יוסף אורן

יוסף אורן (אורנבוים, נולד ב-14 באוגוסט 1940 בסראטוב, רוסיה) הוא חוקר, מסאי ומבקר ספרות ישראלי.^[1][2]

יוסף אורן

לידה	14 באוגוסט 1940 (בן 84) סראטוב, ברה"מ
שם לידה	יוסף אורנבוים
מדינה	ישראל
מקום מגורים	ראשון לציון
מקום לימודים	מכללת לוינסקי לחינוך, אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ברנשטיין (1981) פרס היצירה לסופרים עבריים (1989) פרס ברנשטיין (1989) פרס היצירה לסופרים עבריים (2011)

אורן מרבה לכתוב על ספרים, שזה עתה הופיעו בדפוס, ולכלול בביקורתו את התגובות של הסופרים על האירועים שמתרחשים בחיי העם והמדינה. הוא פרסם עד כה עשרים ואחד כרכים בסדרה תולדות הסיפורת הישראלית, שבהם דן בכמאות יצירות של שמונים סופרים ישראלים.^[1] מאה ושבע עשרה מיצירותיו הועלו לפרויקט בן יהודה.^[3]

קורות חייו ויצירתו

יוסף אורן נולד בברית המועצות לשעבר, בן לרבקה וליעקב אורנבוים^[3].

עלה לארץ ב-1949 והתחנך בראשון לציון. לאחר השירות הצבאי למד בסמינר לוינסקי ורכש תואר ראשון בספרות באוניברסיטת תל אביב. אורן עסק בהוראת הספרות בבתי ספר תיכוניים בשנים 1963–1976. כמו כן, הוא שימש כעורך כתבי עת לחינוך חברתי וכמרצה לספרות בחוגים וקהילות שונות. החל משנת 1977 ועד פרישתו לגמלאות שימש יוסף אורן מרצה לספרות ולחינוך חברתי במכללות להכשרת מורים. כמו כן, הרבה להרצות בנושאים ספרותיים לקהל שוחר ספרות^[4].

בשנת 1983 ייסד את הוצאת "יחד", שבה הוא מפרסם את ספריו^[5].

אורן מפרסם מאמרי ביקורת רבים, בעיתונות היומית ובמבחר כתבי עת על ספרות ישראלית החל משנת 1965. כינס וערך סיפורים של יוסף אריכא בשנת 1982 ושל בנימין תמוז בשנת 1990. ערך אנתולוגיה של סופרי ראשון לציון בשם "בוסתן הראשונים" (1989).

בסדרה בשם "תולדות הסיפורת הישראלית" הוא עוסק במאות מיצירותיהם של שמונים סופרים ישראלים. הוא נוהג להגיב על הספרים עם מועד פרסומם, ולהתייחס, מנקודת המבט האישית-מדינית שלו, לדרך טיפולם באירועים והתפתחויות בחיי העם והמדינה, שמופיעים בספרם.^[1]

במאמרו "חתימה - פרידה מהסדרה 'תולדות הסיפורת הישראלית" הוא כותב:

בכל יצירה בעלת ערך נצמדת כצֵל לרובד הגלוי שלה ­– לנושא העל־זמני שמסופר בעלילתה ­– גם תגובתה הסמויה לענייני זמנה. ובמיוחד אמור עיקרון זה להיות נר לרגליו של קורא הספרות הישראלית, שאצל סופריה פועל בעוצמה רבה הדחף להגיב על האירועים בחיי המדינה וביצירותיה מובלעת כמעט תמיד תגובה לפרשיות שונות בתולדות המדינה ובראשן המלחמות ששכנותיה כפו עליה. ולכן גם כאשר הטקסט מצטייר כ’שירה' טהורה, מוצפן בו כמעט תמיד רובד נסתר של ‘פרוזה’ ­– תגובה על ענייני דיומא ומצוקות העֵת

— יוסף אורן, חתימה, פרויקט בן יהודה

אורן מזהה 5 משמרות של סופרים ישראלים: משמרת "דור בארץ" (סופרי שנות הארבעים והחמישים), משמרת "הגל החדש" (סופרי שנות השישים), משמרת "הגל המפוכח" (סופרי שנות השבעים והשמונים), משמרת "הקולות החדשים" (סופרי שנות התשעים של המאה ה-20) ומשמרת "הגל הדיסטופי" (סופרי שני העשורים הראשונים של המאה ה-21)^[6].

הנושאים שבהם מרבה יוסף אורן לדון הם: זהות וערכים בחברה הישראלית, ספרות נשים, שאלות היסטוריוגרפיות הנוגעות לסיפורת הישראלית, השפעת המלחמות על היצירה, ספרות אתנית, ספרות טריוויאלית, ספרות הומו-לסבית, הקיטוב הרעיוני בספרות הישראלית, סוגיות לשון וסגנון ועוד.^[1]

כן פרסם ספרים בתחום החינוך.

