Loading AI tools
חברת התכנון של הדנקל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון וביצוע של הרכבת הקלה בתל אביב והרכבת התחתית בתל אביב. משרדי החברה ממוקמים בחולון והיא כפופה ישירות למשרד התחבורה.
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| תקופת הפעילות | 1996–הווה (כ־28 שנים) |
| משרד ראשי | מרכז עזריאלי, רח' הרוקמים 26, חולון |
| ענפי תעשייה | פיקוח והוצאה לפועל של הרכבת הקלה בתל אביב והרכבת התחתית בתל אביב |
| יו"ר | מיה ליקוורניק |
| מנכ"ל | איתמר בן מאיר |
| עובדים | 376 |
| www.nta.co.il | |
  | |
החברה הוקמה במאי 1996.[1] תפקידה הראשוני של החברה היה לבצע סקר היתכנות ולבחון תוואים פוטנציאליים שונים להקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב.[2] לאחר עבודה של שנתיים, באוקטובר 1998, אושרה תוכנית המתאר תמ"א/23/א' על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. התכנית אושרה בממשלה, אך לא תוקצבה.[3] עלות התוכנית כולה הוערכה אז בשבעה מיליארד דולר, אך משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, ונת"ע נאלצה להגיש תוכנית ביצוע ראשונית בעלות של שני מיליארד דולר בלבד.
שני הקווים הראשונים שהוצעו בתוכנית היו: הקו האדום – מפתח-תקווה לתל אביב ומשם לבת-ים, שכולו בנוי במנהרות כרכבת תחתית, והקו הירוק – מתל אביב לחולון וראשון-לציון, כרכבת עילית קלה. לאחר שמשרד האוצר מנע את אישור התוכנית בגלל עלות המנהור לאורך תוואי של כ-18 ק"מ והתחנות התת-קרקעיות של קו רכבת התחתית, העלתה נת"ע הצעה נוספת: רק ב-11 ק"מ מתוואי הקו האדום תפעל רכבת תחתית, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, תהיה רכבת עילית קלה.[2]
בינואר 1999, פרסמה נת"ע מכרז לתכנון שני קווי הרכבת הקלה,[4] ובמאי 1999 הקימו משרדי האוצר והתחבורה צוות בדיקה כלכלית לתוכנית בראשות הפרופסור ראובן גרונאו. הצוות בחן את כל ההצעות של נת"ע, ומסקנותיו היו שיש כדאיות כלכלית לתוכנית בתקציב המוצע.[5]
לאחר אישור הפרויקט, קיבלה נת"ע את תפקיד ייצוג ממשלת ישראל מול החברות המתמודדות במכרזים להקמת הרכבת הקלה, להוציא לפועל מכרזים ולהבטיח את קיומו של ההסכם מצידה של הממשלה, דהיינו, להכשיר את תוואי הרכבת הקלה לזכיין. על פי ההסכם, מדינת ישראל תמסור לזכיין את תוואי הרכבת הקלה להתחלת העבודות כאשר הוא פנוי מתשתיות אחרות (כמו כבישים, כבלי מתח, תשתיות מים וכו').
בינואר 2001, פרסמה החברה את המכרז למיון מוקדם להקמת הקו הראשון של הרכבת קלה – הקו האדום. מועד הגשת ההצעות למכרז שנקבע תחילה למאי 2002, נדחה לבקשת המתמודדות ליולי 2002 ולאחר מכן לאוקטובר 2002.[6] בנובמבר 2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. ארבע הקבוצות המתמודדות אמורות היו להגיש את הצעותיהן עד אוגוסט 2004, והקבוצה הזוכה אמורה הייתה להיבחר בפברואר 2005 ולהשלים את הקמת הקו עד שנת 2010.[7] הקבוצה הזוכה MTS הוכרזה לבסוף ב-31 בדצמבר 2006, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007.[8]
בספטמבר 2008 נערכה ועדה בהשתתפות גורמי ממשלה, נציגי נת"ע ו-MTS לבחירת שם למערכת. בין ההצעות שעלו: "גל", "נועה", "קלה", "מטרו", "פסים" ו"קווית".[9]
בראשית 2009 התגלו קשיים במימון אצל קבוצת MTS. בדצמבר 2010, לאחר תהליך של כשנתיים, ביטלה המדינה את זכייתה של MTS במכרז להקמת הפרויקט והטילה את תפקיד הקמת המערכת על נת"ע[10]
ביולי 2010 אישרה הממשלה את תוכנית המתאר החדשה, תמ"א 23/א/4 שהחליפה את תמ"א 23/א. התכנית החדשה קבעה רשת של שבעה קווים: אדום, ירוק, סגול, ורוד, צהוב, תכלת וחום, מתוכם הוחלט לבצע ראשית את הקווים אדום, ירוק וסגול. בהמשך נקבע כי חלק מהקווים יהפכו לקווי BRT (אוטובוס מהיר רב־קיבולת), שינועו על מסלוליה משלהם. כדי לשלוט בכל המערך, נקבע כי נת"ע תקים מרכז מטרופוליני שבו יישבו כל המפקחים בשטח שמול תחנת הרכבת תל אביב מרכז. השטח, שיהווה מעין מרכז שליטה ענק ורב־זרועי, וינהל את כל מערך התחבורה הציבורי בגוש דן, בתחום האחריות שבין כביש 40 במזרח, כביש 431 בדרום, כביש 5 בצפון והים במערב.
