Loading AI tools
חוק ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011 (המכונה בקיצור חוק החרם) הוא חוק ישראלי שאושר בכנסת השמונה עשרה ב-11 ביולי 2011. החוק קובע שכל קריאה פומבית לחרם תרבותי, אקדמי או כלכלי על אדם או גורם כלשהו רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, היא בגדר עוולה אזרחית, שמהווה עילה לתביעה נזיקית אזרחית על ידי אותו אדם או גורם, כאשר קיימת אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת חרם ושמפרסם הקריאה מודע לאפשרות כאמור.
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 13 ביולי 2011 |
| תאריך חקיקה עברי | י"א בתמוז תשע"א |
| גוף מחוקק | הכנסת השמונה עשרה |
| תומכים | 47 |
| מתנגדים | 38 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2304, עמ' 972 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד המשפטים |
| נוסח מלא |
 חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט |
  | |
במקור כלל החוק סעיף לפיו אם מצא בית המשפט כי נעשתה עוולה לפי חוק זה בזדון, רשאי הוא לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק, שגובהם יהיה בהתחשב בנסיבות ביצוע העוולה, חומרתה והיקפה - בכפוף להוראות פקודת הנזיקין, אך סעיף זה נפסל על ידי בג"ץ (שאישר את שאר סעיפי החוק). החוק אינו מאפשר לתאגיד לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק, בהתאם סעיף 10 לפקודת הנזיקין הקובע כי תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק.
החוק מאפשר לשר האוצר להגביל גישה למכרז שנערך על פי חוק חובת המכרזים, ממי שקרא לחרם או השתתף בו, ולמנוע הטבות כלכליות מסוימות.
ב-5 ביולי 2010 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית שאותה יזמו חברי הכנסת זאב אלקין ודליה איציק וקבוצת חברי כנסת מסיעות קדימה, הליכוד, ש"ס, ישראל ביתנו, יהדות התורה והאיחוד הלאומי.[1][2] ההצעה הבחינה בין שלושה סוגים של חרם: חרם שהוטל על ידי תושב או אזרח ישראל, חרם שהוטל על ידי תושב או אזרח זר, וחרם שהוטל על ידי ישות מדינית זרה באמצעות חוק שחוקקה הישות המדינית הזרה או על פי קביעה של ממשלת ישראל. ההצעה קבעה שחרם כזה הוא בגדר עוולה אזרחית, וגם בגדר עבירה פלילית שעונשה קנס. בדיון בוועדה צומצמה ההצעה להתייחסות רק לחרם שהוטל על ידי תושב או אזרח ישראל, והוסרה ראיית החרם כעבירה פלילית. הצעת החוק המתוקנת פורסמה ב-2 במרץ 2011.
דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את מטרתו:
היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם חוות דעת בה הוא קובע כי חוק החרם אינו חוקתי ולא יעמוד במבחן בג"ץ.[3] מתנגדי החוק טענו שהחוק פוגע בחופש הביטוי. דוגמה לגישה זו מופיעה בחוות דעת של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה:
תומכי החוק, בהנהגתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו,[5] טענו שהחוק איננו פוגע בחופש הביטוי אלא רק שולל מעשים הפוגעים במדינת ישראל או באזרחיה, בדומה לחוק אשר נחקק בשנות ה-70 בארצות הברית, שהפרתו היא עבירה פלילית שעונשה קנס או מאסר 5 שנים.[6] ד"ר עמנואל נבון הצביע על חוק דומה שקיים גם בצרפת.[7]
בעת ההצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית העלו חברי הכנסת מהאופוזיציה שפע הסתייגויות לחוק המוצע, מהן ענייניות (כגון העברת סמכות משר האוצר לנשיא בית המשפט העליון או שינוי הגדרתו של חרם) ומהן בעלות אופי הצהרתי (כגון שינוי שם החוק ל"החוק להעמקת בידודה המדיני של מדינת ישראל ולהאצת תהליך הדה- לגיטימציה העולמי, התשע"א-2011").[8] כל ההסתייגויות נדחו, והחוק אושר בתמיכת 47 מחברי הכנסת, מסיעות הקואליציה וסיעת האיחוד הלאומי מהאופוזיציה, מול 38 מתנגדים מסיעות האופוזיציה, בהם גם חברי כנסת שפעלו לקידומו של החוק בשלבים המוקדמים. חברי הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ועתניאל שנלר ממפלגת קדימה, שסירבו להצביע נגד החוק, הוענשו על ידי מפלגתם בהשעיה.[9] ראש הממשלה נתניהו ועוד 10 שרים, בהם שר הביטחון, אהוד ברק, נעדרו מההצבעה. יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, נכח במליאה אך לא הצביע (את התנגדותו לחוק הביע במאמר ב"הארץ"[10]).
ערב ההצבעה על אישור החוק ציינו היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין והיועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, כי החוק הוא בלתי חוקתי אך למרות זאת הם מתכוונים להגן על חוקתיותו בדיון הצפוי בעתירה שהוגשה בעניין זה לבג"ץ.[11][12]
לאחר אישור החוק, עתרו לבג"ץ ארגונים אחדים, ובהם עדאלה ו"האגודה לזכויות האזרח", בבקשה לבטל את החוק. הרכב מורחב של 9 שופטים דחה את הבקשה וקבע שהחוק הוא חוקתי. בפסק הדין נקבע כי ”החוק עונה על הצורך של המדינה להתגונן מפני הקמים עליה לכלותה, או מפני אלה המבקשים לשנות את אופייה, באמצעים כוחניים שונים.”. עם זאת, בג"ץ ביטל את הסעיף 2(ג) לחוק, שאיפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק.[13]
חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
