Loading AI tools
ראש עיריית באר יעקב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניסים גוזלן (נולד ב-30 בינואר 1965) הוא ראש עיריית באר יעקב. נבחר לראשונה לראשות המועצה בשנת 2003[1] בשנת 2008 נבחר בפעם השנייה עם 77% מקולות הבוחרים[2] ובשנת 2013 נבחר לקדנציה שלישית עם רוב של 58%[3] מקולות הבוחרים.
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הניסוח וצורת הכתיבה אינם מתאימים; ראו גם: ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה. | |
מילא שורת תפקידים במגזר הציבורי במהלך שני העשורים האחרונים ובהם גזבר הוועדה המקומית מצפה אפק, דירקטור בחברה לפיתוח משאבי אנוש בשלטון המקומי[4] ובחברת הפיתוח שלה, חבר באיגוד ערים איילון לביוב.
גוזלן נולד גדל והתחנך בעיר לוד להורים עולים ממרוקו, דינה ויוסי גוזלן. בנעוריו לקח חלק בתנועת הצופים בשבט אייל שבעיר לוד, התגייס לצה"ל, עבר גיבוש, שובץ לשייטת 13 ולאחר פציעה עבר לשרת בפלחה"ן גולני בלבנון שם החזיקה הפלוגה אחרי מלחמת לבנון הראשונה קו בנבטיה ובבופור. עם שחרורו מצה"ל הצטרף לשורות תנועת הליכוד בלוד, בעת כהונתו של מקסים לוי ושימש חבר בצוות ההסברה שלו. בתקופה זו התמחה ועסק בביטוח כשתחום התמחותו היה ביטוחן של רוב חברות האוטובוסים והמשאיות בארץ. גוזלן עבר להתגורר בבאר יעקב בשנת 1989, הוא נשוי למלי ואב לשני בנים.
עם המעבר לבאר יעקב, הצטרף גוזלן לסניף הליכוד המקומי והיה מהפעילים המרכזיים בו. בבחירות שהתקיימו לראשות מועצת באר יעקב בשנת 1993 שימש גוזלן כיו"ר מטה הצעירים של יואב רפאל ראש המועצה. בבחירות שהתקיימו בשנת 1998 התמודד לראשונה לראשות המועצה ברשימה עצמאית בשם ים - תושבים למען באר יעקב שזכתה לשני מנדטים[5]. גוזלן יצא למאבק בהחלטת שר הפנים, אברהם פורז, לפרק את באר יעקב ולחלקה בין הערים רמלה ונס ציונה[6].
בשנת 2010 פורסם דו"ח מבקר המדינה החושף ליקויים חמורים בתפקוד המועצה המקומית באר-יעקב.
דוח זה חשף תפקוד לקוי ביותר של המועצה המקומית בקבלת עובדים לשורותיה. מדובר בליקויים בעשרות פעולות במשך שנים מספר, דבר המשווה לעניין חומרה יתרה.
— דוח מבקר המדינה
מבקר המדינה, דוח על הביקורת בשלטון המקומי
בשנת 2011 הביא גוזלן לביצוען של מסקנות ועדת טרכטנברג בגני הילדים[7] באופן מלא כבר בשנה הראשונה (הרפורמה ניתנה להחלה בתוך 3 שנים) ובבאר יעקב בראשותו ניתן מענה לכל הילדים מגיל 3 כבר בשנה הראשונה לרפורמה.
בתקופת כהונתו גדל מספר התושבים בבאר יעקב פי ארבעה, הוא מונה למעלה מ-20,000 תושבים[8], הוגדר כיישוב בעל ההגירה החיובית הגדולה בארץ[9] וברבע הראשון של שנת 2015 כיישוב עם התחלות הבניה הגבוה בארץ[10]. עוד הוקמו בתקופת כהונתו 3 שכונות חדשות: חתני פרס ישראל, פארק המושבה וצמרות המושבה. הדרוג חברתי-כלכלי זינק מאשכול 5[11] לאשכול 7.
כדי שוועדות התכנון יאפשרו הקמת שכונות חדשות בבאר יעקב, נדרשה רשת תשתיות של תעלות ביוב. לצורך כך חיבר גוזלן בשנת 2004 את באר יעקב למט"ש איילון[12], תוכנית שמומנה כולה מכספי המועצה המקומית בעלות של כ־60 מיליון שקלים, כספים אותם דרש בהמשך בהסכם הגג[דרוש מקור].
