד בקרב האיכרים. שהפכה בשנת 1841 לאחת הסיבות למרד איכרים. בתקופת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) הייתה נפת אוזורגתי בקו החזית. העניין הגביר את ההתמרמרות בקרב התושבים, הגביר את הבעיות הסוציאליות והחברתיות בנפה והתפשטות רעיונות סוציאל-דמוקרטיים.
מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-20, זכתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית המנשביקית בתמיכה חסרת תקדים בנפה. התנועה האגררית שהתבססה על איכרים חסרי אדמות הובילה כמעט למרד גלוי בשנת 1903. האיכרים הפסיקו לשלם מיסים וסירבו לעבוד עבור בעלי האדמות. אחרי התגובה הרשמית הקשה, החרימו האיכרים את כלל השירותים הממשלתיים. בקיץ של אותה שנה, הממשלה המקומית של האזור כמעט והתפוררה לגמרי. ניקולאי השני לא פעל כנגד גוריה בשנת 1904, מתוך הערכה שעלות ההתמודדות כנגד המורדים לא מוצדקת. לאחר תחילת מהפכת 1905, התפשט המרד ברחבי גאורגיה, והביא להתנגדות רדיקלית יותר של הגורים. האיכרים פיזרו את כל הרשויות, ומינו שליטים משלהם, ארגנו קהילות כפריות עצמאיות והקימו יחידות חמושות שנקראו "הבדלנים האדומים" או "אחי היער", כשהם תופסים שליטה על כל האזור. בפגישות הכפר אימצו נשות האיכרים הגורים קו של תביעות תקיפות למדיניות של שוויון פוליטי עם הגברים. לעיתים קרובות נקטו הגורים בשיטות של טרור כנגד קציני הצאר ובעלי האדמות, שלא היו נאמנים לו. עד פברואר כל שטח גוריה הייתה תחת השליטה של המורדים, ייתכן שהייתה זו תנועת שחרור לאומית-מרקסיסטית הראשונה בעולם. בסופו של דבר דוכאה המרידה באכזריות בעזרתו של קולונל קרילוב שהביא את הסוף על הרפובליקה של גוריה.
עם כניסת השלטון הסובייטי בוטל אוייזד אוזורגתי במתכונתו והפך לשלושה מחוזות משנה: נפת אוזורגתי, נפת לאנצ'חותי ונפת צ'וחאטאורי).
בשנת 2004 בתקופת משבר אג'ריה, ערכו שלטונות גאורגיה תרגיל רחב היקף כמפגן כוח. בתגובה פוצצו אנשי אבשידזה את שני הגשרים על נהר הצ'ולוכי המחברים את אג'ריה עם יתר גאורגיה, כדי למנוע פלישה גאורגית לאג'ריה. שני הגשרים האלה נמצאים על קטע הנהר המשותף למחוז אג'ריה ולמחוז גוריה (בנפת אוזורגתי). חלק מנהר הצ'ולוכי מהווה את הגבול שבין גוריה לאג'ריה או בין נפת אוזורגתי שבגוריה לנפת כובולתי שבאג'ריה.
הענף הכלכלי המרכזי בנפה הוא חקלאות סובטרופית. לרבות גידול צמחים לצרכים מדעיים, גידולי תה בחקלאות ולמחקר, מחקרים להשבחת התוצרת החקלאית וגידול בעלי חיים. הענף הראשי של התעשייה בנפה הוא תעשיית המזון ועסקים קטנים. בהדרגה מתפתחת גם תשתית תיירותית במיוחד בקו החוף של הים השחור.
בשטח הנפה נמצא קטע ממסילת הברזל מאחינג'ורי-סמטרדיה וכן קו המסילה נטנבי-אוזורגתי. כמו כן נמצאים בנפה כבישים פנימיים חשובים: סָג'אווַחוֹ-כובולתי, אוּרֶקי-אוזורגתי וקטע מכביש לנצ'חותי-נאסאקירלי.
בנפה 63 בתי ספר ציבוריים, מכון מחקר מדעי הכולל מכון לחקר תה וגידולים סובטרופיים בתעשייה באנאסאולי[3], 34 ספריות, תיאטרון אחד ושני מוזיאונים: מוזיאון ההיסטוריה של אוזורגתי ובית המוזיאון ע"ש אכוותימה תאקאישווילי.
אוכלוסיית הנפה מונה 62,863 אלף נפש (2014)[1], צפיפות - 92,58 נפש לקמ"ר. בנפה 74 יישובים מתוכם עיר אחת, ארבע עיירות ו-69 כפרים. רוב האוכלוסייה היא אתנית גאורגית ומבין הגאורגים רובם הם גורים. בנוסף מתגוררים בנפה גם ארמנים ורוסים. הרוב המכריע של האוכלוסייה הם נוצרים אורתודוקסים המשתייכים לכנסייה הגאורגית וישנו גם מיעוט מוסלמי קטן וקבוצות דתיות קטנות כמו עדי יהוה בכפרים מריה ושמוכמדי ועוד.
בנפה 74 יישובים מתוכם חמישה יישובים עירוניים ו-69 כפרים. העיר אוזורגתי מהווה המרכז המנהלתי של הנפה. כמו כן ישנן בנפה ארבעה יישובים עירוני (דאבא[5]): לאיתורי, נארוג'ה, אוּרֶקי וכּווֶדָה נאסאקירלי. בנוסף ישנן 19 תמי[6]: אסקַנָה, בָּאילֶתי, בָּאחווי, בּוֹחווָאוּרי, גוּריאנתָה, דוואבּזוּ, ואקיג'ווארי, ליחאוּרי, מאקוואנֶתי, מֶריָה, מתיספּירי, נאגוֹמארי, נטנֶבּי, שֶמוֹכּמֶדי, שרוֹמָה, צחֶמליסחידי, דזימיתי, כּאניתי וג'וּמאתָה. ישנם גם חמישה כפרים נוספים שלא שייכים לתמי (תחינוואלי, קוֹנצ'קאטי, מֶלֶכֶּדוּרי, אוזורגתי (כפר), סילאוּרי).
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.