גוב סולסברי

גוב סולבסברי (באנגלית: Gove Saulsbury;‏ 29 במאי 1815 – 31 ביולי 1881) היה רופא ופוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר הסנאט של דלאוור בשנים 1863–1865, ולאחר מכן ועד 1871 כמושל דלאוור ה-41. הוא הוביל את ההתנגדות למתן זכויות האזרח לאפרו-אמריקאים בדלאוור.

ערך ללא מקורות

גוב סולסברי
Gove Saulsbury

לידה	29 במאי 1815 מחוז קנט, דלאוור, ארצות הברית
פטירה	31 ביולי 1881 (בגיל 66) דובר, דלאוור, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות של הכנסייה המתודיסטית וסלי, דובר, דלאוור, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת דלאוור אוניברסיטת פנסילבניה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל דלאוור ה־41 1 במרץ 1865 – 17 בינואר 1871 (5 שנים) → ויליאם קאנון ג'יימס פונדר ←
חבר הסנאט של דלאוור 6 בינואר 1863 – 1 במרץ 1865 (שנתיים)
חתימה

ביוגרפיה

גוב סולסברי נולד במחוז קנט שבדלאוור, כבנם של ויליאם ומרגרט אן סמית' סולסברי. אביו היה צאצא למשפחת סולסברי (אנ') מוויילס, אך שינה את איות שם המשפחה מ-Salusbury ל-Saulsbury לאחר המהפכה האמריקאית בשל תחושות האהדה הלויאליסטיות של המשפחה. הוא היה אחיהם הבכור של הסנאטורים וילארד סולסברי האב ואלי סולסברי ודודו של הסנאטור וילארד סולסברי הבן. גוב סולסברי למד בדלאוור קולג' שבעיר ניוארק, וב-1842 סיים לימודים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה. הוא נשא לאישה את רוזינה ג'יין סמית', ולשניים נולדו חמישה ילדים. סוסלברי היה רופא, וב-1861 היה לנשיא האגודה הרפואית של דלאוור. ב-1873 הוא היה אחד ממייסדי וסלי קולג' בדובר.

קריירה פוליטית

סולסברי נבחר כחבר הסנאט של דלאוור, וכיהן בו החל מ-1863. במושב הסנאט של 1865 הוא כיהן כיושב הראש שלו, ומתוקף תפקידו הושבע כמושל דלאוור כאשר ב-1 במרץ אותה שנה נפטר בעת כהונתו המושל המכהן ויליאם קאנון. ב-1866 הוא נבחר לתקופת כהונה מלאה כמושל בזכות עצמו לאחר שהביס בבחירות את ג'יימס רידל, וכיהן בתפקיד עד 17 בינואר 1871. ב-1876 הוא היה נציג לוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית.

עם בחירתו של סולסברי כמושל, השיבה המפלגה הדמוקרטית לעצמה את השליטה המוחלטת בדלאוור. הוא התנגד בתקיפות לאשרור התיקון ה-13, התיקון ה-14 והתיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית. הוא ועמיתיו למפלגה בדלאוור נקטו בכל צעד אפשרי כדי לסכל את יישומם, והתכחשו לזכויות האזרח החדשות שניתנו לאפרו-אמריקאים. בין אלו נכללה הצעה שאפרו-אמריקאים שהורשעו בפשעים מסוימים יימכרו מחדש לעבדות. הצעה מעוררת פחד זו הצליחה כל כך עד שאף רפובליקני לא נבחר לאספה הכללית של דלאוור ב-1868, ובשנים שלאחר מכן כמעט ולא נבחר אף אחד מהם.

עם תום תקופת כהונתו כמושל, ביקש סוסלברי לאייש את המושב בסנאט של ארצות הברית שאויש על ידי אחיו, וילארד סולסברי. וילארד הסתבך בבעיה ידועה של שתייה, ורבים ביקשו שהוא יוחלף. לרוע מזלו של גוב סולסברי, האח השלישי, אלי סולסברי, ביקש גם הוא להיבחר למושב זה. לאחר בחירות ממושכות באספה הכללית, נעשה ברור לווילארד סולסברי שהוא לא יוכל להיבחר, והעביר את התמיכה בו לאחיו אלי, שבסופו של דבר נבחר. גוב סולסברי שב לעיסוקו במשרה מלאה ברפואה.

מותו

גוב סולסברי נפטר ב-31 ביולי 1881 בדובר, ונטמן בבית הקברות של הכנסייה המתודיסטית וסלי שבעיר.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 229-230.

קישורים חיצוניים

• גוב סולסברי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• גוב סולסוברי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• גוב סולסברי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)