מעבר קלנדיה
מסוף מעבר בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעבר קלנדיה (מכונה גם מחסום קלנדיה) הוא מסוף מעבר בין שטחי הרשות הפלסטינית לישראל השוכן בכניסה לירושלים מצפון, ליד קלנדיה. המעבר נמצא בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים. במעבר עוברים מדי יום כ-10,000 פלסטינים מכיוון רמאללה לאזור ירושלים ועטרות.
 | |
| מיקום |
קלנדיה  |
|---|---|
| קואורדינטות | 31°51′44″N 35°13′39″E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מעבר קלנדיה  | |
  | |
אחרי מלחמת ששת הימים, כשישראל החילה את ריבונותה על מזרח ירושלים, נקבעו גבולות ירושלים מצפון כך שיכללו את שדה התעופה עטרות בשטחה המוניציפלי של העיר. על כביש ירושלים–רמאללה, בין שדה התעופה לבין מחנה הפליטים קלנדיה, פעל באופן לא-רציף מחסום לבקרה ביטחונית של תנועת כלי רכב בין רמאללה לירושלים. באותה עת לא חלו מגבלות על מעבר פלסטינים וכלי רכבם בין שטחי יהודה ושומרון לישראל ומטרת המחסום הייתה לאפשר, ככל שנדרש לפי צורכי השעה, בדיקה ביטחונית של הנוסעים ורכבם. עם השנים הפכה פעילות המחסום במקום ליותר ויותר קבועה, בעיקר בעתות מתיחות ביטחונית.
עם הקמת הרשות הפלסטינית ב-1994 הפך מחסום קלנדיה, בהיותו על אם הדרך בין רמאללה לירושלים, לנקודת מעבר עיקרית בין שטחי הרשות הפלסטינית לישראל. החל מ-2001 הפך מחסום הביקורת המאולתר במקום למסוף מעבר קבוע שמטרתו בקרת והגבלת כניסת פלסטינים מרמאללה וסביבתה לירושלים. עם הקמת גדר ההפרדה סביב ירושלים, התרחב מחסום קלנדיה לכדי מסוף מעבר ראשי שבו עוברים פלסטינים בעלי אישורי כניסה לישראל וכאלה האוחזים בתעודת זהות ישראלית.
ביקורת רבה נמתחה לאורך השנים על העומס במעבר. חברת הכנסת עדי קול שסיירה בשכונה ובמחסום בשנת 2013 ביקרה את התנאים השוררים במקום ואת היחס לו זוכים הפלסטינים העוברים במחסום: "גם אם אעלה תמונה של המכלאה הקפואה והמזוהמת במחסום קלנדיה, בה עברתי אתמול בשובי מרמאללה, לא תוכלו לראות ובטח שלא להרגיש את ההשפלה והעלבון שחשתי ושחשים פלסטינים בעלי אישורים הנאלצים לעבור בה יום אחרי יום".[1]
בפברואר 2019 נחנך שדרוג של המעבר, השדרוג כלל הרחבת מסלולי הבידוק, נבנו מסוף אוטובוסים וטרמינל חדש ואף הוקמו כ-27 מעברים ביומטריים[2].
המעבר מתופעל ומאויש בלוחמי המעברים של גדוד ארז של המשטרה הצבאית, חיילי משמר הגבול, שוטרי מחוז ירושלים של משטרת ישראל ומאבטחים אזרחיים.
במעבר נתפסו לאורך השנים חשודים רבים בכוונה לבצע פעילות טרור בישראל[3]. כן התבצעו באזור המעבר ניסיונות רבים לפגוע בחיילים ובשוטרים שמאיישים את המתקן, בין השאר בירי[4], בדקירה[5][6][7] ובדריסה[8].
ב-27 באפריל 2016 ירו מאבטחי מודיעין אזרחי למוות בפלסטינית בת 23 ובאחיה בן ה-16. על פי חקירת האירוע, המאבטחים קראו לשניים לעצור מספר פעמים, אך לאחר שהאישה זרקה לעברם סכין ירו לעברם והרגו אותם[9]. גורמים פלסטיניים טענו כי השניים לא היוו סכנה לכוח, כי הכדורים נכנסו לאישה מאחור וכי הירי היה לא מוצדק[10]. הפרקליטות סגרה את התיק נגד אחד המאבטחים מחוסר אשמה ונגד השני מחוסר ראיות[11].
ב-18 בספטמבר 2019 הרג כוח צה"ל במעבר מחבלת שניסתה לבצע פיגוע דקירה[12].
באוקטובר 2021 התרחש במקום פיגוע דריסה שבו שוטר מג"ב נפצע קשה.[13]
- מחסום קלנדיה, מארס 2014: מכשול באמצע החיים, באתר "בצלם"
- אמיר בוחבוט, 70 אלף פלסטינים ב-7 שעות: המציאות הבלתי נתפסת של מעבר קלנדיה, באתר וואלה, 24 ביוני 2017
מערכת אתר צה"ל, מעבר "קלנדיה" המחודש נפתח, באתר צה"ל, 28 בפברואר 2019- יואב זיתון, מעבר כמו בנתב"ג ותחנה מרכזית בשדה התעופה הנטוש | המהפכה התחבורתית לפלסטינים, באתר ynet, 12 בנובמבר 2022
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