עקב משבר הנובע מניהול כספי וארגוני בעייתי במאי 2013 מונה למועצה חשב מלווה, זאב רקנאטי, רו"ח. עם תחילת פעולות ההבראה בדצמבר 2013 הוצת רכבו של גוזלן[13]. לבקשת גוזלן, אישר משרד הפנים בשנת 2011 תב"ר להקמת מרכז קהילתי לקהילה האתיופית בסכום כפול מזה שאושר במליאה שישמש גם כאולם אירועים לקהילה. בדיעבד הסתבר כי מספר ימים קודם לכן הוציא המשרד צו הריסה למבנה שכבר נבנה, ואף נקט בהליכים משפטיים כנגד המועצה ומנהליה בגין בניה בניגוד להוראותיו של חוק התכנון והבניה[14]. הבנייה טרם שינוי יעוד הקרקע מדרך למבנה ציבור הביא את בית המשפט להרשיע את גוזלן באחריות שילוחית, את המועצה המקומית ומהנדס המועצה בעבירה על חוק התכנון והבניה בטענה שיש לשנות טרם הבניה[15]. לבסוף הוצא היתר בניה כחוק וצו ההריסה בוטל. גם על כך הוער בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2015.
בשנת 2017 פרסם מבקר המדינה דו"ח על הביקורת ברשויות המקומיות ובין היתר על מועצת באר-יעקב[16]. בסיכום נכתב ”בתקופה הרלוונטית לדוח, רָווחה ברשות תרבות של תפקוד לקוי ואי-תקינות מינהלית העלולה להגיע עד כדי פגיעה בטוהר המידות, ובעניינים מסוימים פעלו חברי מועצה והעומד בראשה שלא כדין, ובין היתר בכל הנוגע להעסקת קרובי משפחה, מתן תמיכות והקצאת מקרקעין שלא כדין, וניגודי עניינים של נבחרים. אופן תפקודה של הרשות מצביע על זלזול בהוראות חוק שיש בו כדי לגרום לפגיעה באמון הציבור. משרד מבקר המדינה מפנה את שימת לבו של היועץ המשפטי לממשלה לממצאים שצוינו בדוח זה, המעלים חשש לפגיעה בטוהר המידות.”
בשנת 2017 פתח את שערי התיכון הראשון בבאר יעקב, תיכון עתיד נווה נחום[17] מרשת עתיד.
בשנת 2016 לאחר מאבק של 12 שנים מול עיריית ראשון לציון[18], משרד הפנים ורמ"י הביא גוזלן להסכם גבולות בו קיבלה באר יעקב 76% משטחי מחנה צריפין[19]. הסכם הגבולות הוביל לחתימה על הסכם גג[20] ביום 13 ביוני 2017, לבניית 12 אלף יחידות דיור חדשות בעיר לצד 1.5 מיליון מ"ר אזורי היי טק, תעסוקה ומלאכה, הסכם המוערך בכ־4 מיליארד שקלים שמתוכם ניכס גוזלן למעלה מ-500 מיליון שקלים עבור תשתיות על והשקעות עבר (כמו חיבור למט"ש איילון) לתוך השכונות הקיימות להקמת פארקים, מוסדות חינוך ומבני ציבור, תרבות וספורט.
כמו כן, ניצל גוזלן את קשריו בצמרת השלטונית לבצע נגישות תעבורתית בתוך היישוב ובכבישים הסובבים אותו כדי שינגישו את היישוב למרכז הארץ מחד וימתנו את גודש התנועה ביישוב המתפתח מאידך[21]. בשנת 2006 יחד עם שר התחבורה, שאול מופז, השתתף בוועדת ההיגוי של כביש 431[22] אשר הביאה לחיבורה של באר יעקב לכביש רוחב זה על ידי שתי נקודות מחברות על כביש 4313 מצפון וממערב ונקודה נוספת, דרומית בדרך מרגולין. בנוסף, בשנת 2009 הושקע בפיתוח תשתיות פיזיות בתחום התחבורה והוקמו שתי הפרדות מפלסיות שהובילו למיתון התנועה ברחבי היישוב[23]. עוד לקח חלק בוועדת היגוי של כביש 200 המחבר בין כביש 44 לכביש 431[24]. בנוסף פועל לקידום פרויקט הרכבת הקלה, הקו החום[25] המתוכנן לשרת את החלק הדרומי של מטרופולין תל אביב הכולל את היישובים לוד, רמלה, באר יעקב וראשון לציון בעלות של 5 מיליארד שקלים. גוזלן מקדם בימים אלו תוכנית מתאר 2030[26] בוועדה המחוזית הכוללת עיר חכמה חדשנית עם למעלה מ-100,000 תושבים[27]. בשנת 2021 הפכה באר יעקב לעיר.
ניסים גוזלן, ברשת החברתית פייסבוקSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
