Loading AI tools
נסים פרנסיז (נולד ב-19 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ולשעבר ראש המעבדה לבלשנות חישובית בפקולטה.
 | |
| לידה |
19 בינואר 1944 (בן 80) בולגריה  |
|---|---|
| ענף מדעי | מדעי המחשב |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן |
| מנחה לדוקטורט | אמיר פנואלי |
| מוסדות | הטכניון |
| תלמידי דוקטורט |
ארנה גרימברג, Limor Fix, שמואל שגיב, Tzilla Elrad, שולי וינטנר, Liuba Shrira, רני נלקן, Sara Porat |
  | |
נסים פרנסיז נולד בבולגריה. משפחתו עלתה לישראל בשנת 1949, והתיישבה בכפר סבא. את התואר הראשון במתמטיקה ובפילוסופיה קיבל מהאוניברסיטה העברית ב-1965, ולאחר שירות צבאי במסגרת העתודה האקדמית, המשיך לתואר שני במתמטיקה שימושית (מדעי המחשב) במכון ויצמן, אותו סיים בשנת 1971. שם קיבל ב-1976 גם את הדוקטורט במתמטיקה שימושית (מדעי המחשב), שנושאו היה מפרט ואימות לתוכניות ציקליות The specification ,and verification of cyclic (sequential and concurrent) programs בהנחיית פרופ' אמיר פנואלי.[1]
באותה שנה החל פרנסיז לעבוד כעמית מחקר באוניברסיטת קווין בבלפסט, צפון אירלנד, ושנה אחר כך כאסיסטנט-פרופסור במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג'לס. בשנת 1978 התמנה למרצה במחלקה למדעי המחשב בטכניון, ושנה מאוחר יותר קודם לדרגת מרצה בכיר, וב-1984 לפרופסור חבר. בשנת 1991 מונה לפרופסור מן המניין. בין השנים 1996–2000 עמד פרנסיז בראש המעבדה לבלשנות חישובית, ובשנת 2000 מונה למחזיק קתדרת בנק לאומי בפקולטה. במהלך עבודתו האקדמית הנחה 40 תלמידים לתארים מתקדמים. בשנת 2010 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.[1] בשנים 1981–1985 עסק במקביל בפרויקטי מחשוב (נקודה צפה ופרולוג) במעבדת המחקר של IBM בחיפה.
לאורך השנים, שימש פרסיז פרופסור אורח בשנות השבתון שלו במעבדות המחקר של IBM בניו-יורק, בחברת Microelectronics & Computer Technology, אוסטין, טקסס; במכון המחקר הלאומי למתמטיקה ומדעי המחשב, CWI, באמסטרדם; באוניברסיטת מנצ'סטר, בריטניה; במרכז המחקר HCRC באוניברסיטת אדינבורו, סקוטלנד[2] ובאוניברסיטת סנט אנדרוז, סקוטלנד. בתקופות הקיץ שימש כחוקר אורח גם במעבדת המחשוב של הרווארד, מסצ'וסטס; באוניברסיטה האקדמית של אובו, פינלנד ובאוניברסיטת אוטרכט, הולנד.[1]
פרנסיז מתגורר בנהריה, נשוי ואב לשלושה. ב-2011, בעקבות מעבר חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, הצטרף לרשימת החותמים בקריאה לחרם על ההתנחלויות.[3]
פרופ' פרנסיז ממשיך את עבודתו המחקרית גם לאחר צאתו לגמלאות. תחומי מחקריו הנוכחיים הם: לוגיקה פילוסופית וכן Semantics Theoretic-Proof.
