Remove ads
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית הוא גוף באגף המבצעים במטה הכללי של צה"ל שייעודו לקדם את תהליכי החשיבה והלמידה המערכתיים בצה"ל. בראשות המרכז עומד קצין בדרגת תת-אלוף.
סמליל היחידה | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 2007–הווה (כ־17 שנים) |
פיקוד | |
יחידת אם | אגף המבצעים |
דרגת המפקד | תת-אלוף |
המרכז אמון על פיתוח גישת למידה צבאית מערכתית המבוססת על גישת המערכות הכללית, על הטמעתה ועל הסיוע למטה הכללי ולמפקדות הבכירות של צה"ל (פיקודים, זרועות וכדומה) ביישומה. בתוך כך, עוסק מרכז דדו בפיתוח עקרונות החשיבה המערכתית בצה״ל, סיוע למפקדות בקיום תהליכי חשיבה ולמידה, והכשרת קצינים בתפקידים רלוונטיים בתחומים אלה.
בשנים האחרונות מהווה המרכז גוף מחקר מרכזי המסייע בתהליכי גיבוש תפיסת ההפעלה הצה"לית ורפורמות בתחום בניין הכוח.[דרוש מקור]
שורשיו של מרכז דדו בפעילות ה"מכון לחקר תורת המערכה" (מלת"ם). המלת"ם, הוקם על ידי תא"ל (מיל') ד"ר שמעון נוה, תא"ל (מיל') דב (דוביק) תמרי וד"ר צבי לניר פעל בצה"ל משנות ה-90 ועד אמצע העשור העוקב.[1] על התפישה שקידם ניתן ללמוד, בין היתר, מתוך ספרו של ד"ר נוה: "אמנות המערכה: התהוותה של מצוינות צבאית" שראה אור בשנת 2001.
מרכזיותו של המלת"ם התערערה על רקע דו"ח מבקר המדינה שהעלה חשדות לאי סדרים כספיים והוביל לפיטורי נוה ותמרי[2][3][4][5] ולאור מחלוקות בתוך צה"ל ביחס לאפקטיביות של השימוש בגישה במהלך מלחמת לבנון השנייה.[6] בעוד שרבים טענו כי הכשלים שחווה צה"ל במלחמה קשורים לבלבול שנוצר בניסיון ליישם תפישות מערכתיות, הרי שמצדדי הגישה טענו כי במלחמה לא נעשה יישום של תורת המערכה ודווקא ההצלחות של צה"ל בשנים אלו, ובתוכם היישום המוצלח של במבצע חומת מגן קשור לשימוש מושכל ברעיונות המלת"ם[7]).
בראשית 2007 אורגן המכון מחדש בראשות תת-אלוף בשירות סדיר, איתי ברון,[8] שמו שונה ל"מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית" (על שם רב-אלוף דוד אלעזר) ו-6 חוקרים חדשים, שהיו בשלבים מתקדמים של עבודת הדוקטורט שלהם, גויסו במתכונת של אזרחים עובדי צה"ל.[9] הרעיון המוביל היה פיתוח חשיבה בינתחומית ורב-תחומית בנושאים צבאיים, כאשר תחומי המחקר שיוצגו היו פסיכולוגיה, פילוסופיה, כלכלה, מדעי המדינה, סוציולוגיה ותקשורת. החוקרים, בשילוב אנשי הצבא, היתוו את אופי המקום עם הקמתו מחדש והפיחו בו רוח חדשה.
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
תא"ל ד"ר דב (דוביק) תמרי | 1998 – 2006 | עמד בראש המכון לחקר תורת המערכה לצד שמעון נוה |
תא"ל ד"ר שמעון נוה | 1998 – 2006 | עמד בראש המכון לחקר תורת המערכה לצד דב תמרי |
תא"ל איתי ברון | 2007 – 2011 | מקים המרכז מחדש כמרכז דדו. לימים ראש חטיבת המחקר באמ"ן |
תא"ל יורם חמו | 2011 – 2014 | |
תא"ל ד"ר מאיר פינקל[10] | 2014 – 2019 | |
תא"ל ערן אורטל | 2019 – 2023 | |
תא"ל ד"ר איל פכט[11] | 2023 - |
מרכז דדו פועל במספר תחומים:[12]
כחלק מפעילות המרכז מתקיימים בו משחקי מלחמה בדרגים הבכירים, מפגשי למידה משותפים לצה"ל ולצבאות זרים, ימי עיון משותפים בין צה"ל מוסדות אקדמיים.
במסגרת ייעודו כמפתח גישות הלמידה לדרגים הגבוהים בצה"ל מפתח ומפיץ המרכז שורה של חומרי-עזר מקצועיים פנים צה"ליים. בין היתר פרסם המרכז חוברת שכותרתה "חשיבה מערכתית", חוברת "מבוא לאמנות אופרטיבית", ומסמך צה"לי רשמי בכותרת "תפיסת תהליכי הלמידה ופיתוח הידע במפקדה הכללית ובמפקדות הראשיות".
החל מפברואר 2014 מפרסם מרכז דדו כתב עת בשם "בין הקטבים" בעריכת אלוף-משנה ערן אורטל. כתב העת מבקש לתרום לפיתוח הידע בצה"ל על תופעות חדשות ומתהוות המשפיעות על סביבתנו, ועל המתחים והזיקות המגדירים את המערכת האסטרטגית ואת העיסוק האופרטיבי, באמצעות סדרת עיונים בתופעות ובמתחים אלו. על כן, כל גיליון מוקדש לנושא אחר, ומבקש לעורר שיח עיוני חדש (או להרחיב שיח קיים) בתופעות ומגמות המאפיינות את סביבתנו.
כתב העת מופץ בקרב הפיקוד הבכיר של ארגוני הביטחון, ארגונים ממשלתיים, מכוני מחקר, ארגוני מגזר שלישי רלוונטיים, ספריות של מכללות ואוניברסיטאות, ולקהל הרחב, באמצעות אתר האינטרנט של מרכז דדו באינטרנט. בין היתר התפרסמו ב"בין הקטבים" מאמרים של כותבים בכירים כמו האלוף אביב כוכבי שכתב על תהליך השינוי באמ"ן בעת היותו ראש אגף המודיעין,[13] האלוף יואב הר אבן שכתב על אסטרטגיית צה"ל,[14] האלוף גיא צור שכתב על תהליך השינוי המתקיים בזרוע היבשה,[15] תת-אלוף שחר שוחט שכתב כמפקד כוחות ההגנה האווירית בחיל האוויר על התפתחות תפיסת ההגנה האקטיבית בצה"ל,[16] תת-אלוף דניאל ברן מאגף התקשוב שכתב על ההשפעה שעושה ארגון דאעש באמצעות השימוש בסייבר,[17] אלוף-משנה שרון אפק שכתב על המפגש בין המרחב הקיברנטי לבין כללי המפגש הבינלאומי,[18] ואחרים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.