Loading AI tools
משגר רקטות ארטילריות רב-קני מתנייע תוצרת ארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משגר רקטות MLRS M-270 (ראשי תיבות באנגלית של Multiple-Launch Rocket System) הוא מערכת שיגור רקטות רב־קנית מתנייעת, על תובת נגמ"ש בראדלי מתוצרת לוקהיד מרטין, ארצות הברית. המערכת פותחה במיזם משותף עם מדינות אחדות בברית נאט"ו ובהן: ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה. כינויו בחיל התותחנים הישראלי הוא "מנתץ".
 | |
| MLRS משגר רקטה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | משגר רקטות רב-קני |
| מדינה מייצרת |
 ארצות הברית |
| יצרן |
לוקהיד מרטין, Diehl BGT Defence  |
| שנת ייצור | פותח ב-1977 |
| תקופת השימוש |
31 במרץ 1983 – הווה (41 שנים) |
| מערכה מרכזית | מלחמת המפרץ, מלחמת אפגניסטן (2001-2014), מלחמת עיראק, מלחמת לבנון השנייה, הפלישה הרוסית לאוקראינה,מלחמת חרבות ברזל |
| מידע טכני | |
| אורך | 7.07 מטרים (23.2 רגל) |
| רוחב | 3.25 מטרים (10.7 רגל) |
| גובה | 2.85 מטרים (9.4 רגל) |
| משקל | 25,191 קילוגרם (55,537 ליברות) |
| מהירות | 80 קמ"ש בכביש, 56 קמ"ש בשטח |
| טווח פעולה | 480 ק"מ |
| מנוע | "Cummins" דיזל בעל 500 כ"ס (370 קילוואט) |
| צוות | 3 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | משגר רקטות |
| קליבר |
משתנה כתלות במארז |
| סוגי תחמיש |
ארצות הברית: נפיץ, מצרר, מונחה (GMLRS), נ"ט מתביית עצמאי (SADARM), מיקוש פזיר, אימונים (גבס), כימי[1] צה"ל: רקטת M26 מצרר, אימונים (גבס), רמ"ם/רעם איתן (מצרר/נפיץ), רומח (נפיץ) |
| משקל פגז | 308 ק"ג (רקטת M26) |
| קצב אש | 12 רקטות M26 ב-60 שניות |
| טווח מקסימלי |
42 ק"מ עם רקטות M26, 35–40 ק"מ עם רקטות ישראליות |
  | |
בחלק הקדמי של ה-M-270 MLRS ממוקם תא מפעיל המשמש גם כתא נהג ותא בקר ירי, ומאחור – משגר רקטות ניתן לצידוד הכולל שני תאי שיגור הנטענים על ידי מנוף אינטגרלי. כל תא שיגור יכול להכיל מארז שיגור ("פוד"). ה-M-270 MLRS בנוי כך שאת הכלי אפשר לחמש במארזים של רקטות מסוגים שונים, דבר המגדיל את מגוון החימושים, היכולות והמטרות של הכלי.
המארז הסטנדרטי כולל שישה צינורות לשיגור 6 רקטות 227 מ"מ בעלות טווח של כ-40 ק"מ. עם שני מארזי M26 יכול ה-M270 MLRS לשגר מטח של 12 רקטות ב-60 שניות. קיימות רקטות נוספות בשימוש בעלות טווח ארוך יותר, שגם אותן ניתן לשגר מה-M270 MLRS כגון ה־GMLRS בעלת הטווח של עד 70 ק"מ, ורקטת MGM-140 ATACMS Block IA בעלת טווח מרבי של 300 ק"מ[2]. שתי הרקטות הנ"ל נמצאות בשימוש צבא ארצות הברית.
בשל היותו בנוי על תובה של נגמ"ש בראדלי ה-M-270 הוא בעל עבירות שטח וניידות מצוינת וזאת עקב השילוב בין עבירות השטח של כלי רכב זחלי למשקל קל יחסית (רק כ-25 טון) המאפשר נסיעה במהירות גבוהה.
כל כלי M-270 בנוי כך שהוא מסוגל לפעול באופן עצמאי, לקבל מטרות ממערכת השליטה והבקרה של כוחות הצבא (בצה"ל ממערך האיכון של חיל התותחנים), לבצע ירי מהיר של מספר רקטות ומיד לאחר מכן לשנות מיקום כדי להימנע מירי נגדי של אש נגד סוללות מצד האויב. גם הטעינה מחדש של ה-M-270 היא מהירה יחסית ונעשית באמצעות מנוף אינטגרלי המותקן מעל תאי השיגור ונראה כשתי מסגרות מתכת ריבועיות הנמצאות בחזית המשגר ובולטות החוצה.
