שרון אפק
משפטן ישראלי וקצין צה"ל בדרגת אלוף מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משפטן ישראלי וקצין צה"ל בדרגת אלוף מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרון אפק (נולד ב-10 באוגוסט 1970) הוא משפטן, מכהן כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה לניהול ותפקידים מיוחדים, שהוא מנהל מערך הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים.[1]
 | |
| שרון אפק, אוגוסט 2021 | |
| לידה |
10 באוגוסט 1970 (בן 54) ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
האינתיפאדה הראשונה המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה השנייה מבצע גשמי קיץ  מלחמת לבנון השנייהמבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן  מבצע צוק איתן | |
  | |
אפק הוא אלוף בדימוס, שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי. היה הקצין ההומוסקסואל הגלוי הבכיר ביותר בצה"ל.[2]
אפק גדל בנתניה, בנם של דליה ואורי אפק, אנשי ספורט וחינוך.[3] אביו שימש כמנכ"ל הוועד האולימפי בישראל.
למד משפטים באוניברסיטת תל אביב כעתודאי. בשירותו הצבאי שימש במגוון תפקידי פיקוד ומטה בפרקליטות הצבאית,[4] ובהם ראש ענף ביטחון וקשרי חוץ,[5] סגן ראש מחלקת הדין הבינלאומי (2002–2004),[3] עוזר הפרקליט הצבאי הראשי[3] ופרקליט חיל האוויר (2004–2007).[6]
בשנים 2007–2009 היה היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון,[7] ובהמשך כיהן כסגן הפרקליט הצבאי הראשי (2009–2012) וכמפקד מגמת אפק במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה של צה"ל.[8]
ב-22 באוקטובר 2015 נכנס לתפקידו כפרקליט הצבאי הראשי.[9]
בתפקידו זה הורה על העמדתו של החייל אלאור אזריה לדין פלילי בעבירה של הריגה.[3] משפטו של אזריה התנהל במהלך כהונתו של אפק, ובסופו הורשע החייל בעבירות המיוחסות לו ונגזר עליו עונש מאסר.[10] בריאיון שנתן בשנת 2017 לביטאון לשכת עורכי הדין בישראל, "עורך הדין", התייחס אפק למשפט אזריה כ"ציון דרך משפטי וערכי בתולדות המשפט הצבאי".[3] בתקופת כהונתו התנהל גם משפטו של תת-אלוף אופק בוכריס, שבסופו הורשע בוכריס על פי הודאתו בהסדר טיעון בבעילה אסורה בהסכמה ובהתנהגות שאינה הולמת והורד בדרגה.[11]
ב-12 ביולי 2018 קודם אפק לדרגת אלוף.[12]
בתקופת כהונתו אימצה הפרקליטות הצבאית מדיניות חדשה בנוגע לאכיפת החוק כלפי חיילים שנכשלו לראשונה בעבירות מסוימות, כגון עבירת השימוש בסמים בנסיבות אזרחיות. מטרתה של מדיניות זו להעניק לחיילים אלה הזדמנות שנייה, לעודדם להשלים שירות צבאי תקין, ולאפשר את שיקומם.[3] מדיניות דומה הוחלה על חיילים הנעדרים משירות, לגביהם הופעלו "הסדרי שילוב" המאפשרים להם לשוב לשירות תקין בליווי ותמיכה להם הם זקוקים, מתוך מטרה לאפשר להם לסיים את שירותם באופן תקין.[13] מיזם זה, תחת הכותרת "הליכי השילוב בבית הדין המשלב" פותח כמהלך משותף לפרקליטות הצבאית, לבתי הדין הצבאיים ולאגף כוח האדם בצה"ל ונועד לאפשר, לחיילים שנמצאו מתאימים לכך, על אף שנעדרו מהשירות הצבאי שלא ברשות, הזדמנות שנייה להשלים שירות צבאי מלא ולאחר מכן להשתלב בחברה האזרחית ללא רישום פלילי. המיזם זכה בפרס הרמטכ"ל הראשון לחדשנות לשנת התשפ"א-2020, בקטגוריית "האנשים".[14]
כמו-כן, בתקופה זו קוצר בצה"ל משך המעצר עד להבאתו של חייל עצור בפני שופט מ-48 שעות ל-24 שעות והוחל הסדר חדש שמאפשר עריכת תסקירי מבחן לגבי עונשם של חיילים, טרם מתן גזר הדין בעניינם.[15]
שינוי מהותי נוסף בא לידי ביטוי בהחלתו הרשמית של חוק זכויות נפגעי עבירה על צה"ל, במטרה לחזק את ההגנה על נפגעי עבירה בצה"ל.[16] עוד הוקם, בשיתוף פעולה של הפרקליטות הצבאית ויועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, מערך ליווי משפטי לחיילים ולחיילות שחוו פגיעה בשירותם על רקע מיני.[17]
באוקטובר 2018 הורה למשטרה הצבאית החוקרת לפתוח בחקירה פלילית בנוגע למותה של רזאן א-נג'אר שנהרגה במהלך ההפגנות בגבול רצועת עזה ביוני 2018.[18]
ביולי 2019 החילה התביעה הצבאית מדיניות של הסדרים מובנים בעבירות תעבורה, המאפשרת למשרתי קבע להודות בעבירות תעבורה קלות כשהענישה היא הרשעה וקנס, חלף משפט פלילי העלול להסתיים גם בפסילה בפועל. למשרתי חובה ניתנה גם האפשרות לתשלום קנס מופחת, אך לצידו פסילת רישיון נהיגה על תנאי. מטרת המדיניות לאפשר אכיפה יעילה ומרתיעה יותר.
בספטמבר 2021 סיים אפק את תפקידו, ובמקומו מונתה יפעת תומר ירושלמי.[19]
ב-30 בספטמבר 2021 פורסם כי אפק נמנה עם רשימת 24 המועמדים הסופיים לתפקיד שופט בבית המשפט העליון.[20] ביוני 2022 אושר מינויו של אפק למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מנהל מערך ייעוץ וחקיקה, והוא נכנס לתפקידו ב-1 ביולי.[21]
ב-16 בדצמבר 2021 הודיעה העמותה למשפט ציבורי בישראל כי אפק הוא הזוכה בפרס גורני למשפטן בשירות הציבורי לשנת 2021.[22]
לאפק תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים בהצטיינות יתרה מטעם אוניברסיטת תל אביב. הוא בעל תואר שני בביטחון לאומי בהצטיינות מטעם אוניברסיטת חיפה במסגרת המכללה לביטחון לאומי, ובוגר התוכנית לבכירים בשירות הציבורי מטעם קרן וקסנר באוניברסיטת הרווארד. הוא בוגר קורס פיקוד ומטה "אפק".
אפק הוא הקצין הבכיר ביותר בתולדות צה"ל הנמנה עם הקהילה הגאה.[2] אף שלא הסתיר זאת קודם לכן,[23] בריאיון שנתן בשנת 2017 ציין זאת לראשונה בתקשורת. באותו ריאיון ציין כי חשוב מבחינתו לשמש מודל לחיקוי לצעירים ולצעירות מקהילת הלהט"ב המתגייסים לצה"ל ולשדר להם מסר שצה"ל כצבא העם ידע להעריך אותם לפי יכולותיהם וכישוריהם.[3]
אפק הוא רץ חובב, שנטל חלק במספר ריצות מרתון,[3] ושיאו האישי, שאותו השיג במרתון פריז, עומד על 2:45:53 שעות.[24]
בת-דודתו מצד אביו היא מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה יצחק הרצוג. גיסו הוא כדורגלן העבר עודד מכנס.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