יוסף אורן זכה פעמיים בפרס ברנשטיין לביקורת, בשנים 1981 ו-1989 ופעמיים בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול, בשנים 1989 ו-2011.

לקט מפרסומיו[7]

מבחר ספרים

• יוסף אורן, ציונות וצבריות ברומאן הישראלי, יחד, 1990
• - - העט כשופר פוליטי : עשר מסות על הרומן הפוליטי ועל הרומן האידיאי בסיפורת הישראלית, יחד, 1992
• - - זהויות בסיפורת הישראלית יחד, 1994
• - - מגמות בסיפורת הישראלית, יחד, 1995
• - - הספרות הישראלית - לאן? : [יובל ראשון לתקופה הישראלית בספרות העברית], יחד, 1998
• - - רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית, יחד, 2000
• - - הקול הנשי בסיפורת הישראלית, יחד, 2001
• - - סוגות בסיפורת הישראלית, יחד, 2004
• - - משבר ערכים בספרות הישראלית, יחד, 2007
• - - משמרות בסיפורת הישראלית, יחד, 2008
• - - צו-קריאה לספרות הישראלית : [מסות על הקיטוב הרעיוני בספרות הישראלית], יחד, 2009

מבחר מאמרים

• יוסף אורן, "עמוס עוז: אהבה וחושך ושאר ירקות", נתיב; כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 2,16 (תשסג) עמ' 57–63
• - - "היהדות כתרבות בספרות הישראלית", הגות, אמנות וספרות ביהדות כתרבות (תשסג), עמ' 3–29
• - - "פונטנלה" - אלגוריה פוסט-ציונית", נתיב; כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 6,16 (תשסד), עמ' 79–83
• - - "השתקפות רצח רבין בסיפורת הישראלית", נתיב; כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 5,17 (תשסה) 57-62; 2,18 (תשסה), עמ' 5
• - - "פנינה ספרותית שהוחמצה : על "יונה ונער", נתיב; כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 19, 4-5 (תשסו), עמ' 77–81
• - - "דור אנוכי, לחוץ, ציני ואכול ספקות", האומה 165 (תשסז), עמ' 111–119
• - - "עמוס עוז מבקש מנוחה ממעמד "הצופה לבית ישראל", האומה 168 (תשסז), עמ' 56–66
• - - "גיבוריה האלמונים של הציונות", האומה 173 (תשסט), עמ' 116–125
• - - "משקל הביוגרפיה בשירת הנשים העברית, גבורות למאזנים א (תשע), עמ' 235–243
• - - "דיין, שרון ושמיר כגיבורי ספרות שליליים", האומה 181 (תשעא) עמ' 68–78

לקריאה נוספת

• אברהם בלבן, "פסיכולוגיה, לא אידאולוגיה", מעריב, 10 באוגוסט 1990
• אברהם בלבן, "פוליטי, אדיאי, אידאולוגי, וכל השאר", ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 23 בפברואר 1992

• יורם מלצר, "על אהבת הקריאה ועל הוראת הספרות", מעריב, מוסף לשבת, 7 באפריל 2000
• חיים נגיד, "קורא, כותב, אורז ושולח בדואר", ידיעות אחרונות, מוסף לשבת, 7 באפריל 2000
• יפה ברלוביץ, "למה מפחד יוסף אורן מחוקרות ספרות?" מעריב, מוסף לשבת, 3 באוגוסט 2001
• עמליה כהנא-כרמון, "טעות אופטית", מעריב, מוסף לשבת, 10 באוגוסט 2001, עמ׳ 25–26

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף אורן בוויקישיתוף

• יוסף אורן, דף שער בספרייה הלאומית
• יוסף אורן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• מידע על יוסף אורן בקטלוג הספרייה הלאומית
• אורן (אורנבוים), יוסף, לקסיקון הקשרים לספרות הישראלית (כתב: זיסי סתוי)
• יוסף אורן, פרויקט בן יהודה
• אורן, יוסף, אנציקלופדיה יהודית דעת
• ארכיון יוסף אורן, בספרייה הלאומית

מאמרים

• הרצל חקק ובלפור חקק, יוסף אורן - ראיון עם סופר וחוקר ספרות, מעמקים, אתר דעת: מכללת הרצוג, ניסן תשס"ט * 4/09
• אברהם בלבן, פסיכולוגיה, לא אידאולוגיה, מעריב, 10 באוגוסט 1990

הערות שוליים

1. "אורן (אורנבוים), יוסף", לקסיקון הקשרים לספרות הישראלית, (כתב: זיסי סתוי)
2. יוסף אורן (1940), לקסיקון הספרות העברית החדשה
3. יוסף אורן (1940-), פרויקט בן יהודה
4. "אורן, יוסף", אנציקלופדיה יהודית דעת
5. ראו את "פרסומיו של יוסף אורן" בספרייה הלאומית
6. יוסף אורן, "מבוא - חמש המשמרות של דור המדינה", פרויקט בן יהודה
7. חלק ניכר מפרסומיו של יוסף אורן הועלה לפרויקט בן יהודה