מושל דלאוור (באנגלית: Governor of Delaware, עד 1792 נקרא "נשיא דלאוור", באנגלית: President of Delaware) הוא ראש הרשות המבצעת, המושל והמפקד העליון של הכוחות הצבאיים של מדינתדלאוור שבארצות הברית. המושל אחראי על אכיפת חוקי המדינה, ובידיו הסמכות לאשר את החוקים שחוקקו על ידי בית המחוקקים של המדינה או להטיל עליהם וטו, לכנס את בית המחוקקים, ולהעניק חנינות, למעט במקרים של הדחה, ואך ורק בהמלצת מועצת החנינות של המדינה.
70 גברים ושתי נשים כיהנו כמושלי דלאוור ב-75 תקופות כהונה נפרדות. שלושה מהמושלים, ג'וזף הזלט, צ'ארלס פולק הבן ואלברט קארוול, כיהנו בתקופות כהונה בלתי רצופות. בנוסף, הנרי מולסטון נבחר למשרת המושל, אך נפטר טרם השבעתו. רק ארבעה מושלים נבחרו לשתי תקופות כהונה רצופות, כשתקופת הכהונה הארוכה ביותר הייתה של רות אן מינר, שהחליפה את קודמה שהתפטר, מתוקף היותה סגנית המושל ולאחר מכן נבחרה פעמיים בזכות עצמה וכיהנה קצת יותר משמונה שנים. תקופת הכהונה הקצרה ביותר הייתה זו של דייל וולף, שכיהן 18 ימים לאחר התפטרות קודמו. דייוויד באקסון כיהן גם הוא 19 ימים בנסיבות זהות.
ב-1776, זמן קצר לאחר שדלאוור ושאר שלוש עשרה המושבות הכריזה על עצמאותן מבריטניה, כוננה המדינה את החוקה הראשונה שלה. בחוקה זו נוצרה משרת נשיא דלאוור, שנבחר על ידי בית המחוקקים לתקופת כהונה של שלוש שנים.
בחוקה שכוננה ב-1792 שונה שם התפקיד ל"מושל דלאוור", ומועד תחילת תקופת כהונתו נקבע ליום שלישי השלישי של חודש ינואר שלאחר הבחירות, והיא הוגבלה כך שהמושלים יכלו לכהן בתפקידם במשך שלוש שנים בלבד מתוך שש שנים. בחוקת 1831 הוארכה כהונת המושל לארבע שנים, אך המושלים הוגבלו לתקופת כהונה אחת בלבד. החוקה הנוכחית, שהתקבלה ב-1897 מתירה למושלים לכהן שתי תקופות כהונה.
בחוקת 1776 נקבע שבמקרה שמשרת הנשיא מתפנה, הופך יושב ראש בית המחוקקים לסגן המושל. חוקת 1792 קבעה שיושב ראש הסנאט מקבל על עצמו את התפקיד במקרה של התפנות משרת המושל. חוקת 1897 יצרה את משרת סגן המושל, שאליו מועברות סמכויות המושל במקרה של התפנות משרתו. הבחירות למשרות המושל וסגנו נערכות באותו מועד, אך לא באותו פתק הצבעה.
דיקנסון נבחר כנשיא פנסילבניה והושבע לתפקידו ב-7 בנובמבר1782. הוא החזיק בשתי המשרות בו-זמנית. ביקורת שנמתחה עליו גרמה לו לוותר על משרת נשיא דלאוור ולהעבירה ליושב ראש המועצה המחוקקת קוק, אך דיקינסון התפטר רשמית רק ב-12 בינואר1783.
בבחירות של 1819 נבחר הנרי מולסטון, שנפטר זמן קצר לאחר הבחירות, ב-11 בנובמבר 1819, טרם השבעתו כמושל. הנשיא הנבחר של הסנאט החדש, ג'ייקוב סטאוט נבחר במקומו, וכיהן כמושל במשך שנה, עד לעריכת בחירות מיוחדות בהן נבחר ג'ון קולינס לתקופת כהונה של שנתיים, עד לתום תקופת כהונתו המתוכננת של מולסטון.
בשל מותו של הזלט זמן קצר לאחר השבעתו, הוכרז על עריכת בחירות מיוחדות. שלא כמו במקרה של הנרי מולסטון, שבו הבחירות המיוחדות התקיימו לשנתיים של שארית תקופת כהונתו המתוכננת, במקרה זה הבחירות נערכו לתקופת כהונה מלאה של שלוש שנים, ובכך הוזז לוח הזמנים של מערכות הבחירות בשנה אחת קדימה.
בשל פטירתו של ג'ושוע מרוויל זמן קצר לאחר השבעתו, החליטה האספה הכללית של דלאוור שהבחירות המיוחדות יהיו לתקופת כהונה מלאה, ובכך הוזז לוח הזמנים של מערכות הבחירות בשנתיים קדימה.
דלאוור
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.png)
.png)
.png)
_(cropped).jpg)
,_Governor_and_Lieutenant_Governor_of_Delaware.jpg)
.jpg)