בנוסף הוא מתעניין גם בנושאים הבאים:
- בלשנות חישובית
- דקדוקי קטגוריות
- סמנטיקה פורמלית של שפות טבעיות
- דקדוקי יוניפיקציה (האחדה)
- תורת ההוכחות
- סמנטיקה של שפות תכנות
- אימות תוכניות
- תכנות מקבילי ומבוזר
- תכנות לוגי פרולוג[4]
- חבר האגודה הישראלית לבלשנות ותאורטית
- חבר ב-ACM-SIGPLAN
- חבר ב-IEEE Computer Society
- חבר ב-(Association for Computational Linguistics (ACL
- חבר ב-Association for Logic Programming
- חבר ב-European Association for Theoretical Computer Science
- חבר ב-FoLLI
- חבר מערכת ב-Language and Computation, Grammars
- עורך אורח ב-Studia Logica Logic and Natural Language, 2011[5]
- FAIRNESS - in the Texts and monographs in computer science series (D. Gries, series editor), Springer-Verlag, New York, August 1986.[6]
- PROGRAM VERIFICATION - Addison Wesley, October 1992.
- Interacting Processes: A multiparty approach to coordinated distributed programming, Addison-Wesley, January, 1996 (with Ira R. Forman).
- Unification Grammars, Cambridge University Press, 2011 (with Shuly Wintner).[7]
- Proof-theoretic Semantics, College Publications, October 2015.[8]
- שפת fortran - הלכה ומעשה (עם גדעון אמיר), אוניברסיטת בן-גוריון, 1972
- אוטומטים ושפות פורמליות (עם שמואל זקס), האוניברסיטה הפתוחה, 1987
- N. Francez, A. Pnueli: “A proof method for cyclic programs”, Acta Informatica 9, 1978, pp. 133–157.
- N. Francez: “Distributed termination”, ACM-TOPLAS 2, 1, 1980, pp. 42–55.
- K.R. Apt, N. Francez, W.P. deRoever: “A proof system for Communicating Sequential Processes”, ACM-TOPLAS 2, 3, 1980, pp. 359–385.
- O. Grumberg, N. Francez, J.A. Makovsky, W.P. deRoever: “A proof rule for fair termination of guarded commands”, Information and Control 66, 1/2, July/August 1985, pp. 83–102.
- Michael Kaminski, Nissim Francez: “Finite memory automata”, TCS 134, 2, pp. 329 – 364, November 1994.
- Rani Nelken, Nissim Francez, Bilattices and the Semantics of Natural Language Questions, Linguistics and Philosophy 25 (1): 37-64, February 2002.
- Anna Zamansky, Nissim Francez, Yoad Winter, A ‘Natural Logic’ inference system using the Lambek Calculus, J. of Logic, Language and Information (JOLLI), 15, 2006, pp. 273–295.
- Nissim Francez, Roy Dyckhoff, A Proof-Theoretic Semantics for a fragment of natural language, Linguistics and Philosophy, 33(6),pp. 447–477, 2011.
- Nissim Francez, Roy Dyckhoff, A Note on Harmony, Journal of Philosophical Logic 41 (3), pp. 613–628, 2012.
- Nissim Francez, Bilateralism in proof-theoretic semantics, Journal of Philosophical Logic, 43 (2-3), pp. 239–259, 2014
- Nissim Francez, Bilateral Relevant Logic, Review of Symbolic Logic 7 (2), pp. 250–272, 2014
- Nissim Francez, On the notion of canonical derivations from open assumptions and its role in proof-theoretic semantics, Review of Symbolic Logic (RSL), 8 (2), pp. 296–305, 2015
- Nissim Francez, Proof-Theoretic Semantics for intensional transitive verbs, Journal of Semantics, 33 (4), pp. 803–826, November 2016
- Nissim Francez, Natural-deduction for two connexive logics, IFCoLog Journal of Logic and its Applications, 3 (3), 2016, pp. 479–504. Special issue on Connexive Logic.
- Nissim Francez, A proof-theoretic semantics for adjectival modification, Journal of Logic, Language and Information 26 (1), pp. 21–42, 2017
- Nissim Francez, Relevant connexive logic, Logic and Logical Philosophy, special issue on connexive logics, 2019
- Nissim Francez, A poly-connexive logic, Logic and Logical Philosophy, 2019
- Nissim Francez, Another plan for negation, Australasian journal of logic, 16(5), pp. 159–176, 2019.
- נסים פרנסיז, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- נסים פרנסיז, באתר dblp
- נסים פרנסיז, באתר גוגל סקולר
- נסים פרנסיז באתר הטכניון
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
