Loading AI tools
התפרצות ויראלית ביפן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגפת הקורונה, בה חלו רבים במחלת נגיף הקורונה ביפן, התפשטה אל המדינה באמצע ינואר 2020.
יש לעדכן ערך זה. | |
תקופת המגפה | ינואר 2020 – הווה (כ־4 שנים) |
---|---|
במדינות או באזורים | יפן |
מוקד התפרצות | מחוז קנאגאווה |
פתוגן | נגיף ה־SARS-CoV-2 |
מקרי מוות | 74,694[1] |
מקרי הדבקה |
33,803,572[1] • 83 מתוכם במצב קשה |
הבריאו |
?[1] רענון נתונים |
קואורדינטות | 35°N 136°E |
ב־20 בינואר אובחן מקרה הקורונה הראשון שהתרחש על גבי הספינה, נוסע בן 80 מהונג קונג עלה על האונייה ביוקוהאמה וירד מהאונייה בהונג קונג ב־25 בינואר. הוא ביקר בבית החולים של הונג קונג ושישה ימים לאחר שעזב האונייה, הוא אובחן כחולה בנגיף הקורונה.[2]
ב־4 בפברואר נכנסה האונייה להסגר בנמל יוקוהאמה שביפן וחולי הנגיף שהורדו מהספינה טופלו על ידי ממשלת יפן בבתי החולים במדינה.[3]
נכון ל־30 במרץ 2020, 712 נוסעי הספינה אובחנו כחולים בנגיף הקורונה, 10 מתו ו־603 החלימו לחלוטין מהנגיף.
ב־16 בינואר הודיעה יפן על מקרה ראשון של הידבקות בנגיף הקורונה בשטחה. מדובר בתושב סיני בן 30, שחזר לטוקיו לאחר שהיה בביקור בווהאן, שבה התפרץ הנגיף לראשונה, במגע עם חולה מאומת.[4]
ב־12 בפברואר הודיעה ממשלת יפן כי היא עוצרת כניסתם של תיירים המגיעים ממחוז ג'ג'יאנג שבסין.[5]
ב־13 בפברואר הודיעה יפן על מקרה מוות ראשון של אדם מנגיף הקורונה בשטחה. הקורבן היא אישה מבוגרת הנמצאת בשנות ה־80 לחייה.[6]
ב־2 במרץ סגרה ממשלת יפן את כל בתי הספר ברחבי המדינה עקב התפשטות מגפת הקורונה.[7][8]
ב־5 במרץ הודיעה יפן כי היא תכניס לבידוד תיירים ומבקרים מסין ומדרום קוריאה ל־14 יום.[9]
ב־6 במרץ הודיעה קוריאה הדרומית על השהיית ויזות עבור אזרחים יפנים בשל ההגבלות שהטילה ממשלת יפן כנגד אזרחי דרום קוריאה.[10]
ב־9 במרץ הוגדרו אמצעים במאבק במגפה: שלושת ה־C או שלוש הצפיפויות (crowdedness). מדובר בהימנעות משהיה ב־3 סביבות: (1) חללים סגורים עם אוורור לקוי; (2) מקומות צפופים עם הרבה אנשים בקרבת מקום; (3) מצבי קשר קרוב כמו שיחות במרחק קטן אחד מהשני.[11] זאת בנוסף מניקוי משטחים שנגעו בהם רבים.[12] זוהו חדרי כושר, מועדוני מוזיקה חיה, כנסי תערוכות ומפגשים חברתיים כדוגמאות למקומות כאלה.
נוסף על שלושת החוקים המוזכרים, ממשלת יפן הזהירה מפני חמש סכנות נוספות: ארוחות ערב עם אלכוהול; שתייה ואכילה בקבוצות של יותר מארבעה סועדים; דיבור ללא מסכה בחללים סגורים; מגורים במעונות או בחללים משותפים אחרים; ושימוש בשירותים או בחדרי מלתחה.