ה-MLRS הוא מערכת ארטילריה רקטית ומשמש לירי ארטילרי בכינון עקיף לטווחים בינוניים ורחוקים (20–40 ק"מ בדרך כלל, ישנן רקטות עם טווח מוגדל) והוא יכול לשגר חימוש מגוון.
במלחמה כוללת ייעודו:
ה-MLRS M-270 נמצא בשרות צבאות רבים בברית נאט"ו ואחרים, הכוללים את צבא ארצות הברית, ישראל, בריטניה, בחריין, צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, יפן, קוריאה הדרומית, נורווגיה, מצרים, טורקיה, פינלנד (נרכשו מדנמרק והולנד), אוקראינה (תרומה מבריטניה ונורווגיה).
בשנת 1994 נקלטה המערכת בחיל התותחנים הישראלי, שם הוקם עבורה מערך מקצועי נפרד, לרבות אימונים ומערכי הדרכה. למערכת ניתן השם "המנתץ" או פשוט "מנתץ", היות שמדובר במערכת הנשק הטקטית ההרסנית ביותר בצה"ל. בשנות ה-2000 עברה המערכת שורה של שיפורים ושדרוגים ישראליים, והתקנת מערכות בקרת אש מתקדמות מתוצרת ישראל.
השימוש המבצעי הראשון במנתץ בוצע רק 12 שנים לאחר קליטתו בצה"ל. ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה[3]. כתוצאה מהשימוש בה, נפגעו עשרות משגרי קטיושות ונהרגו עשרות מחבלי חזבאללה וכ-24 אזרחים לבנונים[4], חלקם עקב פצצונות שנותרו לאחר המלחמה. השימוש ב-MLRS והשלכותיו עוררו ביקורת גדולה בעולם. בעקבות זאת הכחיש הרמטכ"ל, דן חלוץ, שהתיר ירי בקרבת ריכוזי אוכלוסייה, ואמר שהירי נעשה בניגוד לפקודתו[5].
לדברי מפקד ביחידה המפעילה את המערכת[6], במהלך מלחמת לבנון השנייה ירתה ישראל כ-1,800 רקטות מצרר שהתפרקו למעל למיליון פצצות. מעריכים שכ־2% מהן נותרו בשטח כנפלים. לאחר המלחמה אסף האו"ם כ־12 אלף פצצונות מצרר שלא התפוצצו, לפי טענות שונות גם בריכוזי אוכלוסייה. האו"ם טען שתעבור שנה שלמה עד שניתן יהיה לפרק את כל הנפלים. תוך כדי המלחמה, החליטו שר הביטחון והרמטכ"ל להקים ועדה בראשות האלוף גרשון הכהן לבדיקת הנושא[7]. בעקבות מסקנות הוועדה, קבע הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט כי השימוש שנעשה בחימוש מצרר תאם את עקרונות דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי[8].
במלחמה גם נעשה שימוש עולמי ראשון ברקטה ישראלית חדשה בשם רקטה מתקנת מסלול (רמ"מ) – רקטה בעלת רש"ק מצרר ודיוק גבוה ביחס לרקטה. בעקבות המלחמה בלבנון הוחלט להגביר את ההצטיידות ברקטות מתקנות מסלול מתוצרת התעשייה הצבאית.
רקטה נוספת שפותחה היא "רומח" – זוהי רקטה קטנה יותר, בעלת ראש קרב נפיץ ודיוק גבוה ביותר, שלמעשה היא טיל מונחה GPS, אשר נכנסה לשימוש מבצעי ב-2014.
ב-2016 נכנסה לשירות בצה"ל רקטת "רעם איתן". מדובר בדגם מתקדם יותר של הרקטה מתקנת מסלול והשיפור העיקרי בו הוא בפצצונות המצרר והקטנת אחוז הנפלים באופן משמעותי ל-0.01% בלבד.
באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, השתמש צה"ל, לראשונה מאז 2006, במערכת 'מנתץ' בתקיפת אתר צבאי של חמאס ברצועת עזה באמצעות טילי רומח.[9]
.jpg)
MLRS בערוץ היוטיוב של Military Channel יואב זיתון, כוח האש החדש של צה"ל: 18 רקטות בדקה, באתר ynet, 6 באפריל 2016
מנתץ משגר רקטות / MLRS - M270, סרטון בערוץ "תערוכת צהל שלנו", באתר יוטיוב (אורך: 00:29)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
