Loading AI tools
שחקן תיאטרון, זמר פולק, מוזיקאי ומחזאי איטלקי יהודי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלומונה מוני עובדיה ׁ(באיטלקית: Moni Ovadia, נולד ב-1946 בפלובדיב, בולגריה) הוא שחקן תיאטרון, זמר מוזיקת פולק, מחזאי ומלחין יהודי-איטלקי, יליד בולגריה. התפרסם במופעים בסגנון "יידישקייט" המבוססים על הפולקלור היידישאי ועל פירוש היהדות כתרבות של חופש, אהבת האדם, שלום וצדק. עובדיה, שחונך בחוגים קומוניסטים, מבקר בחריפות את מה שהוא מכנה "המדיניות של תל אביב" כלפי הערבים הפלסטינים, ומתנגד לזיהויים של היהודים עם ישראל.
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| צילום משנת 2010 | |
| לידה |
16 באפריל 1946 (בן 78) פלובדיב, ממלכת בולגריה  |
|---|---|
| שם לידה | Salomone Moni Ovadia |
| מדינה |
איטליה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מילאנו |
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.moniovadia.net | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מוני עובדיה נולד בשנת 1946 בפלובדיב בבולגריה במשפחה יהודית ספרדית. בילדותו המשפחה עברה לגור במילאנו באיטליה.
עובדיה למד מדעי המדינה באוניברסיטה הממלכתית במילאנו. בו זמנית התחיל את הקריירה שלו כזמר ומוזיקאי תחת הדרכתו של רוברטו ליידי, במסגרת הלהקה Gruppo dell'Almanacco Popolare (קבוצת האלמנך העממי) בניהולה של סנדרה מנטובני. בתחילת שנות ה-70 ייסד מוני עובדיה להקות פולק מתקדם: "קבוצת הפולק הבינלאומית" (Gruppo Folk Internazionale, אחר כך את להקת "הוודיא" (Ensemble Havadià), שבה ניגן בכינור, גיטרה וחצוצרה. עם להקות אלה הוא הקליט את האלבומים Festa Popolare (חגיגה עממית), Il Nonno di Jonny (הסבא של ג'וני), Le Mille e una Notte (אלף לילה ולילה), Ensemble Havadià e Specchi (להקת הוודיא ומראות). עובדיה ולהקתו השתתפו בפסטיבלים רבים של מוזיקת פולק באירופה. יחד עם Stormy Six ניהל את הקואופרטיב "l'Orchestra" ("התזמורת").
בשנת 1984 הופיע עובדיה לראשונה על במת תיאטרון. ב-1987 הוא בלט כזמר-יוצר בהצגה של מרה קנטוני Dalla sabbia dal tempo ("מן החולות של הזמן") בפסטיבל של התרבות היהודית, על במת תיאטרון פייר לומברדו במילאנו (כיום תיאטרון פרנקו פארנטי). בשנת 1990 הוא ייסד את ה-TheaterOrchestra ושיתף פעולה עם ב CRT Artificio במילאנו בהפקה "גולם", איתה יצא לסיורים בבארי, מילאנו, רומא, פריז וניו יורק.
הצלחה רבה גרף עובדיה במופע Oylem Goylem ("עוילעם גוילעם") ששילב מוזיקת כליזמרים, הגיגים באור התרבות וההומור היהודי המזרח-אירופי, וסיפורים ובדיחות. המופע שודר מאוחר יותר על ידי ערוצי RAI ובשנת 2005 פורסם ב-DVD בהוצאת אינאודי.
בשנת 1994 התחיל לשתף פעולה עם רובטו אנדו ביצירת המולטימדיה Frammenti sull'Apocalisse (קטעי אפוקליפסה) שהוצגה בפסטיבל רומא אירופה ביולי 1995. בהתחלת שנת 1995 הציג יחד עם מרה קנטוני את ההצגה "דיבוק", המוקדשת לשואה ושנחשבה לאחד האירועים החשובים של העונה התיאטרונית. באותה שנה יצר גם את "טייבעלע והשד שלה" עם פמלה וילורזי וכן את "יומן אירוני בגלות" (כתב יחד עם רוברטו אנדו והפיק בשביל התיאטרון ביונדו סטבילה בפלרמו).