הממשלה הקימה צוות משימה מיוחד למניעת התקהלויות. יש בה מנטרי מגע מנוסים, חלק מרשת בריאות ציבור שקיימת מאז שנות ה-30 של המאה ה-20.[13]
ב־17 במרץ הודיעה ממשלת יפן על הרחבת האיסור כנגד אזרחי ממוצא אירופי בשל התפשטות נגיף הקורונה.[14]
ב־19 במרץ קראו מושלי אוסקה והיוגו מתושביהן להימנע מנסיעות לא חיוניות בין המחוזות בשל התפשטות נגיף הקורונה.[15]
ב־24 במרץ הודיע ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, כי אולימפיאדת טוקיו שהייתה אמורה להיערך ב־24 ביולי 2020, תדחה בשנה עקב התפשטות מגפת הקורונה.[16][5]
ב־25 במרץ קראה מושלת טוקיו, יוריקו קויקה לתושבים להימנע מיציאה לא חיונית מהבתים בשל חשש להתפרצות רחבה של נגיף הקורונה.[17]
עד השבוע של סוף מרץ אמרו מומחים מטעם ממשלת יפן שהמדינה הצליחה לבלום "התפוצצות" בעלייה במקרים. באותו שבוע, חלה עליה במספר החולים בטוקיו.[18]
באפריל הכריז ראש הממשלה אבה על מצב חירום והממשלה השיק תוכנית תמריצים כלכלית.[דרוש מקור]
ב־16 באפריל, יפן הרחיבה את מצב החירום לכל המדינה. זאת, אחרי מצב חירום חלקי בכמה מוקדים. מצב החירום אינו סגר והוא יעניק לרשויות יותר סמכויות להשאיר את התושבים בבתיהם ולסגור עסקים.[19]
בניגוד לשלטון המרכזי ביפן שקיבל ביקורת על איטיות בתגובה למצב, האי הוקאידו פעל במהירות יחסית. ב־28 בפברואר, החל סגר וולנטרי שנמשך 3 שבועות. בתי ספר ורוב העסקים והמסעדות נסגרו. כשכמות החולים החדשים קטנה וכחלק מניהול סיכונים, ביטל המושל את הסגר וביקש לשמור על ריחוק חברתי. אחרי ביטול הסגר, הגיע לאי תושבים ממחוזות אחרים ששמעו על סוף מצב החירום. החל גל שני של הדבקות, וכמות החולים החדשים עלתה מ־18 ל־279 תוך פחות משבוע. ב־21 באפריל, הסגר הוכרז בשנית, כ־12 ימים אחרי ביטולו. דוקטור קיושי נגסה (Dr. Kiyoshi Nagase), מי שעזר לקבוע את מדיניות המושל, טען שבאותו הזמן שהוחלט להסיר את הסגר הראשון, הייתה הבנה מוגבלת של הנגיף, כי היה מידע מוגבל. הוא התחרט שהוא לא לחץ שיבוצעו יותר בדיקות.[20]
בסוף אפריל, מומחים אמרו שצריך להגדיל את כמות הבדיקות אחרי עליה בשיעור החולים.[21] הרשויות מצדן התעקשו שבדיקות מעולם לא היו חלק מהאסטרטגיה שלהן במאבק בקורונה, וכי הן הסתמכו במקום זאת על איתור מגעים של חולים ועל הכלה של התפרצויות נקודתיות.[22]
נאסרה הגעה ממדינות מסוימות, שהיוו מוקדי הדבקה. בנמל התעופה בוצעו בדיקות לנכנסים.[23]
ב־4 במאי חשף משרד הבריאות, העבודה והרווחה את תוכניתו ליצירת "אורח חיים חדש" עבור אזרחי המדינה. כמה אלמנטים באורח החיים כללו שינויים בהתנהגות הנדרשים במצב חירום, כמו הימנעות מסביבות בסיכון גבוה ונסיעה למרחקים ארוכים. עם זאת, התוכנית הרחיבה את אמצעי הזהירות הללו כדי לכסות פעילויות ארציות יותר על ידי בקשה מאנשים לעסוק בפעילויות כמו חבישת מסכות במהלך כל השיחות, הימנעות משיחות בעת שימוש בתחבורה ציבורית, ואכילה זה ליד זה ולא זה מול זה.[24][25]
ב־14 במאי, הוסר מצב החירום ברוב המחוזות במדינה. לא הוסר בטוקיו ובאוסקה.[26] אחרי שבועיים, הוסר את מצב החירום בשאר המקומות.[22]
ביולי, היפנים סבלו מהתפרצות נוספת. ב־1 באוגוסט נקבע שיא חדש עם אבחונם של 472 נדבקים חדשים בטוקיו. מדובר ביום השני ברציפות שמספר המאובחנים היומי בעיר עובר את ה־400. לכן הכריז מושל טוקיו, יוריקו קויקה, על מצב חירום בעיר. בממשלה היפנית החליטו כי לפי שעה אין צורך להכריז על מצב חירום בכל המדינה, אף על פי שהשיא במספר הנדבקים היומי נשבר גם בכמה ערים נוספות.[27] ב־3 באוגוסט נשבר שיא הנדבקים היומי ביפן, כאשר אובחנו 1,998 נדבקים חדשים. מאז המספר ירד בהדרגה ומאז תחילת ספטמבר ביפן מאובחנים כ־500 נדבקים ביום.