בספטמבר 2011 החלו העבודות על שלושת פירי השילוח של מנהרות הקו האדום, פיר הרצל בדרום תל אביב, פיר גלי גיל באזור הבורסה ברמת גן ופיר הדיפו בפתח תקווה.[11]
ביולי 2013 הוגש דו"ח חמור לרשות החברות הממשלתיות על פרויקט הקו האדום של הרכבת קלה בגוש דן. על פי הדו"ח עלות הפרויקט צפויה להיות 14.3 מיליארד שקל, לעומת 10.7 מיליארד שקל שנקבעו ב–2010. חברת הייעוץ הרב־לאומית אז'יס, שמבקרת גם היא את הפרויקט, העריכה כי הוא יסתיים רק ב–2023 ולא ב-2017.[12] כמו כן התגלה, שנת"ע כבר הוציאה על הפרויקט 2.4 מיליארד שקל, אף על פי שנעשו עד אותה עת עבודות הכנה בלבד על הקו.[13]
באוגוסט 2013 מונה אלכס ויז'ניצר ליו"ר חברת נת"ע.[14] ויז'ניצר המקורב לבכירי מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן ופאינה קירשנבאום, נעצר בדצמבר 2014 והתפטר מתפקידו ב-22 בינואר 2015.[15] על רקע החשדות לשחיתות במפלגה. בעקבות התפטרותו, נמסר כי מיזם הרכבת הקלה צפוי להתעכב בשנה נוספת.[16] במרץ 2015 התפטרה מתפקידה מנהלת משאבי האנוש של החברה, ג'אנה קנופלר, בתה של השרה סופה לנדבר.
באפריל 2014 מונה יהודה בר-און למנכ"ל החברה עד להתפטרותו[17] באוגוסט 2019.
באוגוסט 2015 החלו העבודות על התחנה התת-קרקעית הראשונה של הקו האדום, תחנת אלנבי. באותו חודש גם נהרס גשר מעריב כחלק מהעבודות על תחנת קרליבך.
בדצמבר 2015 הנחה שר התחבורה את נת"ע להתחיל בביצוע הקווים ירוק וסגול[18] וביוני 2019 פרסמה נת"ע את המכרז להקמה ותחזוקה של שני הקווים.
בפברואר 2016 פרסמה נת"ע מכרז לאספקה ותחזוקה של מערכות הרכבת בקו האדום. למכרז ניגשו ארבע קבוצות, ובסופו של דבר הגישו שתיים מהן הצעות. בנובמבר 2016 התברר כי שתי ההצעות יקרות כמעט פי שניים מהאומדן שחושב עם היציאה לפרויקט. לאחר חילופי האשמות בין המדינה והקבוצות הזוכות בוטל המכרז ופוצל למספר מכרזים נפרדים.
באוגוסט 2016 נסגרו שלושה חניוני חנה וסע בתל אביב ופתח תקווה, שנפתחו על ידי נת"ע עם תחילת העבודות, לאחר שהוכח כי אין בהם שימוש.[19]
בפברואר 2017 החלה כריית מנהרות הקו האדום. לאחר כשנתיים וחצי הסתיימה עבודת הכרייה[20]
באוגוסט 2017 זכתה קבוצת תבל, המורכבת מחברת אגד ושתי חברות סיניות במכרז להפעלת הקו האדום, ובדצמבר אותה שנה נחתם הסכם ההפעלה עימה.[21]
ביולי 2018 הוטל על נת"ע לתכנן את קווי המטרו בעלות של יותר מחצי מיליארד שקלים. עלות ביצוע הפרויקט נאמד ב-150 מיליארד ש"ח.
בדצמבר 2018 החלו עבודות התשתית של הקווים ירוק וסגול.
בנובמבר 2019 החלו להגיע לישראל הקרונות שישמשו בקו האדום.[22]
במאי 2023 שרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה לחברת נת"ע שהניהול על המטרו יעבור לידי חברה אחרת בגלל חריגת ענק מהתקציב ומלוח הזמנים. את ההחלטה פרסמה השרה לאחר סיור ודיון עם חברת נת"ע ואנשי מקצוע במשרדה. ההחלטה התקבלה בעקבות חריגה מתקציב הפרויקט בסכום של כ-3 מיליארד שקלים, וחריגה מלוחות הזמנים ומהיעד המקורי ביותר משנה וחצי (היעד מקורי היה אוקטובר 2021, אך נדחה לנובמבר 2022 למרץ 2023 ולאוגוסט 2023).
ב-18 באוגוסט 2023 נפתח הקו האדום של הרכבת הקלה.[23]
דוח על נת"ע שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומיאנסקי קובע כי הוצאות ההנהלה בחברת נת"ע עמדו על 85 מיליון שקל ב-2013 ו-89 מיליון שקל בשנת 2012 – יותר מכפליים בהשוואה לשנים 2010–2011. השכר הממוצע של עובדי החברה, האחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, עמד בשנת 2012 על מעל 16.5 אלף ש"ח בחודש. נתונים אלה הביאו לביקורת על בזבוז וניהול לא נכון של החברה.[24] ביקורת נשמעה גם על בזבוז ונהנתנות בהתנהלות החברה.[25] דו"חות ביקורת פנימיים שנחשפו בעקבות בקשת חופש מידע העלו חשש לניהול לא תקין של מכרזים.[26]
חברת נת"ע מקדמת הפעלת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המבוססת על רשת קווי רכבת קלה:
שלושה חברי כנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד, כיהנו כיושבי ראש הדירקטוריון של החברה, משה ארנס, מיכאל רצון ויאיר שמיר.
לצורך מיתוג עבודות הקמת התשתית והבניה של המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב נבחרה חברת הפרסום איקן מס דיגיטל מירושלים. החברה עיצבה את הדמות המצוירת והמואנשת חופרי, שילוב של בונה וחפרפרת, שהפך לקמע או למותג של הפרויקט ומופיע על פרסומי חברת נת"ע.
אתר האינטרנט הרשמי של נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים
נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים, ברשת החברתית פייסבוק
נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים, ברשת החברתית אינסטגרםSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