בפברואר 1996 שוב עם מרה קונטוני יצר בתיאטרון פיקולו במילאנו את Ballata di fine millennio ("הבלדה של סוף המילניום") איתה ערך סיורים בכל רחבי איטליה. באותה שנה הופיע בפסטיבל ג'יבלינה במופע Pallida madre, tenera sorella (אם חיוורת, אחות עדינה) בבימויו של פייטרו מקארינלי.
החל משנת 1997 עבד מוני עובדיה עם תיאטרון רונדו, שוב עם אנדו, שביים את הצגתם "המקרה קפקא". באוקטובר 1998 הופיע בהצגה בשם "מאמע, מאמלע, מאמה, מאמא" אותה כתב וביצע בתיאטרון פיקולו במילאנו יחד עם TheatrOrchestra.
בדצמבר 1999 שיחק ב-"Joss Rakover si rivolge a Dio" ("ג'וס רקובר פונה לאלוהים"), לאחר מכן ב-"טוביה ואנחנו" ("טבייע אונד מיר"). מתוך המופע האחרון עיבד עובדיה גרסה איטלקית של "כנר על הגג". ב-2001 הופיע בהצגה על הכסף ששמה Il Banchiere errante (הבנקאי הנודד). בשנת 2003 הפיק את ההצגה L'armata a cavallo ("צבא הפרשים").
ב-2005 שיתף פעולה עם Modena City Ramblers באלבום שלהם "Appunti partigiani" (הערות פרטיזניות) המוקדש למלאת 60 שנה לשחרור איטליה מהכיבוש הנאצי והשלטון הפאשיסטי שר עובדיה שיר של איטלו קאלווינו וסרג'ו ליברוביץ' על מנגינה אירית.
בשנת 2005 זכה בפרס יונת הזהב לשלום מטעם Archivio disarmo על פעילותו למען השלום והדו-קיום בין העמים. בשנים 2003–2008 ניהל מוני עובדיה את הפסטיבל "מיטלפסט" בצ'יבידאלה די פריולי. בעונה 2008–2009 ערך סיור עם ההצגה La bella utopia (האוטופיה היפה) על תולדות הקומוניזם בברית המועצות.
פרט לתיאטרון, עובדיה השתתף גם בהפקות ותוכניות טלוויזיה ובסרטי קולנוע.
שיחק לצידו של ברונו גנץ ב"יומן ללא תאריכים" של רוברטו אנדו, שהוצג אחר כך בפסטיבל הסרטים של ונציה. הופיע הופעת קמע בסרט "La vera vita di Antonio H" ("החיים האמיתיים של אנטוניו ה.") של אנצו מונטלאונה, בסרט "Caro diario" ("יומני היקר") של נני מורטי וב-"Facciamo paradiso" (נעשה גן עדן) של מריו מוניצ'לי. בשנת 2009 הופיע בתפקיד רב בסרט "Mi ricordo Anna Frank" ("אני זוכר את אנה פרנק").
בשנת 1994 הנחה את תוכנית הרדיו Note spettinate ("לילות פרועים") עם מרה קנטוני ברדיו 2.
בשנת 2014 השתתף בתפקיד קטן בסרט השואה האיטלקי "אניטה ב.", המבוסס על ספר ביוגרפי משנת 2009.
מוני עובדיה הוא צמחוני, ומחשיב עצמו כאגנוסטי. העריץ את הכומר דון גאלו מג'נובה שדגל בדעות נון-קונפורמיסטיות שמאליות. הוא נשוי משנת 1997 לאליזה סאבי, מעצבת תלבושות.
בבחירות לפרלמנט האיטלקי בשנת 2012 עובדיה תמך במפלגה "מהפכה אזרחית" של המשפטן אנטוניו אינגרויה שנאבק בין השאר, נגד המאפיה ולמען טוהר מידות בפוליטיקה. מפלגה זו לא הצליחה להיכנס לאף אחד משני בתי הפרלמנט.
ב-5 בנובמבר 2013 החליט לעזוב את הקהילה היהודית של מילאנו, בטענה ש"היא מנהלת תעמולה עבור ישראל".
מוני עובדיה הפיק בשותפות גם מוזיקת במה למופעים "עוילעם גוילעם", "דיבוק", בלדה של סוף המילניום" ו"ניגון"
אתר האינטרנט הרשמי של מוני עובדיה (באיטלקית ובאנגלית)
מוני עובדיה, ברשת החברתית פייסבוק
מוני עובדיה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).svg){kind=logo}
מוני עובדיה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מוני עובדיה, באתר Discogs (באנגלית)
מוני עובדיה, באתר Songkick (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