בספטמבר, מונה יושיהידה סוגה לראש הממשלה. בסוף החודש, פורסם שלראשונה מאז תחילת המגפה יפן תאפשר את כניסתם של 1000 איש שאינם אזרחים.[28]
ממשלת יפן הגדירה את סולם ארבעת השלבים, המשמש למדידת חומרת ההתפרצות המקומית באזורים ספציפיים של המדינה. בנובמבר, הוקאידו היה בין כמה אזורים הנמצאים בשלב 2 והתמודד עם עליה בתחלואה. אם עיר, מחוז או אזור כלשהם מגיעים לשלב 3 – מה שמעיד כי הנגיף מתפשט במהירות – היה צורך לחוקק צעדים חזקים יותר להגבלת הפעילות הכלכלית והחברתית, על ידי הוצאת בקשות לסגירת עסקים והגבלת נסיעות פנים. בתחילת נובמבר לא היו מחוזות שהוגדרו בשלב 3 ומעלה.[29]
בסוף נובמבר קראה טוקיו לתושבים להפחית את הנסיעות בחוץ וביקשה מברים, מסעדות ומועדוני קריוקי להיסגר מוקדם כשהעיר נלחמה בזינוק בתחלואה.[30]
בסוף 2020, יפן התמודדה עם עליה בתחלואה. כוחות ההגנה של יפן סייעו בכמה מחוזות.[31]
מסוף ינואר 2021 החלה ירידה בתחלואה. במרץ החלה עליה כשהמוקד הבולט היה באוסקה.[32] העלייה נמשכה גם באפריל ובמאי ונוספו אזורים.[33] באזור אוסקה, בתי החולים הוצפו במטופלים. רבים המתינו בבית או בבתי מלון, נעזרו בחמצן שם בגלל היעדר מיטות אשפוז במוסדות הרפואיים. לפי דיווחים, עשרות בני אדם כבר מתו ביפן משום שלא נותר מקום עבורם בבתי החולים.[34]
אחרי אמצע מאי, החלה ירידה בתחלואה. לאחר שבסוף אפריל הוטל בטוקיו ובאזורים אחרים מצב חירום שהגביל את שעות הפתיחה של בתי הקפה והמסעדות, ואסר עליהם למכור אלכוהול, ראש ממשלת יפן, יושיהידה סוגה, הודיע כי החל מיום ראשון, 20 ביוני, יוסר מצב החירום בטוקיו ובשמונה אזורים נוספים. המסעדות ובתי הקפה יוכלו למכור אלכוהול עד השעה 19:00, ויידרשו לסגור את שעריהם ב-20:00.[35]
ביולי, הוחלט כי המשחקים באולימפיאדת טוקיו יערכו ללא קהל.[36] עוד לפני כן, יפן אסרה על כניסת צופים מחוץ למדינה.[37] יום לפני פתיחת האולימפיאדה אובחנו בטוקיו 2,000 נדבקים, שיא של חצי שנה.[38] העלייה נמשכה במהלכה.[39] הייתה עליה חדה ל-18 אלף נדבקים.[40] לקראת המשחקים הפאראלימפיים טוקיו (2020), 60% מהאוכלוסייה הייתה במצב חירום. נרשמו עומסים במיטות טיפול נמרץ. הממשלה קראה לחנויות ולקניונים להגביל את כמות השוהים בהם בו זמנים.[41] ב-25 באוגוסט מחוזות נוספים נכנסו למצב חירום.[42] בסוף אוגוסט החלה ירידה בתחלואה.
בשיא התחלואה, מגבלות מצב החירום כיסו כ-80 אחוז מהאוכלוסייה. בסוף ספטמבר רשויות הבריאות במדינה הודיעו כי תנאי החירום יוסרו ברוב במחוזות.[43][44]
יושיהידה סוגה התפטר מראשות הממשלה בשל חוסר שביעות רצון מתפקודו במגפה והוחלף בפומיו קישידה.[45][46]
עקב רמת התחלואה הגבוהה בנגיף, ב-21 בינואר 2022 הוכרז על מצב חירום ב-12 מחוזות, שימשך עד 13 בפברואר.[47]
בשל המשבר העולמי שגרר נגיף הקורונה, שתיים מן יצרניות הרכב היפניות הגדולות הודיעו על הורדת קצב הייצור.
טויוטה הודיעה על סגירת חמשת המפעלים שלה ביפן בתחילת אפריל, כאשר הסיבה המרכזית היא ירידה דרסטית בביקוש העולמי. במטרה לווסת את הייצור כך שאחרי ההשבתה המלאה תהיה פעולה חלקית של כמה מהמפעלים. שעות ספורות אחרי ההודעה של טויוטה הודיעה גם מאזדה על כך שתפסיק את הייצור בשניים מהמפעלים שלה ביפן. מאזדה הודיעה שעד 30 באפריל יפעלו המפעלים רק שמונה ימים ובמשמרת אחת בלבד. מאזדה גם תעצור לעשרה ימים את הייצור במקסיקו ובתאילנד.[48]
ראש ממשלת יפן פרסם חבילת תמריצים בגובה של כמעט טריליון דולר. ב־18 במאי 2020, כלכלת יפן שקעה למיתון. הכלכלה השלישית בגודלה בעולם התכווצה ברבעון הראשון של 2020 ב־3.4% בקצב שנתי.[49]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.