Loading AI tools
איכרה, סופרת, שופטת וסופרז'יסטית, מחלוצות ראשון לציון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחמה פיינשטיין-פוחצ'בסקי (ידועה בכינויה: נֶפֶ"ש) (ט"ו בניסן ה'תרכ"ט, 27 במרץ 1869, בריסט – ז' בסיוון ה'תרצ"ד, 21 במאי 1934, ראשון לציון) הייתה איכרה, סופרת, שופטת וסופרז'יסטית, מחלוצות ראשון לציון.
.jpg) | |
| לידה |
27 במרץ 1869 ברסט, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1934 (בגיל 65) ראשון לציון, פלשתינה (א"י) |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית עלמין גני אסתר |
| בן או בת זוג |
יחיאל מיכל פוחצ'בסקי |
  | |
.jpg)
נולדה ב-1869 בבריסק שבאימפריה הרוסית. בהיותה בת תשע עברה משפחתה לעיר צריצין שבדרום רוסיה. בגימנסיה התאהב בה בן אצילים רוסי. אביה חשש מכך וגם הסתייג מהשפעת התרבות הרוסית, ולכן הוציאה מהגימנסיה ושכר עבורה מורה פרטי יהודי – ר' ברל'ה. בנעוריה התכתבה עם יל"ג, שכתביו השפיעו עליה עמוקות. היא שלחה לו משיריה, והוא עודדה:
שלום לך בתי תמתי נחמה באשר את שמה. לבבתיני במכתבך הנחמד אשר נוראות נפלאתי עליו, האמת אגיד כי כמעט לא אאמין לדבריך כי נערה בת 16 שנה את וכי בשנתיים ימים למדת את שפתינו הקשה עד כדי לכתוב בה מכתב ארוך ערוך בטוב טעם ודעת כזה. אשרי הוריך כי נתן להם ה' בת משכלת כזאת ואשרי האיש אשר תיפול היא לו חבל בנעימים. כי נכון לבי בטוח, כי ככשרונותייך כן מידותייך וכשם שהיית תלמידה ותיקה כן הנך בת טובה וכך תהיי, בהגיע תורך, גם אשה טובה ואם טובה ואז תהיינה חכמתך ודעתך כענקים לגרגרותייך והיית תפארת הבנות ובך יתפאר ישראל.
בגיל 17 חזרה לבריסק והצטרפה לתנועת חיבת ציון. בשנת 1889 נישאה ליחיאל מיכל פוחצ'בסקי, מפעילי חיבת ציון ומבני בריסק. הוא היה אחד מששת המדריכים החקלאיים הראשונים ששלח ארצה הברון רוטשילד, והיא עלתה עמו. עמו עבדה במשק ובכרם בראשון לציון.
ביתה היה הבית השני בראשון לציון (אחרי ביתו של דוד יודילוביץ) בו דברו עברית. הוא היווה מקום מפגש תרבותי לצעירי המושבה ולסופרים עברים. שני ילדיה הראשונים נפטרו בצעירותם. בשנת 1896 נסעה לרוסיה עם עשהאל בנה, ואילו יחיאל מיכל נשאר בארץ. היא שבה לאחר שנה וחצי ולימים נולדה בתם - אפרת.[1]
היא הקימה את "חברת לינת-צדק" שיועדה להלנה של עוברי אורח ופועלים עניים. חברה זו התפתחה לחברת סעד לנצרכים ולחולים. הקימה את אגודת דבורה ללימודי עברית לנשים. הייתה ממקימות האגודה הראשונה בארץ ישראל לשוויון זכויות לאשה (התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל).
בשנת 1909, כאשר הגיעו משפחות תימניות לראשון לציון, סייעה להן פוחצ'בסקי להתאקלם. היא נקראה בפיהם "אמא של התימנים"[2]. היא סייעה בעיקר לנשים, אותן לימדה עברית. בין יצירותיה היו גם כאלו שעסקו בבני העדה התימנית, כמו: "רַק פִּתְקָה…" (מחיי ילדה תימניה)[3], "גלות"[4] ועוד.
בשנת 1919 באספה כללית של המושבה שהתקיימה, הוחלט לתת זכות בחירה לתימנים (הפועלים) ולנשים. בהחלטה שוריין מקום לשתי הנשים הראשונות שתקבלנה את מספר הקולות הרב ביותר מבין הנשים ולהכניסן לוועד ללא קשר למספר הקולות שיקבלו הגברים. התוצאה הייתה מפתיעה ונחמה פוחצ'בסקי זכתה במספר הקולות הרב ביותר. על פי התקנון, חבר הוועד שזוכה במספר הקולות הרב ביותר מוכתר כיושב ראש הוועד, ולפיכך הייתה נפ"ש צריכה להיות האשה הראשונה שתעמוד בראש ועד של מושבה, אלא שככל הנראה הגברים במושבה סירבו לקבל את התוצאה, וטענו שזה עתה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה ומלאכת הניהול, בתקופה זו - מורכבת ולכן חייב לנהל את המושבה רק מישהו עם ניסיון קודם. פוחצ'בסקי הסכימה לוותר על ראשות הוועד והסתפקה בתפקיד "חברת ועד" אך התנתה את הוויתור בתנאי שהיא תקבע מי יבוא במקומה. לתפקיד נבחר על פי המלצתה, מועמד שלא היה זה שהיה שלישי ברשימה אחריה ואחרי עדינה כהנסקי (שזכתה במקום השני).[1]
בבחירות לאספת הנבחרים שנערכו ב-19 באפריל 1920 נבחרה כאחת מחמש הצירות של התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל. בסך הכול באותן בחירות נבחרו 14 נשים מתוך 314 צירים.
סיפורה של חמדה בן-יהודה "אותן הציפורים", העוסק בביקורים אצל איכרה בשם נחמה, מדבר על פוחצ'בסקי, שהייתה ידידתה.
כתיבתה מאופיינת במחאה על מצב הנשים ביישוב. היא מאופקת ומכילה בדרך כלל דיאלוג פנימי נואש. היא עוסקת בדרך כלל בנשים מדוכאות, אך גם בגברים חלשים ומנוצלים.
בראשון לציון, בסמוך לבית הכנסת הגדול, במקום בו הייתה בעבר שכונת התימנים, מצוי רחוב הנקרא על שמה.
צפי סער, לרגל יום האשה הבינלאומי | הסופרת האשכנזייה שכתבה את הסיפור הפמיניסטי המזרחי הראשון, באתר הארץ, 4 במרץ 2015
נחמה פוחצ'בסקי (1869-1934), דף שער בספרייה הלאומית
אתר נחמה פוחצ'בסקי https://nehamahpukhachewsky.co.il/
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
